סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 30
נקודת המבט של אביתר:
קמתי, מוקדם, השעון מעורר העיר אותי, גם אלינור התעוררה ממנו.
”בוקר טוב נסיכה” אמרתי וחייכתי.
”בוקר טוב אהובי” היא אמרה וכיסתה תפה.
”מה קרה” צחקתי, היא הייתה חצי ישנה, פתחה רק חצי עיניים.
”לא צחצחתי שיניים, חכה אני הולכת לצחצח ואני חוזרת” היא אמרה והלכה לאמבטיה.
”אלינור חיים שלי קומי” אמא שלה צעקה מלמטה.
”אני ערה אמא” היא צעקה לה חזרה, והתחילה לצחצח שיניים.
בנתיים לבשתי את הבגדים שלי מאתמול.
”אלינור אני..” אח שלה בא ואמר בזמן שהוא סידר את החולצה.
”מה אתה עושה פה” הוא שאל כשראה שאני בחדר.
”ישנתי פה” אמרתי לו וסגרתי את הכפתור של המכנס.
”אתה מה? בלי בגדים? עשיתם משהו? עשית לה משהו?” הוא אמר והתחיל להתעצבן.
”לא אחי תרגע, רק ישנו” אמרתי ולקחתי תחולצה.
בדיוק אלינור נכנסה לחדר.
”אלינור” הוא אמר
”אביאל” היא אמרה והרימה גבה.
”אני מקווה לכם שבאמת לא עשיתם כלום”
”אביתר אמר לך שלא עשינו כלום מה אתה לא מאמין”
”מאמין, מאמין” הוא אמר ובא ללכת.
”חתיכת סינון דפקת לי אתמול אה אביאל?” היא שאלה ואמרה עצבנית, אם יש משהו שהיא שונאת זה כשמסננים אותה.
”לא עניינך מי זאת” הוא אמר והלך.
”איזה מעצבןןן” היא צעקה.
”מה קרה” צחקתי.
”אתמול באה אליו איזה שרמוטה, והוא לא אומר לי מי זאת” היא התעצבנה.
”חיים שלי מה את מתעצבנת”
”מה לא להתעצבן אני אומרת לו הכול, והוא לא אומר לי כלום, זה מעצבן” היא אמרה וקמה מהמיטה.
”בטח סתם ידידה שלו, עזבי אותם” קרצתי לה.
”טוב יאלה תתארגני אנחנו צריכים כבר לצאת” אמרתי והסתכלתי על השעון.
”טוב טוב ילחוץ” היא צחקה.
”תגידי לאמא שלך שאת חוזרת מאוחר היום.” הוא אמר.
”לא עד שתגיד לי מה זה” היא אמרה וקירבתי אותה אליי.
”הפתעות לא מגלים” אמרתי ונישקתי אותה.
היא חיבקה אותי וקמה להתארגן.
”השחור, לבן, או צהוב?” היא שאלה אותי על הבגדי ים שלה.
”מה איתם?”
”מה הכי יפה?”
”אה לא יודע מה אני מבין בזה”
”ובכול זאת”
”לא יודע תצהוב”
”תצהוב? לא יודעת, השחור נראה יותר טוב.
”אז למה את שואלת ישרוטה” צחקתי והיא צחקה גם.
”טוב ומה להשים מעל?”
”בגדים רגילים” אמרתי ושיחקתי בפלאפון.
היא הוציאה מהארון מכנס קצר לבן כחול כזה עוד לא הבנתי, וחולצת בטן שחורה.
”מה זה הבגדים האלה לא הבנתי אותם” צחקתי
”שורט גבוה תכלת, וחולצת בטן שחורה עם פתחים בכתפיים” היא אמרה והראתה לי את זה.
”להשים?” היא שאלה
”תלוי”
”במה”
”זה יהיה עלייך חשוף מדי? כי אם כן אז לא” אמרתי והסתכלתי עליה.
”לא יודעת מכנס קצר זה מכנס קצר, אבל החולצה לא תיהיה חשופה כי הג׳ינס גבוה” היא קרצה.
”טוב אז תתלבשי”
”טוב” היא צחקה.
”אלינור מה קורה שם למעלה, את תאחרי” אמא שלה צעקה.
”דקה אמא אני מתלבשת” היא צעקה לה ויצאה מהחדר.
”זה יפה ככה?” היא שאלה כשיצאה מהאמבטיה.
”איזה כוסית” אמרתי וחייכתי כשלא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.
היא באה לידי והעיפה לי סטירה קטנה ואמרה
”שתוק מה זה כוסית?! כוסית תקרא לידידות שלך” היא אמרה בפרצוף כועס
”בעצם אל תקרא להם ככה” היא צחקה.
”חולה עלייך” אמרתי ונישקתי אותה.
”טוב חכה” היא אמרה ולקחה בגדים של בצפר, והלכה ללבוש אותם.
