סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 23

נקודת המבט של אלינור:
– התארגנתי, יוצאים היום לפארק עם הכיתה של אהובי.
לבשתי ג׳ינס קצר בצבע שחור, עם חולצה כחולה כהה עם כיתוב לבן של אמברקומבי . כפכפים שחורות, איפור, מחליק בקטנה, וירדתי למטה.
ראיתי טלוויזיה, והייתה דפיקה בדלת
”היי אהובי” אמרתי
”חיים שלי” הוא אמר כשחיבק אותי ונישק אותי.
”חכה דקה אני עולה לקחת את הפלאפון” אמרתי ועליתי לחדר.
כשירדתי שמעתי את אביאל ואביתר מדברים
”אתה באמת אוהב אותה?” אביאל שאל אותו, כאילו אוץ׳?
”כן אחי” הוא אמר, חיייים שליייי
”נודר לך, אם רק תעז לפגוע בה, זה יהיה הסוף שלך” אביאל אמר
”אל תדאג אחי, אני בחיים לא יפגע בה” אביתר אמר, כבר אמרתי שאני אוהבת אותו?
באתי למטבח, ”ביי אביאלוש” אמרתי ומשכתי את אביתר לדלת שנצא.
“זוכרת תרגע? שבו אמרתי לך שלום, והסתכלת לי בעיניים, זוכרת תרגע? שחיבקת אותי בחום. איפה הימים? איפה הלילות? ואת לא פה את לא פה.. ומה יקרה לי ביום שבו אנחנו ניפגש..“ אביתר שר לי כשהלכנו ברגל לפארק.
”אהובי אני אוהבת אותך” אמרתי לו
”חיים שלי, שרוף עלייך” הוא אמר וחיבק אותי.
”משעמם ליייי” אמרתי ועשיתי לו פרצוף רחמים
”חכי דקה” הוא אמר והלך לפינה ולקח אבן
”יביא לך אבנים מהירח..”
”שמע, המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים!” אמרתי וצחקתי
”יש לי שאלה רצינית” אמרתי, וצחקתי
”דברי גברת רצינית”
”מתי התאהבת בי?” הסתכלתי עליו
”מאז שראיתי התחלנו לדבר, אני אוהב את איך שאת מתנהגת, את צנועה, יש לי הרבה כבוד לבנות צנועות, ההתנהגות והיופי שלך כישפו אותי, את כישפת אותי” הוא אמר וחייך
לא יכולתי להוריד את החיוך
בדיוק הגענו לפארק, אחרי מה שקרה פה עכשיו, יש לי תחושה טובה ונעימה :)
– ” היי, מה קורה חיים שלי?” אמרתי לספיר, וישבתי לידה.
”היי נסיכות מה איתכם?” אלין חברה של בר באה וישבה לידו . היא מאותה כיתה של בר ואביתר.
” מעולה יפה שלנו, מה איתך?” שאלנו
” מצוין” היא אמרה וחייכה.
׳איך הכול היה פשוט, מתגעגע, איזה קסם, איזה קסם של ילדות, כול יום שגווע… חושב עלייך…׳
הם שרים כול כך מושלם, מילה שלי עוד כמה שנים אתם תיראו אותם זמרים.
פתאום ליאל שרה, היא הסתכלה על אביתר שהיא שרה.
”אני, אאאני, מחכה, רק לך, אוהו, אהובי, אאאהובי.. אני כאן מחכה, אז תבוא כבר אליי…” כולם הבינו שהיא שרה את זה לו.
הוא התעלם ממנה ונישק אותי.
אני.מאוהבת.בו
היא חזרה לחברה שלה, ולמאור, בזמן האחרון מאור התרחק ממני, הרבה.
הם דיברו וצחקו.
”מה יש להם?” שאלתי את ספיר ואלין
” בטח סתם שיכורים” ספיר אמרה וצחקנו.
”אולי די עם הסיגריות?” אמרתי לאביתר והצבעתי על הנרגילה.
”זה לא סיגריה זה נרגילה” אביתר אמר וצחק
”אביתר שתית?” שאלתי
”בקטנה” הוא אמר וצחק
לפחות הוא עוד היה במצב טוב שהוא יכל להשתלט על ההתנהגות שלו. טוב קצת.
”אוף ספיר תראי כולם פה שיכורים”
”תראי את מאור הוא בקושי הולך על הרגליים” אמרתי לה.
”את מדברת על מאור? תראי את עומרי” היא אמרה
”אולי ניקח אותם הביתה?” אלין אמרה והצביעה עליהם.
”יאלה, ביי דברו איתי” אמרנו ביחד וצחקנו.
כול אחת לקחה את בן זוגה.
הגענו הביתה.
נכנסו הביתה, אביתר צחק.
”ששש כול הבית ישן אל תעיר אותו” אמרתי לו והוא המשיך לצחוק
”מה מצחיק” אמרתי לו שהגענו לחדר שלו.
