סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 43

׳הוא הרים אותי עליו בלי להפסיק לנשק אותי ולקח אותי למיטה.
הוא השכיב אותי על הגב ונשכב מעליי בזמן שהוא לא מפסיק לנשק.
הוא התחיל לשלוח יד לחולצה ופתח לי את החזיה. העפתי אותו ממני.׳

נקודת המבט של אלינור:
– ”אנ.. אני מצטער.. לא התכוונתי שזה יקרה.” הוא אמר
קצת הייתי המומה אבל חזרתי לעצמי.
”זה בסדר, אני לא כועסת, אבל אני עוד לא מוכנה לזה.” אמרתי לו בקול שקט.
”הכול טוב חיים שלי קחי תזמן, בשבילך אני אחכה כמה שצריך.” הוא אמר ושכב לידי.
”אני עייפה, אני הולכת לישון עכשיו.” אמרתי, לא באמת הייתי עייפה אבל הרגשתי מבוכה.
הסתובבתי לצד שני עצמתי עיניים ולבסוף נרדמתי.

נקודת המבט של אביתר:
כוסאמק היא הלכה לישון.
אבל לא התכוונתי שזה מה שיקרה.
מה אני יעשה אני חרמן מת, כבר כמה חודשים שאני רק עושה ביד.
אבל בשבילה אני באמת אחכה לא משנה כמה זמן זה ייקח.. טוב זה קצת משנה אבל אני אוהב אותה שלא אכפת לי לחכות.
ראיתי קצת טלוויזיה ונשמע קול של הודעה.
׳ער?׳ זאת היתה מליאל.
את/ה: לא
ליאל: חחח נו ימניאק מה קורה
את/ה: ואלה ברוך השם מבסוט על החיים אני
ליאל: הופה, אתה רוצה לספר לי משהו?
את/ה: יש לי חברה שישנה פה לידי, משפחה מדהימה, חברים טובים, אחיין מקסים, מה צריך יותר?
ליאל: לירז ילדהההה?
חיים שלייייי מזל טובבבבבבבב
את/ה: תודה יפה שלי
ליאל: בן או בת?
את/ה: בן
ליאל: מה אז יש איזשהי חגיגה פרטית משלנו לכבוד התינוק? ;)
את/ה: ואלה אין
ליאל: אז צריך אחת אתה יודע
זורם לך איזה מועדון בתל אביב משהו?
את/ה: ואלה נשמע טוב
ליאל: תזמין אנשים למחרתיים בעשר בלילה נצא למועדון של דוד שלי, פתח פה בתל אביב בלי עין הרע טפו טפו טפו איזה מועדון אש אתה מת
את/ה: יאלה בכיף חיים שלי
רשמתי והתנתקתי, אח אין על ליאל, עם כמה שהיא נחש היא יודעת איך לשמח בחגיגות.
המשכתי לראות טלוויזיה והלכתי לישון גם.
– ”בוקר טוב חיים שלי” אלינור אמרה שהתעוררתי.
היא בדיוק התלבשה.
”מה השעה” אמרתי חצי ישן עם יד על הפנים.
”שש וחצי” היא אמרה וחייכה
”מה כוסאמק” אמרתי בקושי מדבר
”תעירי אותי אחר כך” הוספתי
”אני הולכת לבית שלי להתארגן לבית ספר, אתה מוזמן” היא אמרה
”לא עזבי אני הולך לישון לילה טוב.” אמרתי והלכתי לישון.

נקודת המבט של אלינור:
” עוד יומיים יש לנו 3 חודשים ואני לא חושבת שהוא זוכר בכלל” אמרתי לספיר בפרצוף מבואס כשישבנו על אחד הספסלים בהפסקה.
”חיים שלי בדוק בדוק הוא זוכר מה את דואגת?” היא אמרה
”לא יודעת איך להסביר את זה אבל ההתנהגות שלו קצת השתנתה.”
”מה זאת אומרת?” היא שאלה
”בזמן האחרון אנחנו רבים כמעט כול יומיים, אנחנו לא מדברים הרבה ביום כמו פעם, וגם אתמול הוא ניסה לשכב איתי.” אמרתי
”לשכב איתך? הסכמת?” היא שאלה מופתעת
”נראה לך? הייתי מופתעת לא חשבתי שהוא ירצה לעשות את זה רק בתחילת הקשר, וגם..” אמרתי מהססת
”וגם מה?” ספיר שאלה
”וגם אני לא יודעת מה יקרה לי בעתיד איתו, אני לא הייתי רוצה שנשכב כשאני יודעת שהוא כבר שכב עם כמה בנות.” אמרתי
”אלי אין מה לעשות הוא לא יכול לשנות את זה, במוקדם או במאוחר אם תשארו ביחד את יודעת שאתם כן תעשו את זה, גם לו יש צרכים את יודעת.” ספיר אמרה
”חחח איך אני שונאת שאומרים גם לו יש צרכים במובן הזה, אני לא בובה שתספק לו צרכים” אמרתי
”לא, לא התכוונתי במובן הזה, במובן של את יודעת, גברים היום לא משנה כמה יאהבו את האישה שלהם, אם היא לא תתן להם הם יעזבו אותה באיזשהו שלב.
וכן זה חבל, וכן זה מוריד מגבר אבל זאת המציאות.
ועם כמה שאביתר אוהב אותך, והוא אוהב אותך מאוד, הוא מתבגר והוא בסוף כן ישכב, הוא כמובן יעדיף עם מישהי שהוא אוהב.” היא אמרה
”אני יודעת וזה בעיה אצלי, אני יודעת שאני ירגיש רע ואני יחשוב מחשבות כאילו ליאל שאת שאיתו ולא אני ו..” באתי לומר והיא קטעה אותי
”הוא לא אוהב את ליאל תביני הוא אוהב רק אותך.” ספיר אמרה
”להתערב איתך שהוא לא זוכר שעוד יומיים יש לנו 3 חודשים ביחד?” שאלתי אותה
”אל תדאגי הוא זוכר, מבטיחה לך שהוא זוכר” היא אמרה ובדיוק היה צלצול.

– 3 חודשים זה דבר משמעותי בשבילי.
זה תקופה לא קטנה שאת עם הבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם.
הלכתי עם ספיר לקניון לקנות קצת בגדים.
נכנסתי לווטסאפ לראות מתי אביתר התחבר לאחרונה, אולי הוא ער.
׳נראה לאחרונה היום ב01:34׳ (זה נחשב היום כי זה כבר עבר את השעה 00:00).
מה הוא עשה מחובר כזה מאוחר בלילה?
טוב נו.. די אני סתם פרנואידית אובססיבית אני חייבת להפסיק.
חיפשתי בגד מתאים למחרתיים, אז נכנסנו לחנות אחת עם בגדים יפים.
לערב קניתי שמלה לבנה צמודה שמתחילה מהכתפיים ונגמרת בברכיים, עם נעלי עקב בצבע זהב.
המשכנו להסתובב, קניתי לאביתר את הבושם שהוא רוצה, כרית עם תמונה שלנו מתנשקים וחולצה יפה מכופתרת של חברת פולו.
יצאנו מהקניון מרוששות וחזרנו הביתה.