סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 4+5

פרק 4:
– פתחתי את הדלת וראיתי את עומרי חבר של לירז
״מה קורה אחי״ שאלתי איתו
״ואלה הכול טוב ואיתך?״ ענה
״ברוך השם״
״טוב יאלה מה הולך פה?״ שאלתי אותם אחרי כמה דקות שראיתי אותם מתלחששים
לירז עשתה פרצוף אדיש, התעצבנתי , אני שונא שמשחקים אותה תמימים ואדישים! למה הם לא מספרים לי מה קורה
״נוו אתם תענו היום?״ שאלתי מעוצבן
״אבי.. אביתר תירגע..״ לירז אמרה
עליתי לחדר, אין לי כוח לזין הזה, מה אני צריך להתחנן שיגידו לי מה קורה? על הזין שלי
הדלקתי טלוויזיה ואחרי רבע שעה הייתה דפיקה בדלת, זאת הייתה אמא
״אמא מה את עושה פה? את לא עובדת?״ שאלתי אותה
״כן אבל לירז קראה לי לבוא, היא אמרה שזה חשוב אז באתי״ היא ענתה
עשיתי פרצוף מאוכזב ועליתי לחדר, מה לירז מסתירה מימני? למה היא מסתירה מימני? אני אח שלה! למה לי היא לא אומרת אבל לאמא היא תגיד?
״אביתרי הכול בסדר?״ אמא שאלה כשראתה שאני הולך לחדר מאוכזב ועצבני

– *דפיקה על הדלת של החדר שלי*
״אביתרי אפשר להיכנס?״ זאת הייתה לירז
״מה את רוצה״ עניתי בזלזול
״אני צריכה לומר לך ולאמא משהו חשוב..״ אמרה
יצאתי מהחדר וירדתי לסלון

נקודת המבט של לירז:
קצת חששתי, אני לא יודעת איך הם יגיבו לזה, אולי יתאכזבו, לפני שניה סיימתי צבא ורק עכשיו אני ככה? אפילו לאמא זה היה בגיל מאוחר יותר מישלי..
– ״דברי״ אביתר אמר
עומרי בא לידי ולחש לי ״אל תיהיי מודאגת מיזה, אני בטוח שהם ישמחו״
הוא קצת הרגיע אותי
״טוב אז.. אמ.. רציתי להגיד ש… שאני..״ גימגגמתי וכבר התחילו לרדת לי דמעות.
״נו..״ אביתר ניסה לזרז אותי
״אני בהריון״ אמרתי וחייכתי חצי חיוך, עומרי הסתכל עליי וחייך גם :)
הם היו טיפה בשוק, ואז חזרו לעצמם, הם קמו לחבק אותי, ואפילו הצלחתי לראות שאמא דומעת..
״לירזי שלי מזל טוב״ אמא אמרה ולא הפסיקה לבכות מאושר
״מזל טוב אחותי״ אביתר אמר ונישק אותי בלחי
היה כיף לדעת שהאנשים שהכי חשובים לי תומכים בי :)

נקודת המבט של אלינור:

– אלינור ביטון:
חיים שלי מה את עושה
Sapir Cohen:
משתעממת! אין כלום בפייסבוק אני מתה
אלינור ביטון:
חחחח די לשיעמום!
:Sapir Cohen
אני אומרת בואי נעשה מחאה נגד השיעמום
אלינור ביטון:
חחחח לא אני מתה מימך!
Sapir Cohen:
חחח חיים שלי את באה אליי ברבע לתשע?
אלינור ביטון:
טוב יפה שלי :*
התנתקתי מהפייסבוק, ראיתי קצת טלוויזיה, וירדתי למטבח
״חיים שלי בואי תאכלי לא אכלת כול היום״ אמא אמרה לי
״לא אמא אל תדאגי אכלתי כבר״ אמרתי לה
היא עשתה פרצוף של ׳מה אני יעשה איתך׳, צחקתי והיא חייכה וצחקה גם
״אימוש אני יוצאת היום״ אמרתי כשמזגתי מים
״לאן יפה שלי?״ שאלה
״למיכל היא עושה מסיבת תחילת שנה״ אמרתי
״מתי את הולכת ,ועם מי את הולכת?״ תחקרה אותי
״בעשר, עם ספיר״ אמרתי לה
״מי מוזמן?״ שאלה שובב!!
״כול השיכבה וכמה בנים מהכיתה של חבר שלה מ-יא״ עניתי
״אוקיי חיים שלי, תיהיי זמינה, לא לשתות משקאות חריפים, ולא לחזור מאוחר״ אמרה ונתנה לי נשיקה
״אוקיי אימוש״ אמרתי ועליתי לחדר

פרק 5:
נקודת המבט של אלינור:
– לבשתי שמלת מיני סטרפלס שחורה עם נעלי עקב שחורות, עשיתי מחליק,בושם, פלאפון, ויצאתי לספיר
׳אני בדרך׳ שלחתי לספיר
׳יאלה בואי׳ ענתה
״מי זאת היפה הזאתתתתת?!״ צעקה כשפתחה לי את הדלת
״יפה יפה מי שמדברתת!!!״ צעקתי לה חזרה ושתינו צחקנו
היא לבשה שמלת גלקסיה עד הברכיים, סגולה כזאת, עם נעלי עקב שחורות
״יפות יפות אבל תיהיו בשקט״ אריאל אמר
אריאל זה אח של ספיר, הוא בן 17, לומד איתנו באותו בית ספר
אריאל גם מוזמן למסיבה
״מה קורה חיים שלי" אמר ונתן לי נשיקה
״הכול מעולה לאן נעלמת מאמי״ אמרתי לו
״את זאתי שנעלמה״ אמר חזרה
הוא לבש ג׳ינס כהה, עם חולצה כחולה של אדידס, אי אפשר להגיד שהוא לא היה חתיך ;)
״יאלה יצאנו?״ ספיר שאלה כשלקחה את הפלאפון מהמטען
״רצוי ;)״ אמר אריאל וקרץ
– נכנסו למסיבה, כמה שיכורים היו
אריאל הלך לחברים שלו, וכמובן איך אפשר בלי הזונות שלהם, כמובן שגם הן היו
הסתכלתי קצת מה קורה, וראיתי את הילד ההוא מהמחששה מתנשק עם איזה פרחה
כמה מפתיע, חשבתי לעצמי…
בהיתי בהם.. הוא קלט אותי וקרץ לי..