”את מצחיקה אותי”
”אני? למה?” צחקתי גם
”את דואגת יותר מדי, שתיתי בקטנה זה לא משפיע עליי בכלל?”
” אתה אומר או שואל?” גיחחתי
”מי זה עומר?”
”טוב לילה טוב לך! דבר איתי מחר בבוקר” אמרתי לו וננתי לו נשיקה באוויר.
ירדתי למטה, עומרי בעלה של לירז שתה מים במטבח.
”אלינור? חחח מה קורה?” עומרי אמר וצחק כשראה אותי יורדת למטה.
”הכול טוב מה איתך?” חייכתי
”מה באת והלכת?” הוא צחק
”כן הבאתי את אביתר הביתה”
”הוא עוד פעם שתה, אח אח מה נעשה איתו?” הוא צחק
”רגע מה את הולכת עכשיו הביתה לבד?”
”כן” חייכתי
”בואי אני יאסוף אותך”
”לא צריך, באמת” צחקתי
”אה אז ללכת לבד בשעה כזאת יותר טוב? יאלה בואי” הוא קרץ וחייך כשלקח את המפתחות של האוטו.
– ”תודה, באמת” אמרתי וחייכתי
”שטויות, יאלה לילה טוב” הוא אמר וצחק
”לילה טוב” אמרתי ונכנסתי הביתה.

– יום חדש, קמתי רעננה.
מחר יום שישי איזה כיף, אני מתה על יום חמישי! בלילה יוצאים ויום שישי חופש!
לבשתי חולצה בצבע טורקיז תכלת עם מכנס שחור שעליו פרחים בצבעים טורקיז תכלת, ורוד בהיר, ועוד צבעים בהירים יפים. נעלי בובה שחורות, מחליק, איפור, תיק צד של אדידס, ויצאתי.
”בוקר טוב חיים שלי” אמא אמרה.
”בוקר טוב” אמרתי וחייכתי
”לאן אתם יוצאים היום?” היא שאלה
אמא יודעת שכול יום חמישי קבוע אני יוצאת
”למועדון?” אמרתי כשהייתי עסוקה בפלאפון
”את שואלת או אומרת?”
” אה חחחח מה? אומרת” צחקתי.
”אלי אלי” אמא נאנחה וצחקה גם.
”יאלה יצאתייי” אמרתי ויצאתי לספיר
”חיים שלייי” צעקתי לה, אני עוד שניה לידה
”אהובתי מה קרה??” אמרתי כשראיתי שהיא כועסת
”אתמול לקחתי את עומרי הביתה, והוא כול הזמן שר לי שיר אחד” היא אמרה
”נו ו? למה את כועסת?” שאלתי מופתעת.
”הוא שר לי שיר שמדבר על פרידה, אולי הוא התכוון לזה”
היא אמרה והתחילו לרדת לה דמעות.
”חיים שלי נגבי מהר את הדמעות, באמת נראה לך שהוא התכוון לזה? הוא היה שיכור”
” נכנס יין יצא סוד” היא אמרה והשפילה מבט
”מהר להרים את הראש, מהר לנגב את הדמעות, מהר לחייך!
תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, יכול ליהיות שזה סתם שיר שהוא נדלק עליו! אין מצב שהוא רוצה להיפרד ממך! תוציאי את זה מהראש, איך חשבת על זה בכלל?” שאלתי
”קצת אחרי שהלכת ניסיתי לקחת את עומרי הביתה, זה היה קשה כי הוא היה ממש שיכור, והוא התחיל לשיר את השיר הזה, ואז ליאל אמרה שאולי יש משהו במה שהוא שר ומתכוון לזה, אז אמרתי לה שלא נכון והיא ושיראל אמרו שכן, זה באמת היה נראה ככה כי הוא שר רק את השיר הזה” היא אמרה, ויצאה לה דמעה אחר דמעה.
לקחתי טישו מהתיק, הרמתי לה את הראש, וניגנתי לה את הדמעות.
”את באמת מקשיבה לליאל הקנאית הזאת? את לא מבינה שהיא סתם עושה את זה כי היא רעה? עומרי באמת אוהב אותך, השתגעת? איך את מעזה בכלל לחשוב שהוא רוצה להיפרד ממך? תוציאי את זה מהראש שלך ומהר!” אמרתי לה כשניכנסו לבצפר
באנו על הדקה שהיה צלצול,עומרי ראה אותנו כבר עוד סנטימטר מהכיתה, והוא אמר ”מה קורה חיים שלי” הוא אמר לספיר כשהיה לידה,
”אני צריכה להיכנס לכיתה” היא אמרה ונכנסה
אפשר היה לראות שעומרי לא הבין מה קרה, הוא היה מבולבל.
