סיפורי ערסים- אוריאן וסהר עונה 2 פרק 1

סיפורי ערסים- אוריאן וסהר עונה 2, פרק 1
מהפרק הקודם- 
בנות, אני הולכת. נדבר״ חייכתי חיוך מזוייף וחיבקתי אותם וברחתי. כולי עם דמעות בעיניים

-כעבור חודשיים- 
מחר יום ההולדת ה-17 שלייייי!!!!
״אימוש״ חייכתי.
״מה מתוקה?״ צחקה.
״את יודעת, יש לי יום הולדת מחר, אפשר לגור בישראל״ שאלתי בתקווה שתגיד כן. 
״אוריאן, לא״ החליטה.
״אמא….״ באתי לעשות נאום.
״אויי לא, הינה עוד הרצאה״ מלמלה.
״אמא, אני כבר בת 17. אני גדלתי, אני לא תינוקת שרוצה פודינג, אני לא ילדה קטנה שנשארת עם שוקולד מסביב לפה אמא…״ באתי להמשיך.
״אוקיי תלכי אני הולכת לעשות משהו לפני שאני ירדם פה״ אמרה מהם וקמה.
״ישששששש״ צעקתי רקדתי ריקוד מטופש :)
״כן, את ממש מבוגרת״ שמעתי את אמא ממלמלת, צחקתי.
ארזתי את המזוודות והייתי מוכנה. נרדמתי תוך כמה דקות.

״קומייייי הטיס שלך בשש״ שמעתי צרחה, נפלתי מהמיטה.
״תודה אמא״ אמרתי בחיוך עצבני. 
נכנסתי למקלחת, אחרי 5 דק׳
יצאתי לבושה בג׳ינס צמוד, חולצה אדומה, המעיל שסהר נתן לי ביום שהוא הביא אותי לאגם ונעלי וואנס אדומות. הדקתי את הצמיד שסהר קנה לי ליד. למרות שהוא בגד בי, אני עדיין אוהבת אותו. והייתי מוכנה

אמא שלי הסיעה אותי והגעתי 5 דקות לפני שש 
׳טיסה 91051 לישראל, הטיסה תמריא בעוד מס׳ דק׳. נא להתייצב בשער מס׳ 3. תודה׳ בקע קול מהרמקולים. לא הססתי נכנסתי למטוס, קפצתי על מושבי ונרדמתי

״ילדה, ילדה, המטוס עומד לנחות״ חייכה על הדיילת.
״תודה״ חייכתי חזרה.
המטוס נחת, ויצאתי למלון הכי קרוב.

״שלום, אפשר חדר?״ שאלתי את הפקידה.
״שם?״ שאלה
״אוריאן שפיר״ 
״אממ.. זה יעלה 100 ש״ח ליום״ חייכה. נתתי לה והיא נתנה לי את המפתח.