סיפורי ערסים – אוריאן וסהר עונה 3 פרק 24

היססתי טיפה והתיישבתי לידה. 
היא קמה מהספסל ולקחה כמה צעדים מהספסל. 
״מה אתה רוצה?״ היא צעקה אליי בבכי. ״הרסת לי את החיים, הרסת לי את כל הדברים הטובים שקרו לי, הרסת לי את האהבה״ היא מלמלה והשפילה מבט
״אורי….״ מלמלתי ולקחתי צעד לכיוונה.
״תתרחק, אני לא רוצה שום קשר איתך״ היא הרימה מבטה לכיווני. סעמקק לא יכול לראות אותה בוכה, לא יכול!
״בבקשה, תעוף מפה״ היא מלמלה בבכי וניסתה לדחוף אותי מימנה.
״רוצה שאני יחזיר אותך?״ שאלתי אותה וליטפתי את גבה.
״אני רוצה שתעוף מפה״ היא צעקה בבכי. 
״בואי״ מלמלתי והקמתי אותה, לא מתייחס לדבריה. היא ניסתה להתנגד אבל לא הצליחה, כל הדרך היא נשענה אליי מחוסר כוחות. 
נקשתי בדלת והבחור השני (רון) פתח לי.
״מה קרה לה?״ הוא שאל בלחץ שראה את אוריאן אם עיניים נפוחות ודמעות. 
הוא לקח אותה והעלה אותה לחדר.
לבינתיים הדולב המזדיין הזה עבר מולי. 
גיחכתי והסתכלתי עליו בזלזול. 
״מה אחי, רוצה פוסטר, חתימה משהו?״ הוא שאל בעצבים.
״ממך? בחיים לא״ עניתי בגיחוך.
״אם באמת היה לה מוח, היא לא הייתה חברה שלך אפילו לא בצחוק״ הוא אמר ולקח צעד אחד לכיווני.
״בן של זונה״ מלמלתי והצמדתי אותו לקיר.
״ואואו להיפרד״ שמעתי את הצעקה של הבחור השני.
השלכתי את דולב על הרצפה וירקתי עליו.
״הלוואי תמות״ מלמלתי ויצאתי מהבית בטריקת דלת. 
הלכתי לכיוון היציאה מלוד לתל אביב. 
וואלה, כשאני עצבני ככה אני יכול ללכת לתל אביב ברגל בלי להתעייף.
תשכחו ממה שאמרתי, אני עייף מת. לא שתיתי משהו כבר איזה שעה!
הוצאתי את האייפון והזמנתי מונית. 
כשהוא הגיעה עליתי.
״לתל אביב רחוב השטרות 12״ אמרתי לו .
״חמישים שקל״ הוא הודיע.
״שו? חמישים שקל? צריך להיות שלושים״ מלמלתי והוצאתי מהכיס שטר חמישים.
״אתה נוסע לתל אביב במרחק של שעתיים. לא למקום קרוב פה בלוד״ הוא אמר והתחיל את הנסיעה.

-מנק׳ המבט של אוריאן- 
רון העלה אותי לחדר.
״את בסדר?״ הוא שאל בלחש וליטף את הלחי שלי.
הנהנתי ומצמצתי כמה פעמים, מנסה להסתיר את הדמעות. 
״מה הוא עשה לך?״ הוא שאל מנסה להוציא מימני מידע.
״כלום״ מלמלתי מנגבת דמעות מהעיניים.
״את בוכה?״ הוא שאל בחיוך.
״לעע אני מזיעה מהעיניים״ מלמלתי וצחקתי.
״יאללה, מה האקס החרא שלך עשה לך?״ הוא שאל.
לא עניתי.
״אני כבר חוזר, נראלי מתחיל להתפתח למעטה מכות״ שמעתי את רון ממלמל והולך.
״אם באמת היה לה מוח היא לא הייתה חברה שלך אפילו לא בצחוק״ שמעתי את הקול שלו, של דולב. חשבתי שהוא אוהב אותי.
הוא זה שמסתובב אם בנות כשיש לו חברה, חשבתי לעצמי. ובסוף אני זאת שיוצאת רע.
הרגשתי את הפנים שלי מתרטבות. 
אני בוכה.
למה, למה כל הדברים הרעים קוראים רק לי?!

-מנק׳ המבט של סהר-
״איפה מור?״ שאלתי את אדיר כשהגעתי הביתה. 
ראיתי אותו יושב בבית אם רגליים מורמות לשולחן, נראה לי מצאתי אח תאום חוץ מבן ואסי.
וקלטו, אני מתחיל להתחבר אם הבחור שלא רציתי שיהיה חבר של אחותי.
דווקא אחלה בחור.
״ישנה. קלוט מזה,״ הוא אמר בגיחוך והגביר את הקול בטלוויזיה. התיישבתי לידו.
״עבריין נמצא מאיים באקדח לכל מי שמתקרב עליו. למזלנו, השוטרים תפסו אותו לחקירה קצרה. הדיווחים אומרים שהוא אחיה הגדול של אוריאן שפיר הנחטפת, בן שפיר. אבל איך זה אפשרי? הרי בן שפיר נהרג בתאונת דרכים לפני שנה.״ אמרה הכתבת. ״עד כאן החדשות.״ 
הם הראו לשנייה תמונה של העבריין.
נודר כמעט נפלתי מהספה. 
זה בן!!!!