סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 31

נקודת המבט של אביתר:
”נו מה ההפתעה, די למתוח” עינב צעקה.
”ההפתעה היא…” דור צחק.
”טיול ג׳יפים חברים” דור אמר וחייך.
כולם שמחו, ואלה שיחק אותה.
”שכול אחד יתפוס לו בת זוג” הוא אמר וקרץ.
”את מי כדאי לי, אבישי או עידן?” אלינור צחקה
”ישרוטה ככה? אין בעיה” צחקתי ונישקתי אותה.
התחלקנו לזוגות, ודור הביא לכול אחד מאיתנו מפתחות לג׳יפ.
אבא שלו טחון רצח, אז יש להם שטח ענק והם משכירים ג׳יפים.
כבר הייתי אצלו בזה כמה פעמים, שמעו זה אחד הדברים הכיפים.
לקחנו את הדברים והלכנו לקחת ג׳יפ.
”וא וא, הג׳יפים גדולים כאלה“ אלינור אמרה, נראה שהיא פחדה מזה.
”מה חיים שלי את מפחדת מזה?” צחקתי.
”מה אתה צוחק מפגר, זה בכלל לא בטיחותי” היא אמרה ונתנה לי בוקס קטן בכתף.
”אה ואת בטיחותית אני מבין?” צחקתי
”די נו זה לא מצחיק, ואם יקרה לכולנו משהו” היא אמרה ושמה יד על הצוואר.
קירבתי אותה אלי וחיבקתי אותה.
”לא יקרה משהו, אני שומר עלייך” אמרתי ועטפתי אותה בזרועותיי.
”יאלה אל תיהיי היסטרית” צחקתי ועזרתי לה לעלות לג׳יפ.
התחלנו כולם לנסוע במסלול.
”שמע ישראל, אולי תנהג יותר מהר אתה נוהג ממש לאט” היא אמרה בציניות ושמה ידיים על הפנים.
”יותר מהר? אוקיי” צחקתי ונסעתי יותר מהר, למרות שידעתי למה היא מתכוונת.
”די מפגר תאט טיפה” היא צחקה.
”רק כי אתה חמודה” אמרתי והאטתי טיפה.
”חמודה? אני אמורה להעלב או משהו?” היא צחקה ונתנה לי בוקס קטן בכתף.
”לא רק חמודה, מושלמת, פצצה, יפה, מדהימה, אחת שכול אחד ירצה” אמרתי וקרצתי לה.
”אוי תמשיך” היא צחקה, וצחקתי גם.
המשכנו לנסוע במסלול כולנו, אלינור כבר לא פחדה, צחקה, רואים שנהתנה, בסוף המסלול הגענו לים.
ירדנו מהג׳יפים ותפסנו מקום על החוף.
”יאלה בנות, להוריד בגדים” אלירן קרץ ואמר.
”אלירן בחיאת סתום תפה כבר” נועה אמרה וזרקה עליו את החולצה שלה.
”מסכן הילד לא אמר מילה” עידן צחק.
”עדיף שלא יאמר” נועה אמרה וצחקה, היא התיישבה עליו וחיבקה אותו.
”יפה שלי” היא נתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים.
”אתם רוצים לספר לנו משהו?” עינב אמרה וחייכה.
”כן שאת סתומה” אלירן אמר וצחק, וזרק עליה את הכובע שלו.
”מפגר” היא צחקה ושמה את הכובע על הראש שלה.
הבנות הורידו בגדים, לבגד ים, ואנחנו הורדנו חולצות.
”בנים אנחנו לא מחלקות חתימות, תפסיקו להסתכל” נטע אמרה.
”טוב חתימה אולי רק לעידן” היא הוסה וקרצה.
”רואים מה זה בנים, אני קיבלתי חתימה” הוא צחק.
”אתה רוצה גם לא לקבל?” נטע צחקה.
”רק ממך אני רוצה” הוא אמר ועשה לה נשיקה באוויר.
”אנחנו לא נעלבות אל תדאג חיים שלי” אוראל אמרה בפרצוף כועס.
”מה לעשות אני מיוחדת” נטע אמרה בפרצוף מתנשא.
”לא נכון, אוראל והילה הכי מיוחדות פה” דור צחק וקרץ.
”זה הדיבור? זכור את זה דור” עינב אמרה מופתעת, כשהרימה גבה וכיווצה עיניים.
”עינבי” הוא אמר כשהלך לידה וקירב אותה אליו.
”לא יעזור לך התחנפויות מאמי” היא צחקה.
”דווקא נראה שמצליח לי מאוד” הוא אמר וצחק גם.