היא חזרה ולקחה תיק, ושמה בו עוד בגדים להחלפה וכול מני דברים של בנות, גומיות, ועוד דברים, היא באה לקחת כסף”
”עזבי תכסף פה” אמרתי לה כשראיתי שהיא לוקחת.
”ומה אם נצטרך”
”אז אני פה” קרצתי
”טוב” היא צחקה ולקחה כסף. לקחה משקפי שמש, וירדנו למטה.
”טוב שנזכרת לרדת אלינור את תאחרי גברת.” אמא אמרה כשירדנו למטה.
”הנה קחי את הטוסט של..” היא אמרה וקלטה אותי.
”אביתרי מותק מה אתה עושה פה” היא צחקה.
”הוא ישן פה” אלינור אמרה.
”איזה הפתעה, אלי היית אומרת לי לא הכנתי לו אפילו טוסט” היא אמרה והוציאה לחם.
”אני לא רעב” חייכתי.
”שטויות, חמש דקות וזה מוכן” היא אמרה והתחילה להכין.
”אמא אני יחזור הביתה היום מאוחר” אלינור אמרה כשחיכתה לי עם הטוסט שנאכל ביחד.
”למה?”
”אני הולכת לאביתר אחרי בצפר”
”טוב, מתי זה מאוחר”
”לא יודעת, בערב כזה”
”מה ערב, אל תתנחלי אצלו מסכן” היא צחקה, אמא שלה זורמת כזאת היא אוהבת להצחיק.
”בטח אמא” היא אמרה וגיחחה.
אחרי חמש דקות היא הביאה לי את הטוסט, אכלנו ויצאנו.
”בייי” אלינור צעקה כשהיינו בדלת.
”ביי חמודים סעו לבצפר בזהירות” היא אמרה, וסגרנו את הדלת.
נכנסו לאוטו, והתנעתי. ראיתי שהיא מתקשרת.
”למי את מתקשרת?”
”לספי.. ספיר? חיים שלי מה קורה? תקשיבי אני לא מרגישה טוב אז אני לא יבוא היום” היא אמרה והשתעלה, צחקתי, והיא נתנה לי מכה קטנה בכתף.
”טוב חיים שלי, אוהבת אותך, ביי” היא אמרה וניתקה
”מה אתה צוחק מה” היא אמרה כשניתקה את הפלאפון.
”מה את כזאת לחוצה, כולה מבריזים, כבר עשינו את זה פעם אחת” אמרתי והתחלתי לנסוע.
”כן אבל לא נעים לי לשקר לכולם, וגם אם יתפסו אותנו” היא אמרה ועשתה פרצוף עקום.
”לא יתפסו, אל תדאגי, תגידי שהיית חולה וזהו, חוץ מזה היום הזה שווה את זה” אמרתי וצחקתי שהגענו לבית שלי, הבית שלי די קרוב לשלה, עשר דקות הליכה, ועם אוטו לפחות חמש דקות.
”אני ייקח בגדים ונצא” אמרתי והחנתי מול הבית.
”בואי” אמרתי ופתחתי כאת הדלת של האוטו ויצאתי. נעלתי את האוטו והתקדמנו לבית.
”לאן אנחנו הולכים נוו” היא צעקה בלחישה.
”הפתעה זה הפתעה” צחקתי ופתחתי את הדלת של הבית.
עלינו לחדר שלי, ולקחתי בגדים.
”איפה כולם” היא צחקה
”אמא שלי בעבודה, לירז ישנה, ועומרי גם בעבודה” אמרתי והכנסתי בגדים לתיק.
”איפה להחליף לבגדים האחרים”
”את יכולה פה איתי” קרצתי והורדתי חולצה.
”אני יוותר” היא קרצה.
”נו יאלה ממה את מתביישת, כולה מחליפה בגדים, את לא מתפשטת פה” צחקתי.
”לא נעים לי” היא אמרה בפרצוף מתנשא.
”יאלה לא נעים לי שמנעים לי, אל תיהי ילדה קטנה” צחקתי
”נו את עם בגד ים מתחת לא?” שאלתי כששמתי את החולצה.
”כן” היא חייכה.
”יופי אז את יכולה להחליף פה” קרצתי לה.
היא הורידה את החולצה והמכנס, אח איזה גוף, לא יכולתי להוריד את העיניים.
”טוב אל תסתכל, לא נעים די” היא צחקה וזרקה עלי את החולצה שלה.
הסתובבתי וצחקתי.
”מה אתה צוחק מה” היא אמרה ושמה בגדים.
”אתה יכול להסתובב” היא אמרה וצחקה
”בגד ים יפה” קרצתי והסתובבתי.
”אוי שתוק” היא אמרה וגילגלה עיניים.
”שתוק מה זה שתוק” אמרתי וקרבתי אותה אליי.
היינו קרובים, שמעתי את הנשימות שלה, היא הסתכלה לי בעיניים, וחייכה.
”אני אוהבת אותך” היא תפסה את הפנים שלי ולחשה לי באוזן.
”אני אוהב אותך יותר” אמרתי לה, ונישקתי אותה.
