משתמשת1
4 תגובות ממשיכה :)

סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 45+46

משתמשת1 14/07/2015 1704 צפיות 5 תגובות
4 תגובות ממשיכה :)

׳הוא הלך הביתה וקבענו להפגש בהפסקה מחר שוב.
אני מקווה שאביתר לא יבוא לבית ספר.. :/
כואב לי שאני חושבת ככה אבל אוף נו מה אני יעשה..׳

פרק 45:
נקודת המבט של אלינור:
– בוקררר טובבבבב!!! קמתי באנרגיות
כן כן אז אני מתלהבת מאוד! 3 חודשים עם הקוף… אני מאוהבת במספר 3 זה מספר המזל שלי ובגלל זה אני כול כך מתלהבתת
קמתי דווקא מוקדם, בלי שאף אחד יצטרך להעיר אותי.
נכנסתי להתקלח, עשיתי מחליק, לבשתי חולצת בית ספר שחורה עם מכנס בצבע שמנת ורודה שיש בו טיפה זהב, ענדתי את השרשרת שהוא הביא לי, שעון זהב, התאפרתי, תיק צד שחור וירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר.
”התלבשת ככה לכבודי? לא היית צריכה” אבא שלי אמר וצחקנו
”היום לי ולאביתר יש 3 חודשים ביחד” אמרתי עם חיוך מטופש מרוח על הפנים.
אני הכי פתוחה עם ההורים שלי, ככה שלא אכפת לי לדבר איתם על זה או על כול דבר.
”ואו כבר 3 חודשים שהוא סובל אותך? מגיע לו פרס” אמא שלי אמרה וצחקנו שוב.
ההורים שלי עם הבדיחות שלהם, איי איי איי מה נעשה איתם אה?
אכלתי את הארוחת בוקר ויצאתי לבחוץ.
”הופה תראו את היפה הזאת” ספיר חייכה כשראתה אותי.
”די די אני עוד אסמיק” צחקתי
”אז מה תכננתם להיום? ” היא שאלה
” אין לי מושג מה אביתר תכנן אבל הוא אמר שנחגוג ונהנה איפשהו, אז חשבתי שנלך ובטח נחזור בלילה, אז לפני שנצא אני יגיד לו שהוא ילך למכונית ואני רק צריכה לעשות משהו אחרון בלבוש ואני יבוא ואז אני ישים לו על המיטה את המתנות.” אמרתי עם ניצוצות בעיינים.
התרגשתי כאילו אני עומדת להתחתן היום.
”חברה שלי היפהה בהצלחה לכם היום ותמיד את לא מבינה כמה אני אוהבת אותכם ומזל טוב” ספיר אמרה עם חיוך מרוח על הפנים, היא מאוד שמחה בשבילי על הקשר עם אביתר.
– נכנסו לבית ספר והתחלנו את יום הלימודים המתיש הזה.
באמצע היום היה לי את המגמה.
עברנו את ההצגה בשלום, עידו כזה חמוד אני לא מבינה איך לא שמתי לב אליו בכיתה עד עכשיו.
בסוף לא קרתה הסצנה של הנשיקה כי היה הפסקה, למזלי, אני ממש לא רוצה להתנשק עם אחרים חוץ מאביתר.
– ”אז מה.. ספרי לי עלייך” עידו אמר כשישבנו על אחד הספסלים בהפסקה.
”טוב, אני אלינור ביטון נעים להכיר” הסמקתי ושנינו צחקנו.
”יש לי עוד אח גדול ממני בשנתיים, שני הורים מושלמים, אני וספיר חברות הכי טובות, יש לי חבר מושלם ומדהים ומקסים, אלה הם האנשים המרכזיים בחיים שלי.
לא מעשנת, לא שותה, אני אוהבת לצחוק, אוהבת לכייף, עושה שטויות, מציקה, מצחיקה, אוהבת לבזבז מלא מלא כסף, ביישנית, דרמטית, אוהבת לאהוב, אוהבת לאכול, אוהבת לחפור, בקיצור אוהבת את החיים.
ספר לי עלייך גם.” אמרתי וחייכתי.
”אני עידו בן חיים נעים להכיר” הוא קרץ לי וצחקתי
”יש לי שתי אחיות תאומות בנות 9, הורים טובים, משפחה שכול אחד היה מבקש.
יש לי חבר הכי טוב, זה יניב אם את מכירה היא איתנו בכיתה, אין לי חברה, אלה ועוד כמה אנשים הם המרכזיים בחיים שלי.
אני לא מעשן, ולא שותה.
אני אוהב כול מה שקשור לכיף, לצחוק, להצחיק, אוהב את הלונה פארק זה פרט חשוב שתדעי, אם אני אוהב מישהי אז אני אוהב אותה עד הסוף ואני אלחם עליה עד הסוף למרות שרוב הסיכויים שזה לא קורה לי, עושה שטויות, רגיש, ביישן, אוהב לבשל, אוהב להשתגע, אוהב לאהוב, אוהב לפנק ולשמח את מי שאני אוהב, בקיצור זה החיים שלי בשתי דקות.” הוא אמר וצחקקתי.
”אני חייבת לפגוש את האחיות שלך” אמרתי כולי מחוייכת.
”ראי את הפינה כסגורה, את מוזמנת לראות אותם בכול פעם שתרצי” הוא אמר בחצי חיוך.
”יא איזה כיף לי, ברור שאבוא” אמרתי וצחקנו
”אז ספרי לי על חבר שלך.. אה.. אביתר לא?” הוא שאל
”כן איך אתה יודע” הסמקתי
”את לא יודעת שבכיתה כול מי שיש לה חבר או יש לו חברה כולם כבר יודעים על זה?” הוא אמר ושוב הסמקתי יותר
”אממ.. אביתר הוא 100% מושלמות ו0%שומן” אמרתי וצחקנו
”הוא באמת הבן אדם הכי מקסים שהכרתי, אפילו שהוא שותה ומעשן והוא סוג של ערס אבל אני כול כך מאוהבת בו שכול הדברים האלה לא מפריעים לי.. כאילו כן לפעמים זה מפריע ואני משתגעת מזה אבל אני ממשיכה בחיי.” אמרתי ובהיתי בו
”שלשום אחותו ילדה בן, למרות שאני חושבת שזה לא מעניין אותך” צחקקתי
”זה מעניין” הוא קרץ וחייך.
”היום אנחנו שלושה חודשים ביחד” אמרתי בהתלהבות עם ניצוצות בעיניים וכאילו התעוררתי לחיים.
”מזל טוב, רואים שאת מאוד אוהבת אותו.
אני שמח בשבילכם” הוא חייך.
”תדע שאני אוהבת את החיוך שלך, אז רצוי שתחייך לידי תמיד” אמרתי וצחקנו
”כנל לגבייך ילדה” הוא חייך וישר עלה לי חיוך אוטומטי.

