סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 44

׳המשכנו להסתובב, קניתי לאביתר את הבושם שהוא רוצה, כרית עם תמונה שלנו מתנשקים וחולצה יפה מכופתרת של חברת פולו. יצאנו מהקניון מרוששות וחזרנו הביתה.׳

נקודת המבט של אלינור:
– ”בוקר טוב חיים שלי” אמרתי לספיר כשראיתי אותה מתחת לבית
”בוקר טוב אהובתי” היא ענתה
”נו מחר 3 חודשים אה?” היא קרצה לי
”אני מתרגשת כול כך, ועזבי את מה שאמרתי לך אתמול, אני בטוחה שאביתר כן זוכר.” אמרתי וחייכתי
”הו זאת הגישה” היא חייכה גם.
נכנסו לבית ספר ובדיוק היה צלצול.
המורה הודיעה שהיום אלה שנרשמו למגמת תאטרון יתחילו לעבוד.
– הלכתי לבניין של התאטרון בבית ספר וראיתי כבר שכולם שם.
היו שם ילדים מהשכבה שלי וכמה מי׳א.
”טוב אז שלום ילדים, לי קוראים אורית ואני אהיה המורה למגמה שלכם בשנים הקרובות.
עכשיו בואו נעשה תרגיל, כול אחד צריך להגיד את השם שלו ולמה הוא בא למגמה הזאת.
כולם אמרו את השמות שלהם ואז הגיע תורי.
היי קוראים לי אלינור, ואני באתי למגמה הזאת כי אני אוהבת לדבר, לשחק, להופיע, להפתח בפני אנשים, והמגמה הזאת מאוד עניינה אותי. אמרתי וחייכתי.
אחרי המשיכו עוד כמה ילדים וזהו.
”טוב אז א..” אורית באה לומר ובדיוק נכנס איזה ילד.
זה לא היה אחר מאשר אור.
”היי, מצטער שאיחרתי, דיברתי עם המנהל.” הוא אמר וחייך.
ישר כול הבנות לא הפסיקו להוריד ממנו את העיניים.
”אוקי זה בסדר, אני אורית נעים מאוד, עשינו תרגיל. עכשיו תגיד את השם שלך ולמה באת דווקא למגמה הזאת.”
”שלום, אני אור ובאתי למגמה הזאת כי אני אוהב שמסתכלים עלי, אוהב להיות במרכז ולהופיע מול אנשים.” הוא אמר
”מעולה, עכשיו שכולנו הכרנו אחד את השני זה הזמן לראות את כישורי המשחק שלכם.
יש שני מחזות, יש את ה׳אהבה נסתרת׳ שזה מחזה שנועד לנוער, כזה שנלקח מיום יום. ויש את ה׳קיץ חשוך׳.
עכשיו אני אקרא בשמות של ילדים שיבואו אלי.
שירן, גיא, מיכל, עידו, אלינור, ואור.” היא קראה לנו לבוא אליה.
הרי זה היה ברור לי שאני ואור נהיה באותה הצגה, תמיד חוק מרפי מתנקם בי.
”אתם מקבלים את התסריט של ׳אהבה נסתרת.
אלינור ועידו אתם הדמויות הראשיות.
שירן ומיכל אתן החברות הכי הטובות של אלינור,
ואור וגיא אתם החברים הכי טובים של עידו.
קחו את התסריטים ותתחילו ללמוד אותם עד מחר, אני רוצה לראות את כישורי המשחק שלכם בשביל המשך המגמה, אז תלמדו טוב ותנו את המשחק הכי טוב שלכם.” היא אמרה וחייכה
טוב לפחות אני ואור לא הדמויות הראשיות ביחד.
– ” איך היה?” ספיר קפצה עלי בהפסקה.
”היה מעולה, קיבלתי תסריט, אני חייבת ללמוד אותו למחר.“
”מי משחק איתך?” היא שאלה
”היא חילקה אותנו לשתי קבוצות אבל מי שאיתי זה עידו מהכיתה, שירן וגיא מי׳3 ומיכל ואור מי׳5.” אמרתי
” אור משחק איתך?” היא שאלה מופתעת ועשיתי פרצוף מבואס
”תני לי לנחש את הדמות הראשית?” היא קרצה וצחקנו
”כן כן” אמרתי בפרצוף מתנשא.