”יאלה נצא?” אמרתי כשהתנתקנו.
”אחלה רגע רומנטי” היא צחקה ולקחה את התיק.
”מה זה את סוחבת תתיק שלך, יקטנה” אמרתי ולקחתי את התיק שלה, ולקחתי את שלי מהמיטה.
לקחתי כסף, משקפי שמש, וירדנו למטה.
”אחרייך” היא אמרה ופתחה לי את הדלת.
”אוי תודה לך” אמרתי וקרצתי.
נכנסו והתנעתי. כול הדרך שרנו שירים מהרדיו. דיברנו, צחקנו, היא ניסתה לנחש לאן הולכים ולא הצליחה. ואחרי שלוש וחצי שעות הגענו.
”אומיגד איזה מושלם! איפה אנחנו” היא אמרה וחייכה.
”זה הבית של בן דוד שלי” קרצתי לה.
זה היה בקתה מעץ, גדולה, היה שם בריכה,ועוד לא נכנסו לבית אפילו.
”יאלה בואי” צחקתי.
יצאנו מהאוטו, והתקדמנו לבית שלו. צלצלנו בפעמון, והוא פתח.
”גבר טוב שבאת” הוא אמר וחייך.
”אה אחי מה קורה”אמרתי והתחבקנו.
”אלינור כן? מה קורה, דור” הוא קרץ ונישק אותה בלחי.
”מה זה אחי לא אמרת שהיא כזאת כוסית” הוא לחש לי.
”כוסית כוסית, אחושרמוטה כוסית” לחשתי לו, וצחקנו
”מקווה לכם שאתם לא מדברים וצוחקים עליי” היא אמרה והרימה גבה.
”לא חיים שלי” חייכתי נישקתי אותה.
”יאלה כנסו” דור אמר והכניס אותנו.
אני ודור בני דודים, אבל החברים הכי טובים.
”אני רואה שאתם חברים טובים” אלינור אמרה כשנכנסו הביתה.
”כן” צחקנו.
”איך זה שלא שמעתי עליו אף פעם” היא חייכה
”ככה אביה? אין בעיה” הוא אמר וצחקתי.
נקודת המבט של אלינור:
נכנסו לבית של בן דוד שלו, דור, אוקיי יש לו בית ענקי אוקיי? איזה בית יפה ומושלם, יצאנו לבריכה.
היו שם בערך חמש בנים, ועוד איזה חמש בנות. היה שתיה.
”הייי” איזה בת אחת קפצה.
”אני עינב” היא אמרה וחייכה.
”היי עינב” אמרנו ביחד, והיא צחקה.
”בואו תיהיו איתנו” היא אמרה.
”בחיאת אמא שלך עינב תכירי להם פה את כולם אין לי כוח” דור אמר.
”אין בעיה” היא צחקה, דווקא היא חמודה.
”אוקי בואו תכירו ,נתחיל בבנות.
זאת אוראל, זאת הילה, זאת נועה, זאת נטע, וזאת אני, עינב” היא קרצה וצחקה. היה לה צחוק מתגלגל, צחוק חמוד.
”ואלה הבנים, זה אבישי, זה עידן, זה אלירן, זה עמית, ואת דור אתם כבר מכירים” היא חייכה.
”ואתם?” אלירן אני חושבת שאל.
”אני אלינור, וזה אביתר” חייכתי.
”מה אתם זוג?” נועה שאלה.
”כן” דור אמר.
”יו אני חולה על זוגות” היא אמרה וחייכה.
”גם זוגות חולים עלייך חיים שלי” אבישי אמר וחיבק אותה. וכולם צחקו.
”תפסו לכם כיסא ושתיה ובואו תשבו איתנו” עמית אמר.
דווקא היה כיף, דיברנו, צחקנו,שתינו, אבל לא הרבה כי דור אמר שיש לו הפתעה.
כול היום הנטע הזאת לא הפסיקה להסתכל על אביתר, אבל החיים שלי הזה אפילו לא שם לב אליה.
”טוב אנשים, אמרתי שיש הפתעה לא?” דור אמר וקרץ
”מה ההפתעההה” עינב צעקה.
”אז ההפתעה היא..” הוא אמר וניסה למתוח אותנו.
תגובות (12)
תמשיכייי
תמשיכייייי מייייד
תמשיכי דחוףףףףףףף!!
האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייי
תמשיכי תמשייכייי תמממשייייכייייי !!!!!!
תמשיכי הם כאל נושים!!! זה מושלם תמשיכי!!!!;)
תמשיכי דחוף
תמשיכייייייייייי
איזה הפתעה הוא כבר יכול לעשות לה?!?!
וודאיי את חייבת להמשיך… אני במתח מה ההפתעה ??!!
למה את לא ממשיכה
תקשיבי לא המשכת כבר עשר ימים אם הפסקת או משהו לפחות תגידי לנו
אני מצטערת כול כך! היה לי בלגן משפחתי אישי ולא יכולתי לכתוב, היום אני יכתב פרק כפול!