סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 32

נקודת המבט של אלינור:
– ”אלינור קומי” אמא צעקה לי מלמטה וקמתי.
הרגשתי מסריחה, נכנסתי להתקלח מהר.
יצאתי מהמקלחת, לבשתי חולצת בצפר בצבע אדום כהה, ג׳ינס רחב מעוצב יפה בצבע כחול כהה, שרשרת וצמיד זהב, תיק צד חום, מחליק, איפור, וירדתי למטה.
”בוקר טוב, טוב שלא קמת מאוחר יותר אלינור” אמא אמרה והגישה לי את הטוסט.
”בוקר” אביאל אמר וירד למטבח.
”בוקר טוב, מתי אתה מסיים היום אביאלי?” אמא שאלה והביאה לו גם טוסט.
”מוקדם” הוא אמר ולקח ביס.
”אביאל אני מקווה שאתה התחלת השנה ללמוד, ולא יוצא החוצה עם הערסים האלה ומעשן, אביאל אתה זוכר מה סיכמנו.” היא אמרה.
הוא קם להביא לעצמו לשתות, ובדיוק הוא קיבל הודעה, ראיתי על המסך של הפלאפון, ׳חיימשלי היה כיף אתמול בלילה, אני אוהבת אותך הכי בעולם!׳ זה היה מאיזה אוריה אחת.
”אוריה? מי זאת אוריה?” שאלתי אותו ולקחתי ביס מהטוסט.
”מה?” הוא שאל לחוץ.
” חיים שלי היה כיף אתמול בלילה, אני אוהבת אותך הכי בעולם” אמרתי לו מה שהיה כתוב בפלאפון.
”אל תגעי לי בפלאפון סתומה” הוא אמר לחוץ ולקח אותו.
”שמע ישראל מה אתה כזה לחוץ” אמרתי לו ולקחתי את התיק.
”ביי” אמרתי ויצאתי מהבית.
מי זאת אוריה? ולמה הוא היה כזה לחוץ? טוב אולי זה סתם עוד ילדה שהוא שכב איתה, אולי אני הלחוצה בכלל.
”חיים שלי איך מרגישה?” ספיר אמרה כשראתה אותי.
”מעולה” צחקתי
”ישקרנית לא באמת לא הרגשת טוב נכון?” היא צחקה והביאה לי בוקס קטן.
”עם כול המכות שלך אני באמת לא ירגיש טוב בסוף” צעקתי עליה וצחקתי.
”נו אז מה עשית אתמול?” היא שאלה כשכמעט הגענו לבצפר.
סיפרתי לה מה עשיתי אתמול, איזה כיף עשיתי שם ואי!
”די חיים שלי איזה נסיךךךךך!” היא צעקה, וצחקתי.
”כן כפרה עליו אני מאוהבת בו” אמרתי וחייכתי חיוך מאוזן לאוזן.
נכנסנו לשער על הדקה שהיה צלצול, אז נכנסנו לכיתה.

נקודת המבט של אביתר:
קמתי, חצי ישן בכלל, כאב ראש מטורף, בקושי יכול לזוז, הייתה לי בחילה, הלכתי לשירותים.
הקאתי, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, ויצאתי לסלון.
”אני מקווה שלא נפרדתם” לירז אמרה כשאכלה וראתה טלוויזיה.
”נפרדנו? לא, למה?” שאלתי ושיפשפתי עיניים.
”למה אתמול בלילה ליאל החזירה אותך ולא אלינור?” היא אמרה וקמה לכיווני.
”אל תקומי לירז עדיף לך לשבת” אמרתי והלכתי למזוג לי לשתות.
”זה בסדר כל היום אני יושבת, אני כבר משתגעת” היא אמרה והתקדמה בצעדים איטיים, כבר נהייתה לה בטן זאתי.
”עוד כמה חודשים נשארו לך להשתגע?”
”רק עוד שלוש חודשים בעזרת השם” היא אמרה וחייכה.
”ואלה? פשי, כבר עברו להם 4 חודשים?” שאלתי ושתיתי.
