סיפורי ערסים- אביתר ואלינור פרק 38

– ”בואו בואו יש מכות” גל קרא לנו לבוא, אנחנו בבית ספר.
רצנו לראות מה קורה, טוב מכות אצלנו בבית ספר זה לא חדש, אבל זה סתם מסקרן לראות מי זה הפעם.
הגענו ושמענו צעקות, ראיתי אנשים מנסים להפריד את מי שהולך מכות, לא הצלחתי לראות מי רב שם, חצי מהבית ספר היה שם, כנראה זה ממש רציני.
בסוף הצלחתי להיכנס בין כול התלמידים, עכשיו מי אלה כבר.
אה אור ואבית.. מה?? אור ואביתר? אביתר שלי?
אביתר פוצץ אותו במכות, אור אפילו לא הצליח להחזיר לו, האמת עם כול זה שאני כועסת, ריחמתי על אור, לאף אחד לא מגיע שירביצו לו, כן אפילו לא לאור.
באתי להיכנס לשם וספיר עצרה אותי.
”מה את עושה?” היא שאלה
”כמו מה זה נראה לך?” אמרתי ועוד לפני שהיא הספיקה להגיב נכנסתי לשם לעצור את זה.
”אביתר! אביתר!” צעקתי לו עד שהוא קלט שנכנסתי לשם.
הוא עצר והסתכל עלי, אני הסתכלתי עליו במבט חושש, פחדתי ממנו באותו רגע, בחיים לא ראיתי אותו מרביץ למשהו וקיוויתי שאני גם לא יראה.
ירדה לי דמעה, ואחריה עוד אחת.
”אלינ..” הוא אמר והתקרב אלי, נרתעתי והתרחקתי ממנו.
המנהל בא ואני ברחתי משם.
ניגבתי את הדמעות, חזרתי לכיתה, לקחתי את התיק ,הלכתי לשער ובאתי לצאת.
”אפ אפ אפ לאן את הולכת?” השומר שאל אותי.
”אני לא מרגישה טוב”
”יש אישור?” הוא שאל ולא נתן לי לצאת
”נו לא אב..”
”בלי אישור אין יציאה, מצטער” כוסעמק שייתן לי לצאת וזהו.
הלכתי למזכירות, ובדרך ראיתי את אביתר יושב מחוץ לחדר המנהל, עשיתי סיבוב ונכנסתי מהצד השני, אני לא יכולה להסתכל עליו עכשיו, בטח שלא לדבר איתו עכשיו.
– ”כן מתוקה מה את צריכה?” המזכירה שאלה כשנכנסתי
”אני יכולה להשתחרר?” שאלתי בקול שקט
” מה קרה מתוקה? את מרגישה טוב?” היא שאלה וקמה לעברי.
” לא ממש, אני יכולה להשתחרר?”
היא הסתכלה עליי כמה שניות במבט חושב.
”קחי, תרגישי טוב” היא הביאה לי אישור
”תודה, יום טוב” אמרתי ויצאתי לכיוון השער, בדיוק ראיתי את אביתר נכנס למנהל.