כול השיעור ספיר ישבה בשקט והקשיבה למורה, לא מתאים לה!
”תביאי דקה תפלאפון” לחשתי לה
”למה?” היא לחשה
”אני רוצה לשלוח הודעה לאביתר ואין לי סוללה”
”קחי” היא לחשב והביאה לי את הפלאפון שלה.
׳אני אוהבת אותך׳ שלחתי לעומרי ממנה, כדי שזה ייראה שספיר שלחה לו.
החזרתי לה את הפלאפון וחייכתי את החיוך המפגר שלי שכול פעם כשאני עושה משהו כזה אני מחייכת אותו.
”מה עשית” ספיר לחשה לי
”כלום” אמרתי והמשכתי לחייך
היא הסתכלה מה שלחתי
” אלינור אני ירצח אותך” היא לחשה וקיבלה הודעה, ואחרי זה היא חייכה.
”נו?” אמרתי והיא הביאה לי את הפלאפון לראות מה שלחו לה
׳אני אוהב אותך גם חיים שלי בואי עליי אחרי בצפר :* ׳
”אמרתי לך” אמרתי לה והיא חייכה.
”את סתם היסטרית” אמרתי לה.
עוד 27 דקות של סבל! לא יכולה יותר.
שיחקתי בפלאפון, המורה תפסה עליי קריז והעיפה אותי.
יצאתי החוצה, הלכתי לשירותים, נכנסתי לשירותים, כשיצאתי לשטוף ידיים ליאל ושיראל חיכו לי בתוך השירותים.
שטפתי ידיים, ואז ליאל אמרה
”אני מרחמת עלייך, את ילדה מושפלת ומסכנה, כיף לך לגנוב לי את החבר?”
”הוא נפרד ממך ורק אחרי כמה שבועות היינו ביחד, זה ממש לא קשור אליי זה עיניינים בינכם” אמרתי וחייכתי
”מה את מחייכת יפוסטמה, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, אביתר ואני זה לנצח, ואף אחת לא תעמוד ביננו” היא אמרה
” מצטערת להרוס לך את החלום ” אמרתי, עשיתי פרצוף עקום ויצאתי החוצה.
הלכתי למחששה.
”חיים שלי” אביתר אמר כשהוא ראה אותי.
התיישבתי עליו.
”היי אהובי” אמרתי והתנשקנו.
ראיתי שמאור הסתכל עליי במבט של עוד דקה הוא רוצח אותי.
”למה את לא בכיתה” הוא שאל
”תפסה עליי קריז המורה הזאתי גם כן” אמרתי וצחקתי.
התנשקנו עוד פעם.
בדיוק ליאל ושיראל באו.
”כול מקום שאני יהיה בו גם את תיהיי?” ליאל אמרה ושיראל צחקה
”מה לעשות, את מודל לחיקוי” שיראל אמרה
”בגלל זה את שפוטה שלה?” אמרתי ואביתר צחק.
היא עשתה פרצוף מזלזל והלכה לשבת ליד מאור, הם דיברו וצחקו, הם הסתכלו עליי ועל אביתר וצחקו. מאור? אוץ׳?
עוד כמה שעות של היום התבזבזו בבצפר, והלכתי הביתה.
”בואי איתי לקניון” שלחתי לספיר
”אני אצל עומרי :/”
–
” אלין?” שלחתי
”אה חיים שלי?”
”את באה לקניון?”
” ואי באתי לשלוח לך את זה אני חייבת בגדים להיום!”
”גם אניי”
התנתקתי ויצאתי מהבית, נפגשתי עם אלין בכיכר, זה די קרוב לבית שלי, אנחנו גרות לא ממש רחוק אחת מהשניה.
יצאנו לקנות בגדים, קנינו כולה אחת משהו שונה, היא קנתה חולצת בטן ורודה זוהרת שהיה כתוב עליה בלבן #Selfie ואני קניתי שמלה שהמיקדימה שלה מגיע עד הברכיים ומאחורה זה קצת יותר ארוך בצבע ורוד אפרסק.
ישבנו לשתות שייק ודיברנו.
” מה יש לליאל הזאתי מהכיתה שלך, כול היום מחפשת אותי בקטנות” אמרתי לאלין
”עזבי אותה זאתי קנאית רצח, יש לך משהו שהיה פעם שלה? תמוות היא תעשה לך”
היא אמרה.
”אבל מה אכפת לך לא יהיה לה סיכוי עם אביתר הוא מת עלייך” היא אמרה וצחקה
צחקתי גם.
– חזרנו הביתה, בדרך ראיתי את מאור וליאל, ואי מאור ניהיה ערס, איזה התנהגות נהיתה לו, לא שאביתר לא ערס כן? אבל אצל מאור זה מוזר.
בזמן האחרון הוא מתנהג מוזר, הוא התרחק ממני וזה נראה כאילו הוא מסתיר ממני משהו…