סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 26

נקודת המבט של אביתר:
– ”כוסעמקק” התעצבנתי ובעטתי בספסל.
היא לא עונה לי. מה עשיתי לה אינעל ראבק.
”עזוב אולי היא ישנה” ליעד אמר ולקח שאכטה מהנרגילה.
”תביא תפלאפון” אמרתי לליעד.
הוא הביא לי וחייגתי לאלינור, אולי מליעד היא תענה.
גם ממנו היא לא עונה. אח אינעל העולם. הבאתי לו תפלאפון והלכתי.
”לאן זה?” ליעד שאל כשראה שאני הולך
”הביתה אין לי עצבים עכשיו לבצפר”, הלכתי עצבני רצח, לא יודע מה עשיתי לה, אני חייב לדבר איתה, מה קרה לה שהיא ככה התהפכה עלי מהה, אולי עשיתי לה משהו? אבל מההה.
כול הדרך ניסיתי להתקשר אליה, היא לא ענתה לי.
הגעתי הביתה ונכנסתי עצבני
, סגרתי את הדלת חזק.
”אביתר?” לירז הייתה בסלון וראתה שאני נכנס עצבני הביתה. התעלמתי ממנה ועליתי לחדר, נעלתי אותו ,נשכבתי במיטה וראיתי טלוויזיה.
”אביתר? הכול בסדר?” לירז שאלה וניסתה לפתוח תדלת אבל היא לא הצליחה.
”כן הכול בסדר ביי” אמרתי לה והיא הלכה.
לקחתי את הפלאפון ונכנסתי לוואטסאפ לראות מתי היא התחברה, ׳נראה/תה לאחרונה היום ב9:23׳ אין שינוי.
עברתי לפייסבוק, דפדפתי, שום דבר חדש , אז נכנסתי קצת לאינסטגרם, 24 לייקים חדשים, על מה? לא העלתי בכלל תמונה,
טוב אני ייכנס לראות.
מה זה?! אני רואה נכון?! אני וליאל מתנשקים?! מה זאת התמונה הזאת ולמה היא אצלי באינסטגרם? ׳מאתמול עם אהובתי׳ היה רשום. אני וליאל מתנשקים?! בחלומות שלה זה לא יקרה בת זונה אני ימות ולא ינשק אותה. התעצבנתי. כוסעמקק עכשיו הבנתי, אלינור ראתה את זההה פאאאקקקקק, אני מתת. יואווו ליאל יבת זונההה איך היא תשלם על זה. היא עשתה זה בכוונה, להפריד ביני לאלינור, איזה קנאית מסריחה.
מחקתי את התמונה מהר.
ויצאתי מהבית עצבני רצח, הלכתי לאלינור, אני חייב להסביר לה שזה לא אמיתי, אני אוהב את אלינור אני בחיים לא יעשה לה כזה דבר, היא האחרונה שאני יפגע בה.
הגעתי לאלינור וצלצלתי בפעמון.