פרק 46:
– תודה לאל בית ספר הסתיים.
”חיים שלי, אהוב שלי, אהבת חיי, אני מאוהבת בך” אמרתי לאביתר בטלפון על השניה שהוא ענה לי.
”כמה אהבה כמה” הוא צחק
”חולה על הצחוק שלך” אמרתי
”אלינור הכול בסדר?” הוא שוב צחק
”כן מה אסור לי לאהוב אותך במיוחד?” התחכמתי
”לך אני מרשה תמיד.” היה אפשר לשמוע את החיוך שלו
”אז מה איפה חוגגים היום?” שאלתי
”הפתעה” אמרתי ושוב התרגשתי
”תיהיי מוכנה בתשע אני יאסוף אותך” הוא אמר
” לא, אני יבוא אליך כבר בתשע” אני חייבת לסדר לו את המתנות על המיטה.
”טוב חיים שלי, את רוצה שאני יאסוף אותך אלי?” הוא שאל
”זה בסדר אני יבקש כבר מאבא שלי.” אמרתי
”גבר שלי אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך” אמרתי
”נסיכה שלי חולה עלייך, קמת באנרגיות היום אה?” הוא שוב צחק, אמאלהה איזה צחוק ממיס.
”אני ידבר איתך ביי אהובי” אמרתי וצחקקתי.
הגעתי הביתה, עשיתי מקלחת קצרה והלכתי לישון כמה שעות בשביל הערב.
קמתי בשש ונכנסתי למקלחת ארוכה.
יצאתי ושמתי סתם בגדים, התחלתי לסדר את השיער.
עשיתי מחליק, ואספתי חלק מהשיער למעלה לגבעה קטנה ומאחורה קשרתי לפפיון, ושאר השיער היה פזור, זה היה מאוד יפה.
התאפרתי, שמתי את הבגדים ואת הנעליים, התבשמתי, לקחתי תיק-ארנק שהוא בצבע זהב כמו הנעליים, שמתי כסף, מפתחות, פלאפון, מסרק קטן אם השיער יתבלגן, וטיפה איפור אם ירד.
שמתי את השרשרת שלי ושל אביתר, טבעות מזהב, צמידים מזהב ביד אחת ושעון זהב ביד שניה.
בקיצור כולי התאמתי את הזהב ואת הלבן ביחד.
אהבתי מאוד את איך שנראיתי.
כמובן שלא ויתרתי על להצטלם ;)
ירדתי למטה וההורים שלי התלהבו מאוד מאיך שנראיתי.
אבא שלי הסיע אותי לאביתר.
– ” תודה אבוש אני אוהבת אותך” אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי.
”ביי” אמרתי כשיצאתי מהאוטו
”תשמרי על עצמך, אל תעשו שטויות” הוא אמר.
”אל תדאג” צעקתי לו בשקט כשכבר הייתי בדלת.
צלצלתי ואמא שלו פתחה לי.
”אלינור איזה יפה את” אמא שלו אמרה וחייכה חיוך רחב.
”תודה רבה” חייכתי.
”אביתר למעלה” היא אמרה ועליתי לחדר שלו.
”חיים יפים שלי הילד הזה מול המראה” אמרתי והצבעתי עליו, כמובן שהוא חייך.
הוא הסתובב אליי ובהה בי.
”מה?” צחקתי והסמקתי.
”את כול כך יפה, כול כך, הכי יפה בעולם, אבל את לא יודעת כמה את יפה כול כך יפה יותר יפה מכולם” הוא שר ובא אליי והתנשקנו.
”זה מה שאתה לובש?” שאלתי והרסתי את הרגע.
”כן מה רע” הוא שאל מבולבל.