– המשכנו ליהיות בים, נכנסו יצאנו, השתגענו. וכבר ניהיה ערב, טוב כשנהנים הזמן טס.
ישבנו מול השיקעה, על החולות, וכול אחד אכל ארטיק.
דיברנו, צחקנו, שרנו, וכבר צריך ללכת.
נראה שאלינור נהנתה.
חזרנו לבית של דור בג׳יפים, ונפרדנו כולם.
”נו איך היה חיים שלי?” שאלתי אותה וחיבקתי אותה בדרך לאוטו.
”אחד מהימים הכיפים שהיו לי” היא אמרה וחיבקה אותי, סובבה אותי אליה, והתנשקנו.
” תודה על היום, אני אוהבת אותך כול כך” היא אמרה וחייכה את החיוך שלה שאני הכי אוהב בעולם.
”תבואי כול יום” קרצתי לה.
”והרסת את הרגע הרומנטי” היא צחקה.
” תמיד אצלנו רומנטי” קרצתי לה וצחקתי.
היא צחקה גם, ותפסה לי את היד שעטפה אותה בחיבוק.
החזקתי את התיקים שלנו ביד אחת, והרמתי אותה.
”מה אתה עושה מפגר, תוריד אותי” היא צחקה.
”קוראת לי מפגר ורוצה שאני יוריד אותה, אה?” קרצתי ורצתי ריצה איטית לאוטו.
הושבתי אותה על המכסה מנוע של האוטו לפני שנכנסו, כשעמדתי מולה, ונישקתי אותה.
”אני אוהבת אותך הכי בעולם, יותר מכולם.” היא אמרה כשהתנתקנו.
”אני אוהב אותך הכי חיים שלי” אמרתי ונתתי לה נשיקה קטנה על הפה.
”יאלה שניסע הביתה?” אמרתי כשהיא חיבקה אותי, ושמה עלי את הראש.
”מה לא כיף לך ככה?” היא אמרה כשהמשיכה להיות עלי ככה.
”כיף לי הכי בעולם חיים שלי” אמרתי, וחיזקתי את החיבוק שלי אליה.
”טוב משוחרר, עכשיו אפשר” היא קרצה כשהפסיקה לחבק אותי.
”משוחרר?” הרמתי גבה וחייכתי.
”כן חייל” היא קרצה, וצחקתי.
”חכה” היא צעקה.
”חייבים תמונה לאינסטגרם” היא אמרה וקרצה בחיוך.
הצטלמנו כמה תמונות, אח מה יהיה עם התמונות שלה זאתי חחחח.
”דקה ועכשיו תמונה עם נשיקה” היא אמרה ועשתה חיוך מתנצל.
”קרועה את” צחקתי, ונישקתי אותה.
”די התמונה הכי יפה שלנו” היא אמרה והראתה לי.
”ואלה באמת יצאה חמודה” צחקתי.
”רק חמודה?” היא אמרה והרימה גבות.
”התמונה הכי יפה שלנו” קרצתי, והיא צחקה.
נכנסו לאוטו, וחגרנו, התנעתי את האוטו, והסתכלתי עליה, היא נראתה עייפה.
”כבר עייפה חיים שלי?” חייכתי אליה.
”אני ממש לא עייפה” היא פיהקה.
”כן אני רואה מה זה” צחקתי, והיא צחקה גם.
התחלנו לנסוע, היא הדליקה מוזיקה ברדיו.
לא ממש דיברנו, היא נראתה לי עייפה אז לא רציתי להציק.
רק עברו איזה חמש עשרה דקות בנסיעה, והיא נרדמה.
אח חיים שלי, גם כשהיא ישנה היא יפה.
עצרתי ברמזור, הסתכלתי עליה, וליטפתי את השיער שלה.
אני לא מבין מאיפה הילדה הזאת נפלה עלי, אבל לא אכפת לי, אני שמח לקבל מתנות כמוה.
החברה הכי טובה שמישהו יחלום, הילדה הכי נסיכה שמישהו יכיר, זאת חברה שלי, האישה שלי, רק איתה אני רוצה להמשיך בחיים שלי.
בדיוק היה טלפון, עניתי, שמתי על דיבורית.
”אביתרי” זאת הייתה ליאל.
”הלו ליאלי, מה קורה” שאלתי.
”מעולה, אני מפריעה?” היא ענתה, ממתי היא שואלת את זה? אוקיי מוזר.
”לא חיים שלי, דברי”
”לא באתם היום” היא אמרה בקול עצוב.
”כן חיים שלי, היה לי סידורים” אמרתי, ונסעתי, כמעט נתקעתי באיזה נהג בן זונה שלא יודע לנסוע.