נקודת המבט של אלינור:
שכבתי במיטה, למה הוא עשה לי את זה? פתאום המחשבה צצה.
הוא לא אוהב אותי יותר נכון? הוא בכלל אהב אותי? פתאום היה צלצול בפעמון שקטע לי את המחשבות.
קמתי לדלת. הסתכלתי בעינית, זה היה אביתר. לא פתחתי לו, כבר הגרון התחיל ליהיות חנוק מדמעות.
”אלינור אני יודע שאת פה תפתחי לי” הוא אמר. לא פתחתי לו עדיין.
”אלינור” הוא אמר ודפק על הדלת
”תלך מפה” אמרתי לו בקול שקט ומאוכזב.
”רק תני לי להסביר” הוא אמר, הוא נשמע עצבני.
”לא רוצה לשמוע, תלך מפה”
”תני לי להסביר ואני הולך”
”לא אני לא רוצה לשמוע”
”אז אני לא הולך”
”אז אל תלך”
”אל תיהיי עקשנית רק תני לי להסביר זה לא נכון מה שראית”
”אז אני עיוורת?”
”לא. נו לא אמרתי את זה, תפתחי לי תני לי להסביר” הוא אמר והמשיך לדפוק
”אתה הבטחת שאתה לא תפגע בי” אמרתי חנוקה מדמעות בקושי יכולה לדבר.
”אני בחיים לא יפגע בך, אלינור תני לי להסביר זה לא מה שאת חושבת”
לא יודעת כבר אם להאמין לו.
הלכתי, עליתי לחדר, אני לא רוצה לשמוע ממנו.
הוא המשיך לצלצל בפעמון כמה דקות ואז הוא התייאש והלך.
התחלתי לבכות, למה? בשביל מה אני צריכה את כול זה? עוד פעם להיפגע? אני כזאת מטומטמת.אבל אני אוהבת אותו.
אחרי ששמעתי שהוא הפסיק ירדתי לראות בעינית אם הוא עוד שם, ראיתי שהוא הולך הביתה.
עליתי למעלה ונכנסתי להתקלח, להעביר קצת את המחשבות, סיימתי להתקלח ועדיין חשבתי על זה, נראה שהפעם המקלחת לא עזרה צי כמו תמיד.
אחרי רבע שעה שראיתי טלוויזיה, ספיר באה.
פתחתי לה תדלת.
”חיימי שלי מה קרהההה” היא שאלה ישר כשראתה שאני עצובה.
ישבנו בסלון, והדמעות יצאו.
”שפכי הכול נסיכה שלי” היא אמרה והקשיבה לי.
סיפרתי לה מה שקרה והיא לא נראתה ממש מופתעת, א..אוקיי?
”אבל, אלי, תנסי לברר, אולי מה שיש לאביתר להסביר לך זה מה שנכון, אביתר אוהב אותך, את יודעת מי זאת ליאל, היא רוצה להפריד בינכים וכול הזדמנות היא תתפוס, אביתר אוהב אותך, דברי איתו, תנסי להבין מה קרה, אני בטוחה שאביתר לא באמת נישק אותה, תשמעי את ההסבר שלו.” היא אמרה.
”אני לא יודעת”, אמרתי ותפסתי בשרשרת, אני יודעת שהוא כן אוהב אותי, ואני אוהבת אותו, אבל אני לא יודעת מה באמת קרה שם. אבל אולי ספיר צודקת, אביתר כן אוהב אותי, לפחות ככה נראה לי, אני יודעת שהוא לא יפגע בי, נכון? כי הוא הבטיח, והבטחות מקיימים.
”אני חולה עלייך” אמרתי לה וחיבקתי אותה, אין תמיד היא תדע איך לעזור לי, אין עוד חברות כמוהה.
תמיד היא תמצא פתרון לבעיות שלי.
התחבקנו, והכנו פנקייקים. :)
”אהובתי אני צריכה ללכת” היא אמרה כשסיימנו לאכול את הפנקייקים.
”לאן?” אמרתי ועשיתי פרצוף עקום
”אהובי מחכה לייי” היא אמרה וחייכה, אני חולה על שניהם, הזוג הכי יפה שתיראו!
”ככה את עוזבת אותי?” אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב שייראה אמיתי, ואז פרצתי בצחוק.
”חולה עלייך קופה שלי” היא אמרה ונישקה אותי בלחי.
”ביי חיים שלי” היא אמרה ויצאה.

נקודת המבט של ליאל:
– ”מחק את התמונה הבן זונה” אמרתי לשיראל, אנחנו אצלה.
”של הנשיקה שלכם?”
”לא של סבתא שלי, איזה תמונה ימפגרת” אמרתי והיא צחקה
”ואי אני מקווה שאלינור ראתה את זה” היא אמרה וחייכה.
”בנדר היא ראתה את זה” אמרתי וחייכתי גם.
שיראל המשיכה ליהיות במחשב, ואני הייתי בטוויטר.
, ׳אביתרוש אהובי׳ שלח הודעה
”לא משנה מה תעשי לא יצליח לך יבת זונה” הוא שלח
אז כן, היא ראתה את זה :)
”מה?” שיחקתי אותה מופתעת
”על תגידי מה יפוסטמה את יודעת טוב מאוד על התמונה שהעלת”
”אה זה? חחחח נכון יפה? אין אנחנו יוצאים מושלמים ביחד איך זה שאנחנו לא זוג? ;)”
”סתמי תפה שלך כבר נמאסת, אני לא אוהב אותך בכלל, את סתם נדבקת עליי ומעצבנת אותי יותר, לי ולך לא יהיה סיכוי בחיים, אני תמיד יהיה עם אלינור, תתפוצצי, לא אכפת לי לכי למאור הזה שלך יחתיכת קנאית בת זונה”
”אתם ביחד עכשיו?” שלחתי
”לכי זדייני” הוא רשם והתנתק.
סגרתי תפלאפון.
התקשרתי למאור, ושמתי על רמקול, שאני הוא ושיראל ניהיה בשיחה.
”מאורי? אני חושבת שהמשימה שלנו הצליחה” אמרתי ושיראל צחקה
”וואלק? כול כך מהר?”
”לפחות ככה זה נראה, נברר מחר מה קורה איתם, בנתיים זה נראה שהם נפרדו, אביתר עצבני רצח” אמרתי וחייכתי.
”נקווה שהצלנו” הוא אמר וצחק
אח, יש את היום הזה ביותר מושלם? :)