” אני ועידו הדמויות הראשיות, ושירן ומיכל חברות שלי ואור וגיא חברים שלו.” אמרתי
”טוב תביאי קצת לקרוא את התסריט” היא אמרה והבאתי לה.
בנתיים נכנסתי קצת לווטסאפ, ראיתי שאביתר מחובר
את/ה: בוקר טוב אהובי :)
הגבר שלייי❤️: בוקר טוב יפה שלי
את/ה: אתה בבית?
הגבר שלייי❤️: כן חיים שלי, בואי אלי אחרי בית ספר
את/ה: טוב אהובי, מתרגש למחר?:)
הגבר שלייי❤️: בטח חיים שלי נחגוג שמה כמו שצריך
התנתקתי מהווטסאפ מאושרת, ידעתי שהוא לא יאכזב אותי וישכח!
”אממ תגידי את קראת את כול התסריט?” ספיר שאלה אותי
”לא הכול למה?” שאלתי
”רשום פה שאת מתנשקת עם עידו” היא אמרה
”אני יסביר לאביתר אל תדאגי.” אמרתי
– סיימנו את היום ובאתי לצאת מהשער.
”היי” עידו ניגש אלי
”היי מה נשמע?” חייכתי
”הכול טוב ואיתך?” הוא שאל
”מעולה”
”אז.. שנינו דמויות ראשיות אה?” הוא הסמיק
” כן” צחקקתי
”בא לך.. אממ בא.. לך.. להתכונן על התסריט ביחד למחר?” הוא שאל והסמיק יותר.
”בטח! תבוא אלי בחמש, מתאים?” אמרתי וחייכתי.
”כן” הוא חייך גם
”אוקי ביי ניפגש” חייכתי
”ביי” הוא חייך גם וכול אחד הלך לדרכו.
אוף אני יודעת שאביתר יכעס ולא יאהב את זה, אבל מה אני יעשה זה חלק מהלימודים שלי, זה בכול זאת מגמה.
החלטתי בסוף לא לספר לו על זה.
”יפיוף שלייי” צעקתי שראיתי אותו, יש לי אנרגיות לקראת מחר.
”חיים שלי” הוא נישק אותי.
עלינו לחדר שלו וראינו סרט, דיברנו, הצטלמנו ובסוף באתי ללכת הביתה.
”חיים שלי לאן זה?” הוא שאל כשהוא ראה שאני באה לשים את התיק עלי
”אני הולכת הביתה, אני די עייפה” שיקרתי לו.. :/ הייתי צריכה להפגש עם עידו אבל לא סיפרתי לו וזה מרגיש לי ממש רע אבל אין לי מה לעשות..
– הלכתי הביתה, סידרתי את החדר, התקלחתי, שמתי שמלת פסים כחול לבן פשוטה מרווחת, אספתי את השיער לקוקו, לא התאפרתי, קצת בושם וחיכיתי לו.
אחרי כמה דקות הוא בא.
”היי” הוא חייך, יש לו חיוך מאוד יפה, כזה שאתם רואים וגורם לכם לחייך אוטומטית.
”היי, בוא נעלה” חייכתי גם.
– ”טוב אז נתחיל מסצנה ראשונה, שאנחנו אמורים להפגש במסיבה של תחילת שנה.” אמרתי והתחלנו.. חח קצת הזכיר לי את אביתר.
”היי מה נשמע? אתה בא לרקוד? יש לך חברה?” אמרתי וצחקתי כאילו אני שיכורה
”אני רואה שמישהי פה לא פסחה על אלכוהול” הוא צחק.
”עכשיו לא פסח” אמרתי במבט מבולבל
”אני רואה שממש השתכרת, בואי אני אקח אותך הביתה.” הוא אמר
המשכנו להתכונן על כול התסריט! ואי זה היה קשה, מצחיק וכיף, נהנתי לעבוד עם עידו.
הוא הלך הביתה וקבענו להפגש בהפסקה מחר שוב.
אני מקווה שאביתר לא יבוא לבית ספר.. :/
כואב לי שאני חושבת ככה אבל אוף נו מה אני יעשה..