”מפגר עברו 6 חודשים, איך אתה לא יודע חשבון” היא אמרה וצחקה, אח אני מת על הצחוק שלה.
”זה כי את החכמה של המשפחה” אמרתי וקרצתי לה.
”זוכר איך פעם היינו משחקים ביחד, איפה? איפה זה עכשיו?” היא שאלה.
”טוב מה עשית לי פה, מפגש זכרונות?”
”היום אני בהריון בגיל עשרים ושתיים, ואתה כול היום מעשן ושותה, ולמזלך כבר לא כול היום מחליף בחורות, שאת זה אתה חייב להסביר לי למה ראיתי את ליאל ולא את אלינור.” היא אמרה והתיישבה על כיסא.
”היה אתמול מסיבה ואלינור לא הייתה, זהו מה את מתרגשת.”
”אלינור ידעה על המסיבה, או שאתה הולך אליה?”
”לא, והיא גם לא צריכה לדעת אז אל תגידי לה כלום.”
”למה אתה לא רוצה שהיא תדע?”
”היא לא רוצה שאני יילך למסיבות כאלה בגלל כולם שם, אבל אני רוצה אז מה אכפת לי מה היא לא רוצה.” אמרתי לה.. פאק מה? מה אמרתי עכשיו? תמיד אכפת לי מה היא רוצה! לא התכוונתי לזה ככה!
”אתה אוהב את אלינור?”
”כן למה”
”לא מדברים ככה על מי שאוהבים, לפעמים בקשר צריך להתגמש, אם היא לא רוצה אולי יש לה סיבה, תשאל אותה למה לא, וכמובן שלא משקרים למי שאוהבים.
איך היית מרגיש אם זה היה קורה הפוך?”
”האמת לא שיקרתי לה, לא אמרתי לה על זה כלום.”
”והיא לא תשאל? לא תגלה מתישהו?”
”זה כולה ישיבה אצל מישהי, בואי תהפכי אותי ליותר מניאק, היא לא הוזמנה אז לא יכולתי לומר לה על זה כלום.”
”אתה? אתה אביתר, ממתי אכפת לך מה אנשים חושבים, אתה עושה מה שבראש שלך, ואם באמת היית רוצה שהיא תבוא, היית מביא אותה בלי לעשות דין וחשבון לאף אחד, אביתר אני מזהירה אותך, שלא תעשה איתה טעויות, שים לב להתנהגות שלך.” היא אמרה וקמה לקחת לה עוד משהו לאכול.
עליתי לחדר, אני לא מבין מה היא רוצה ממני גם כן עשתה לי שיחת נפש.
קיבלתי הודעה, מליאל.
ליאלי: ׳ראיתי את אלינור, אבל איפה אתה?׳
את/ה: ׳בבית ליאל בחיאת פשוט תשלימי איתה, אנחנו כבר השלמנו, הנה שולם לעולמים׳
ליאלי: ׳חחח טוב מפגר׳ היא שלחה והתנתקה.
טוב אין לי הרבה מה לעשות עכשיו, אז הלכתי לישון.

נקודת המבט של אלינור:
”תלמידים אני רוצה שקט עכשיו, לפני שנסיים את השיעור רציתי להגיד לכם שנפתחה ׳מגמת תאטרון׳ רק לכיתות י׳ ו-יא׳ ,אני מעבירה עכשיו דף וכול מי שרוצה יכול להירשם.
בכיתה יא׳ נרשמו רק 4 בנים ו3 בנות, יאלה תלמידים אני רוצה פה יותר.” היא אמרה והעבירה בין כול התלמידים את הדף.
האמת ממש התאים לי עכשיו, אני אוהבת את זה, אני אוהבת להופיע מול אנשים, אני אוהבת תאטרון.
אז רשמתי שם את עצמי.
המורה לקחה את הדף מהתלמיד שהעביר לה אותו, בשביל שתראה מי נרשם.