נקודת המבט של אביתר:
– ”אני יכול להבין מה זה היה?” המנהל שאל אותי והתיישב בכסא שלו.
”כמו מה זה היה נראה לך?” שאלתי בזלזול.
”אביתר ממן היקר, אולי אתה שוכח מי פה התלמיד ומי פה המנהל, אבל בוא אני אתן לך תזכורת קטנה, אתה לא במעמד של להתחצף ולזלזל בי עכשיו.
אני רוצה לדעת מה קרה ואיך זה התחיל, אני רוצה לדעת למה אני שוב פעם תופס אותך עושה מעשה כזה.” הוא אמר והתעצבן
”אתה מתכוון לענות?” הוא הוסיף אחרי כמה שניות של שתיקה
”נו הוא לא בא לי טוב בעין” אמרתי בעצבנות
”סליחה? הוא לא בא לך טוב בעין אז אתה מרביץ לו?” הוא אמר והתעצבן עוד יותר.
”ואם אני אלך ברחוב, ויהיה איש אחד, שלא דיבר אלי, לא פנה אלי, לא הציק לי, פשוט לא בא לי טוב בעין, אז אני יתחיל להרביץ לו?”
” טוב יאלה בוא נגמור עם זה, תגיד לי מה העונש שלי ודי” אמרתי ורציתי כבר לצאת משם.
”נתחיל בזה אתה מוש” הוא בא לומר וקטעתי אותו
”מושעה, איזה הפתעה, יאלה סלמאת” אמרתי וקמתי מהכיסא.
” לא כל כך מהר, אני רוצה שתחשוב טוב טוב אם אתה רוצה להישאר בבית הספר הזה, עוד התנהגות שכזאת ונאלץ להיפרד, אתה שומע?”
הוא אמר ויצאתי מהר מהדלת.
סעמק זה מה שהייתי צריך עכשיו.
יצאתי מבית ספר, והלכתי הביתה.
– ”היי אביתרי” לירז אמרה כשנכנסתי לבית.
לא עניתי לה ועליתי לחדר.
ישנתי איזה חצי שעה בקושי, וקמתי.
הדלקתי סיגריה והסתכלתי בחלון.
מה היא בוכה לי עכשיו? מה קרה לה?
נכנסתי לווצאפ והסתכלתי אם היא מחוברת.
התחברה לפני ארבע שעות, אז שלחתי לה הודעה.
עברו חמש דקות, לא עונה, עברו עשר דקות, לא עונה, עבר רבע שעה, לא עונה.
לקחתי מפתחות ויצאתי לבית שלה.

-” אביתרי מתוקי, מה נשמע?” אמא שלה פתחה לי.
”הכול דבש, אלינור פה?”
”כן מאמי היא בחדר שלה”
”תגיד קרה לה משהו?” היא הוסיפה
”לא, למה?” שאלתי
”היא חזרה היום עצובה הביתה, עוד לא הספקתי לדבר איתה.”
”אני ידבר איתה עכשיו” אמרתי ועליתי לחדר שלה.
נכנסתי לחדר שלה, היא שכבה במיטה עם הפנים לכיוון החלון, והעיניים שלה היו עצומות.
”אלינור” אמרתי כשהתיישבתי על המיטה שלה ושיחקתי בשיערה.
”מה אתה רוצה” היא אמרה בקול שקט, ועיניים עצומות.
”מה קרה” . שאלתי אותה
”מה קרה?” היא שאלה שוב
”מה קרה לך היום?” נו שתענה כבר
”מה קרה לי? מה קרה לך?” היא אמרה כשפתחה עיניים והסתובבה אלי, והרימה את קולה.
”מה זה מבחן?” גיחכתי, והיא חזרה לשכב במיטה ולעצום עיניים.
”נו תעני” אמרתי והתחלתי להתעצבן, שונא שמורחים אותי
”לא בא לי לענות לך אתה, מוזמן ללכת.”
”לא בא לי ללכת” פרנציפ
”אז אל תלך” היא אמרה והיו כמה דקות של שתיקה
”כוסעמק אלינור את יכולה לענות לי כבר” צעקתי עליה
”אל תצעק עלי” היא צעקה.
היא צועקת ואומרת אל תצעק… צחקתי, חחח דפוקה זאתי.
היא הסתכלה עלי במבט מאיים.
”למה הרבצת לו” היא אמרה והסתכלה לי בעיניים, בעיניי מלאך האלה.
לא עניתי לה.
”אתה יודע מה… פשוט.. פשוט עזוב, אני רוצה שתלך.“
”כוסעמק איתך אלינור אנ..”
” כוסעמק? זה הולך להיות הדיבור שלך עכשיו כלפיי?” היא אמרה ועמדו לה דמעות בעיניים, בעיניים הקטנות והיפות שלה..
” מאז שהתחברנו לליאל..” היא באה להוסיף וקטעתי אותה.
”ליאל? מה היא קשורה? את לא חברה שלה?” שאלתי
”מה זה משנה עכשיו א..”
” תעני נו, היא עשתה לך משהו?”
”לא אתה תענה לי, למה הרבצת לו” היא שאלה וראתה שאני לא עונה
”נו למה הרבצת לו?” היא אמרה ושוב היה שתיקה.
”כוסעמק אלינור אין לי כוח” אמרתי ופשוט יצאתי מהבית שלה.