”כוסאמאמק ערס יא בן זונה” אמרתי וצפרתי לו, הוא צפר חזרה.
”הכול בסדר מאמי?” ליאל שאלה.
”כן חיים שלי סתם איזה מזדיין פה לא יודע לנהוג.
”איפה אתה?”
”בדרך הביתה”
” בוא לשיראל, כולם פה.”
”מה עושים?”
”יש שתיה, נרגילה, וכבר התחיל קריוקי, תבוא חיים שלי.”
”יאלה זורם, אני יתארגן ויבוא.”
”טוב חיים שלי יאלה ביוש” היא אמרה.
”ביי כפרה עלייך” אמרתי וניתקתי.
אני ישים את אלינור בבית, יתארגן וילך.
אלינור לא אוהבת שאני מסתובב איתם, היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני יתקרב לליאל ושיראל, אבל מה אני יעשה, כולם שם, אז טכנית אני לא על ליאל ושיראל, אני עם כולם.
הגעתי לבית של אלינור, לא רציתי להעיר אותה, את המלאך שלי, אז הרמתי אותה.
צלצלתי בדלת, איזה ילדה אחת פתחה לי, נראתה בגיל של אלינור.
” היי” היא אמרה וחייכה, וכשראתה את שהחזקתי את אלינור, היא הורידה מיד את החיוך ועשתה פרצוף חושש.
” היי מאמי” אמרתי ונכנסתי לבית, כשאלינור על הידיים שלי.
”אתה חבר של אלינור?” היא שאלה, חוששת כשראתה שאני מחזיק את אלינור.
”כן ומי את” שאלתי והתקדמתי למדרגות, לעלות את אלינור לחדר שלה, והילדה ההיא עלתה איתי.
”אני חברה שלה מהכיתה”
”איך השם?” שאלתי
”אני אוריה, ואתה?”
”אביתר” קרצתי
”ומה את עושה פה” שאלתי וחייכתי
”אמממ..” היא אמרה, חשבה על תשובה כנראה.
”באתי בשביל אלינור” היא אמרה וחייכה.
”ומה באמת את עושה פה?” שאלתי והכנסתי את אלינור לחדר, השכבתי אותה על המיטה, נתתי לה נשיקה בפה, ויצאתי מהחדר.
”אז מה באמת עושה פה” שאלתי את אוריה.
”תן לי תמילה שלך שאתה לא מספר לאלינור או לחברות שלה, שזה לא יתגלה לה” היא שאלה, לא הייתה לה ברירה, זה או שהיא הייתה מספרת או שהייתי שואל את אלינור מה היא עושה פה.
”מילה שלי נו”
”אני ואח שלה.. אז…”
”אתם ביחד?” שאלתי
”כן.. כן גם..”
” מזל טוב, איך זה קרה” גיחחתי.
”נפגשנו באיזה מועדון, באנו אליו, שכבנו, ומאז אנחנו ביחד” היא אמרה בחצי חיוך, והעיניים שלה נצצו.
”ואלקק?” צחקתי, האמת אני לא מאמין על אח שלו, חברה של אלינור? לא רוצה לדעת איך אלינור תגיב.
האמת הייתי מת לספר לאלינור, אבל מילה זאת מילה.
”אבל תזכור, אתה לא מספר, טוב?” היא אמרה לחוצה.
”כשאני נותן את המילה שלי, אני מתכוון לזה, אל תדאגי חיים שלי” קרצתי לה, וירדתי למטה, יצאתי מהבית שלה, והתקדמתי לאוטו, בדיוק קיבלתי טלפון, זה היה ליעד.
”אה יזין מה איפה אתה?” הוא שאל
”מתארגן ובא שמרו מקום” צחקתי וניתקתי.
הגעתי הביתה, נכנסתי, לירז ישנה, עומרי ואמא עובדים.
נכנסתי להתקלח, יצאתי, התלבשתי , ונסעתי לשיראל.
שמתי קצת מוזיקה, בכיף שלי, והגעתי אליה.
”חיים שלי באת!” ליאל אמרה וחיבקה אותי, ונתתי לה נשיקה על הלחי.
” מה קורה מאמי” חייכתי והלכנו למרפסת, איפה שכולם היו.
”הופה הנה בא התוקף” ליעד אמר חצי מסטול, צחק ובא לחבק אותי.
” בוא אחי, שמרנו מקום לכבודו” יוסי אמר וצחק.
אח איזה ערב, איזה יום, היום הכי טוב שהיה לי.
צחקנו, שתינו, שרנו, שתינו, נהנו, שתינו.
בקיצור? ערב מעולה. אחרי כמה זמן המוח הפסיק לעבוד ומאז שכחתי הכול.
קמתי בבית שלי.