הוא לבש חולצה ליום יום של אדידס עם מכנס ברמודה שחור ונעלי ספורט.
”קח” הבאתי לו חולצה מכופתרת לבנה ומוקסין.
”מה אנחנו הולכים לחתונה ולא ידעתי?” הוא צחק בזמן שהוא החליף חולצה.
רק בהיתי לו בגוף המושלם הזה.
”את אוהבת מה שאת רואה?” הוא קרץ והתקרב אליי.
”מה.. לא” צחקתי והסמקתי
”זה בסדר תאהבי, כול זה שלך, כול כולי רק שלך” הוא קרץ, וצחקקתי.
”ביי יצאנו” הוא אמר ואמא שלו קמה מהספה
”חכו, אתם חייבים לעשות כמה תמונות” היא אמרה וצילמה אותנו
אחרי עשר דקות יצאנו, ונכנסו לאוטו.
”חכה פה שניונת אני עולה דקה לסדר משהו בשיער וחוזרת.” אמרתי ויצאתי מהאוטו
הוא חיכה, ובנתיים עליתי למעלה וסידרתי לו את המתנות במיטה ושמתי לו את הברכה באמצע.
ירדתי למטה ונסענו.
”לאן נוסעים” שאלתי מסוקרנת
”הפתעה” הוא קרץ.
נסענו, שמענו שירים, צחקנו, השתגענו, ובסוף הגענו לאיזה מועדון.
מועדון הוא לוקח אותי? טוב נו אני מקווה שאחרי זה נלך לאיזה מסעדה או משהו.
”יפים שלי מה קורה” ליאל צעקה כשראתה אותנו.
”מה היא עושה פה?” שאלתי והחזקתי לו את היד כשהתקדמו לעברה.
”היא ארגנה את כול זה” הוא אמר
”באמת?” שמחתי, איזה מתוקה שהיא עוזרת לו לתכנן את זה.
”טוב יאלה יא דוד לא באנו לחגוג לך כשאתה לא נכנס לתוך המועדון.” היא אמרה.
רגע מה? הבנתי אותה נכון?
”רגע, מה חוגגים עכשיו?” שאלתי מופתעת
”חבר שלך הפך לדוד, מה לא נחגוג לו?” היא שאלה.
שיחררתי את האחיזה מהיד שלו.
”אתה שכחת נכון?” שאלתי עם דמעות בגרון.
”את מה?” הוא היה מבולבל
גיחכתי מיאוש והרגשתי שעוד דקה הדמעות יצאו.
”את מה? את ה3 חודשים שלנו.” שאלתי
”לא חשבתי שנעשה מזה עניין גדול, זה כולה 3 חודש לא שנה.” ובלי שהצלחתי לעצור ירדה לי דמעה.
הסתובבתי מהר והוא בא אחרי.
”אלינור” הוא תפס לי את היד.
תודה למזל שלי שבדיוק עברה מונית, שחררתי את האחיזה שלו בכול הכוח ונסעתי הביתה, פגועה, מאוכזבת, עם דמעות.
הוא ידע כמה אני מתרגשת לקראת היום הזה ולפני שבוע כמה חפרתי לו על זה, ובכוונה לא דיברתי איתו על זה אתמול בשביל לא להציק לו, אבל הנה הוא הרס את זה.
ידעתי שהוא ישכח את היום הזה ויאכזב אותי.


תגובות (5)

תמשיכע

14/07/2015 11:54

תמשיכי

14/07/2015 12:37

מהההההה איזה רעע

14/07/2015 12:50

איזה רשע! ובדוק ליאל ידעה ועשתה דווקא! שונאת אותה

14/07/2015 18:04

היי בנות!! אני בדרך ללונדוןןן אז אני אמשיך את הסיפור בשבוע הבא ;) אוהבת אותכן❤️

16/07/2015 23:54
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך