סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 29

נקודת המבט של ליאל:
– ”היא עושה לי בכוונה נכון?” אמרתי כשהראתי לשיראל את התמונה שהזנזונת העלתה.
”את עוקבת אחריה?” שיראל שאלה מופתעת ובדיוק היה צלצול.
”זה בטח מאור, אני יילך לפתוח לו” אמרתי וקמתי מהמיטה.
”היי חיים שלי כנס” אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי.
”היי שיראלה מה קורה” הוא שאל את שיראל.
”מעולה חיים שלי” היא אמרה והסתובבה אלינו מהמחשב.
”אז מה התוכנית שלך ליאלי” הוא שאל.
” אוקיי שומעים, אז בקיצור חשבתי, נכון שאם אני יתחבר אליה, אני יבקש מהם סליחה ויגיד להם שזה לא יקרה יותר, אז אנחנו נתקרב יותר נכון?. יופי, אז היא צריכה לחשוב שאנחנו חברות והכול ואז כשהיא תחשוב שהכול טוב ויפה והכול ורוד וקיטשי ומושלם, בום במסיבה של אלאור, שם אני יפוצץ הכול וינשק אותו.” אמרתי וחייכתי חיוך מאוזן לאוזן, ושיראל צחקה.
”ואיך את יודעת שהיא תבוא?” מאור שאל.
”הדבק הזאת באה לכול מקום עם אביתר”
”ואיך תנשקי אותו בדיוק” שיראל שאלה.
”אז, זה החלק הטיפה יותר מסובך, את העניין של הנשיקה תשאירו לי אני כבר יודעת איך לעשות את זה, אבל אני יצטרך עזרה.
אני יעשה את זה כשהיא תלך לאנשהו ואז תחזור, מאור כשאתה רואה שאלינור נפרדת ממנו לכמה דקות אתה תלך לדבר איתה ותביא אותה בדיוק כשאני מנשקת אותו.” אמרתי וחייכתי.
”ואיך אני ידע מתי להביא אותה?” הוא שאל.
”אז זהו, אתה תיהיה מחובר לוואטסאפ כול הזמן ושיראל תסמן לך איזה מילה, ואז תדע להביא אותה.” אמרתי
”ואיך אני ידע מתי לרשום?” היא שאלה גם.
”את כבר תראי.”
”חסר לכם שהתוכנית לא תעבוד” אמרתי וקרצתי להם.
זה הולכת ליהיות התוכנית הכי מוצלחת שהייתה לי.

נקודת המבט של אלינור:
יצאתי מהמקלחת, והתארגנתי לבית של ספיר.
לבשתי סקיני ג׳ינס כחול כהה, עם חולצה שחורה של סלפי, מחליק בקטנה, ממש קצת איפור, פלאפון, וירדתי למטה.
הולכים לספיר אז לא ממש השקעתי.
”את יוצאת היום?” אביאל שאל אותי כשמזגתי לי כוס מים.
”כן” אמרתי ושתיתי
”לאן” הוא שאל ולקח פחית XL מהמקרר.
”לספיר” אמרתי ובדיוק היה צלצול בדלת, בטח זה אביתר.
הלכתי לפתוח, לא הסתכלתי מי זה היה, ישר אמרתי חכה אני מביאה תמפתחות.
”היי חיים שלי” אביאל בא, ונישק את מי שהיה בדלת.
הסתכלתי לראות מי זה, אה עוד שרמוטה. נקווה להם שהם לא חברים.
אחרי כמה דקות אביתר הגיע ואסף אותי לספיר.
”מי זאת” שלחתי לאביאל בוואטסאפ.
סגרתי תפלאפון והסתכלתי על החלון, ואז על אביתר, על החלון, ועוד פעם על אביתר.
”מה קרה?” הוא צחק.
”מה מה קרה איך אתה יכול לנשום” אמרתי חצי חנוקה.
הוא פתח את החלון וצחק.
”מה מצחיק מה” אמרתי ונשמתי.
”את לא יודעת איך לפתוח את החלון, מה יהיה איתך אלינור” הוא אמר וחייך.
”שתוק גם כן חנקת את כול האוטו מסכן” אמרתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף.
”למה חנקתי?” אמר וחייך.
”אתה והסיגריות שלך, מתי תפסיק לעשן כבר, זה לא טוב לך נו” אמרתי ועשיתי פרצוף כועס.
”קטנה שלי את, איך את דואגת לי, חולה עלייך.” הוא אמר ונישק אותי בלחי.
”זה אומר שאתה מפסיק?” אמרתי וחייכתי
”לא” הוא קרץ
”מה אתה קורץ אולי פעם אחת תקשיב לי? אני לא רוצה שחבר שלי ימות מוקדם”
”לא יכול”
”למה בשביל לצאת מגניב עם חברים שלך?”
”לא, זה חזק ממני כול הקטע הזה אני לא שולט על זה”
”אז תתחיל לשלוט, באמת אביתר” אמרתי לו כשבדיוק הוא החנה את האוטו.
”אח על החברה הדאגנית שלי” הוא אמר ומחץ את לי את הלחיים. חיבקתי אותו.
”אוף למה אתה כזה גבוה” אמרתי לו כששיחררתי את החיבוק.
”אני לא הכי גבוה את נמוכה” הוא צחק.
”לא נכון” אמרתי ועשיתי פרצוף מתנשא.
”לא נכון?” הוא הדביק אותי לקיר ליד הבית של ספיר ונישק אותי.
”מה זה הקיטשיות הזאת חברים?” תומר אמר ויצא מהאוטו, ואחריו יצאה עוד בחורה.
”אה אחי הבאת דייט?” אביתר שאל וצחק
”ראית אותי פעם בלי” תומר קרץ לו.
הבחורה יצאה מהאוטו, מעניין אם היא חמודה.
מהאוטו יצאה מישהי, היא הייתה יפה והיא ניראית ממש חמודה.
היה לה שיער בלונדיני ארוך, היא הייתה רזה, והיא יודעת להתלבש טוב.
”תכירו, לוטן” תומר אמר כשהם התקדמו אלינו.
”היי” היא חייכה וחיבקה אותנו.
”שלום, היי” אמרנו וחייכתי אליה חזרה.
”שניכנס?” אביתר אמר ונכנסו. בר אלין ועומרי כבר היו שם.
”היי כנסו כנסו” ספיר אמרה וחייכה.
”מי הנערה” עומרי צחק, ותומר הציג אותה.
– אז ׳אשמת הכוכבים׳ או ׳ידידים+׳? ספיר שאלה
”יא אשמת הכוכבים, ראיתי את זה בקולנוע אני חולה על הסרט הזה” אמרתי.
”יש סרטים בלי רומנטיקה” הבנים שאלו.
”בטח, אבל הם לא יהיו פה עכשיו” ספיר חייכה ושמה את הסרט. כול בת שכבה ליד הבן זוג שלה בכול מקום מול הטלוויזיה. אני ואביתר שכבנו ביחד על הספה.

נקודת המבט של אביתר:
השתעממתי, הסרט לא מעניין אותי, אז הדלקתי תפלאפון. ליאל שלחה לי הודעה.
”אתה בא מחר לבצפר?” היא שאלה
”למה” שאלתי, איך היא רוצה להפריד ביננו הפעם.
”יש לי משהו חשוב לומר לך ואלינור.” היא אמרה, בטח ואני גם מאמין לה.
”אז לא”
”אביתר באמת, זה לא קשור להפריד בינכם, הבנתי שאין לי סיכוי יותר, אז אני רק רוצה להתנצל.” היא אמרה, מה? זאת ליאל? ליאל שאני מכיר?
”ליאל הכול בסדר?”
”לא, אני מרגישה רע על מה שעשיתי ואני רוצה להתנצל.”
”טוב אם זה מה שיעשה לך טוב.” שלחתי והתנתקתי מהוואטסאפ, מלך אני מלך.
הייתי קצת באינסטגרם, ואז אלינור קלטה שאני בפלאפון.
”תעזוב את הפלאפון” היא לחשה
”זה משעמם אותי למה באתי בכלל” אמרתי לה וסגרתי תפלאפון.
”אוי.” היא אמרה בפנים עצובות.
”מה קרה.”
”עכשיו מגיע החלק הכי עצוב בסרט.” היא אמרה והתחילו לרדת לה דמעות.
”אל תבכי חיים שלי” קירבתי את הראש שלה אליי כשחיבקתי אותה וניגבתי לה את הדמעות.
”חיים שלי תפסיקי לבכות זה כולה סרט” אמרתי וחייכתי. היא חיבקה אותי.
סיימנו תסרט, הבנות הלכו לשירותים לנגב תדמעות, כולה סרט לא מבין מה הם בוכות.
ישבנו, דיברנו, צחקנו. דווקא היה כיף.
הלכנו הביתה, נכנסו לאוטו והתחלתי לנסוע.
– היא חייכה.
”למה את מחייכת” שאלתי וצחקתי.
”סתם, אני אוהבת אותך”
”את מוזרה”
”מיוחדת אתה מתכוון”
”לא, מוזרה” קרצתי לה
”אתה יותר מוזר” היא אמרה ועשתה פרצוף מתנשא
”תבוא לישון אצלי” היא אמרה
”אין לי כוח תבואי את אלי”
”נו אני תמיד אצלך זה לא פייר” היא אמרה ועשתה פרצוף עצוב.
”מה רע אצלי”
”לא רע אבל בוא אליי נווו” היא אמרה ונתנה לי בוקס קטן בכתף.
”עכשיו אני מפחד לבוא”
”למה”
”אני יבוא ואת תרביצי לי”
”אתה מתכוון שאם לא תבוא אני ירביץ לך” היא חייכה.
”טוב טוב אני יעצור בבית יביא בגדים”
”לא צריך” היא אמרה וצחקה
”פשי אלינור, גדלת” אמרתי וקרצתי, נסענו לבית שלה.
”ששש כנס בשקט כולם ישנים” היא אמרה וצחקה.
”ממש שקטה אה?”
”שתוק שתוק” היא חייכה ועלינו למעלה.
היא נעלה תדלת.
”אלי יש משהו שאת רוצה לספר לי” צחקתי.
”מה” היא שאלה בפרצוף מופתע.
”לא להביא בגדים, את נועלת תדלת?” שאלתי וצחקתי.
”לא יסוטה”היא באה ונתנה לי מכה.
”עוד פעם מכות?” הושבתי אותה עליי.
”תנו לחיות לחיות לא?” היא צחקה, והתנשקנו.
”אחת שלי” אמרתי ונתתי לה עוד נשיקה קטנה על הפה.
קמתי והורדתי בגדים, נשארתי עם בוקסר, ככה אני ישן.
”אלינור?”
”מ.. מה.. אה מה?” היא קפצה.
”על מה את מסתכלת” צחקתי.
”איך לא סיפרת לי עליהם?”
”על מי”
”מה זה הקוביות האלה ישמן” היא אמרה וצחקתי.

– ”אנחנו זוג משעמם” היא אמרה פתאום כשראינו טלוויזיה.
”מה את רוצה לעשות?”
”לא יודעת מה אתה רוצה?”
”בואי נבריז מחר” היה לי רעיון.
”לא נראה לך”
”נו יאלה יפחדנית” צחקתי, כשאומרים לה מילים כאלה היא ישר נדלקת.
”לאן נלך” היא חייכה
”מת עלייך חיים שלי”
”יש לי רעיון” אמרתי
חכי דקה, אמרתי וסימסתי לדוד שלי.
”סגור זהו תתארגני למחר” אמרתי וקרצתי לה
”לאן להתארגן?” היא חייכה
”הפתעה, אבל תביאי בגדים ובגד ים”
”הפתעה? כמה הפתעות אתה מביא לי מה זה”
”אנשים שאני אוהב לא אכפת לי להביא להם גם את כול העולם” אמרתי ונישקתי אותה.
”אתה יודע מה?” היא אמרה כשהפסקנו להתנשק.
”אה חיים שלי”
”אתה לא כמו שחשבתי שאתה”
”מה חשבת שאני” חייכתי
”לא יודעת, ערס רגיל כזה, תמיד אבל תמיד מקלל ויורק ולא מתייחס לבנות בכבוד”
”לא כולם ככה, אני גם לא ערס”
”לא ערס? הצחקתני”
”כן? מה ערסוואתי בי גברת ביטון?”
”נתחיל עם המארינס”
”לכולם יש”
”ועגיל בגבה?”
”עניין של טעם” חייכתי
”אתה מעשן”
”כמו יותר מחצי מהעולם, ולא כול העולם ערסים”
”אתה שותה”
”מי לא?” צחקתי
”מקלל”
”גם את מקללת, אז את ערסית?” קרצתי
”הדיבור שלך, אף פעם לא שמעתי אותך אומר מילה גבוהה”
”לא מכיר”
”כי אתה לא נכנס לשיעורים”
”לא אוהב להיכנס, אבל כשצריך ניכנס”
”לפניי, החלפת בנות כמו גרביים”
”לאף אחת מהם אין כבוד, כשאין כבוד אני מתנהג איך שבראש שלי”
”בן כמה אתה?”
”17”
”שכבת עם מישהי?”
”כן” צחקתי, והיא עשתה מבט כועס.
”מה חיים שלי זה היה מזמן, מה את כועסת עכשיו” חייכתי וליטפתי אותה.
”טוב אז אולי אני כן ערס, יותר נכון הייתי, כשאני חושב על זה, רק בזכותך שיניתי את ההתנהגות שלי.”
”הווו, אני אוהבת אותך” היא אמרה והתנשקנו.
”יאלה חיים שלי, לישון יש לנו יום ארוך מחר”אמרתי לה והלכנו לישון כשהראש שלה עליי ואני מחבק אותה.
יכולתי לשמוע את הנשימות שלה, ולהרגיש אותה עליי ולדעת שאיתי היא בטוחה.. אני אוהב אותה.