”טוב אז הילדים שנמצאים במגמת תאטרון לכיתות י׳ ו-יא׳ הם…”
”שליו אפשר תופים?” היא אמרה וקרצה, וכול הכיתה צחקה, אני מתה על המורה הזאת, מורה. זורמת וכיפית, מזל שהיא המחנכת שלי.
”טםטםטםטםטם” שליו אמר וכולנו צחקנו.
”אז התלמידים במגמת תאטרון הם:
שירן גולדמן, דוד בן ימין, אלינור ביטון, ואריאל בוחבוט, ו…” היא אמרה ונראה שהיא לא הבינה את הכתב של השם האחרון.
איזה יופי, אריאל בוחבוט גם במגמה הזאת, הוא הילד החדש, הוא ממש חמוד, והייתי שמחה להיות איתו באותה מגמה, הוא באמת אחד הילדים החמודים ממה שהספקתי להכיר אותו.
הוא זרק אלי חיוך, חייכתי בחזרה.
”ואור לוי” המורה אמרה.
יא איזה כיף כולנו במגמה הזא.. מה?! מה אור לוי?! מה אור לוי האקס שלי קשור לתאטרון?!
ספיר הסתכלה עלי.
”אלינור אל תדאגי, מה אכפת לך ממנו, את תיהיי בשלך והוא יהיה בשלו, המורה לא תשים אותכם ביחד את תגידי לה את זה, תפסיקי להתעצבן” היא אמרה
”אני מקווה מאוד” מלמלתי לעצמי, ובדיוק היה צלצול.
”אלי את באה לבנים?” ספיר אמרה ובדיוק התקשרו אליי.
”תתקדמי דקה, יש לי טלפון” אמרתי לה והיא התקדמה, זה היה אביתר.
”חיים שלי, אני בדיוק בדרך אליך” אמרתי בקול שמח.
”אה חיים שלי לא באתי היום, אין לי כוח” הוא צחק
”אוף איתך, אני ככה משקיעה מזמני לבוא עד אליך ואתה ככה לא בא? מה זה צריך להיות?” אמרתי והוא צחק.
”יפה שלי, נו נהנת אתמול?”
”כן אהובי, אחד הימים הכי טובים שהיו לי בחיים.” אמרתי והוא צחק
”אישה שלי, אני אוהב אותך” הוא אמר, מה? חחח פעם ראשונה שהוא קורא לי ׳אישה שלי׳ :) יאאאא!!!
”אהובי היחדי” אמרתי ועשיתי לו קול של נשיקה.
”מה את עושה היום?”
”אממ, האמת אין לי משהו מתוכן, למה?” שאלתי, יאאא אני רוצה לצאת איתו היום.
”סתם, תבואי אלי היום?” הוא שאל.
”יש לי משהו יותר טוב” אמרתי וצחקתי
”דברי חיים שלי” הוא אמר וגיחך
”אבל לא תצחק?” אמרתי ושוב צחקתי.
”נו דברי כבר מפגרת” הוא אמר
”בוא נצא לדייט, אני ואתה, אבל לא לגינה או משהו, לדייט אמיתי כמו בסרטים.” אמרתי, היה אפשר לשמוע שאני מחייכת. והוא צחק.
”די נו אמרת שלא תצחק יזבל” אמרתי בקול עצוב, וצחקתי גם.
”מה את מפילה עלי דייט עכשיו” הוא צחק.
”אוץ?”
”לא נו, לא הבנת. מה לי ולדייטים” הוא גיחך
”לא יודעת, סתם חשבתי שיהיה נחמד, אבל אם לא בא לך אז לא משנה” אמרתי בקול מאוכזב, אני מכירה אותו, איך שהוא ישמע את הקול הזה הוא ישר יסכים.
”תיהי מוכנה בתשע אני יבוא לאסוף אותך” הוא אמר, וצחקתי. חחחחח מה אמרתי לכם?
”מה מה מצחיק אותך גברת ביטון? אה?”
באתי לענות לו ושמתי מישהו אומר
”אלינור?”
הסתובבתי וראיתי את…