סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 17+18

פרק 17:
נקודת המבט של אביתר:
– לא צריך אף אחת, לא צריך את אלינור עכשיו על הראש שלי, יאלה אני צריך להמשיך בשיגרה שלי, כול בת מצד לצד :)
התארגנתי למועדון, שתיה, בחורות, ראש ריק.
הלכתי עם ליעד, יצאנו, היינו במונית.
נכנסו למועדון, אח המבחר של הבחורות לא נגמר :)
ישבנו על איזה ספה וישר בנות נדבקו אלינו.
זה הולך ליהיות ערב טוב.

נקודת המבט של אלינור:
כבר לילה, זהו, אני לא הולכת להישאר יותר במיטה!
אני לא הולכת לשכב פה כמו מיסכנה ביגללו!
אני רוצה לצאת, התקשרתי לספיר,
״חיים שלי?״ שאלתי אותה
״אה יפה שלייי״ היא אמרה בקול שמח
״אני רוצה לצאת״ אמרתי לה
״אני אצל עומרי, מצטערת חיים שלי, את רוצה שנצא מחר לאיזה מועדון?״ היא שאלה
״טוב, חיים שלי תהני״ אמרתי לה וניתקתי
ירדתי לסלון, לא היה שם אף אחד.
אז הלכתי לחדר של אביאל ליראות מה הוא עושה.
נכנסתי, הוא היה בפלאפון.
״אביאל משעמם לי״ אמרתי
״ומה אני בייביסיטר?״ הוא שאל כשהמשיך ליהיות בפלאפון.
״נו מעצבן בוא נעשה משהו״ אמרתי לו כשישבתי על המיטה שלו
״לכי תראי סרט בטלוויזיה או משהו״ הוא אמר
״מעצבן״ אמרתי ויצאתי מהחדר שלו.
הלכתי לסלון, הכנתי פופקורן וראיתי סרט בטלוויזיה.
סיימתי את הסרט והלכתי לישון, לסיכום יום משעמם.
– בוקר חדש, קמתי מחוייכת, יש לי הרגשה טובה להיום!
לבשתי חולצת בצפר לבנה, עם גינס כזה זרוק בצבע כחול תכלת, נעלי בובה שחורות, התאפרתי, עשיתי מחליק, לקחתי את התיק צד השחור של אדידס וירדתי למטה.
״בוקר טוב״ אמרתי וישבתי במטבח
״בוקר טוב חיים שלי״ אמא אמרה והביאה לי את הטוסט.
אכלתי ויצאתי, הייתי בדרך לספיר שנלך ביחד, בדרך אליה ראיתי את מאור.
״היי מאור?״ שאלתי לראות אם הוא ראה אותי
״מה קורה אלינור״ הוא אמר וחייך, הוא היה על האופניים החשמליות שלו.
״מה זה?״ שאלתי ונדהמתי כשראיתי שיש לו בפנים סימן סגול כחול, זה היה סימן של מכות.
״זה כלום״ הוא אמר וצחק
״את רוצה טרמפ?״ הוא אמר וקרץ, ישר שינה נושא
״אמ״ אמרתי, זה היה נראה שאני בהתלבטות, אבל חשבתי, מי הרביץ לו.
״התלבטות קשה אה״ הוא אמר וצחק
״אה מה, לא אני בדרך ללכת עם ספיר היא מחכה לי״ אמרתי וצחקתי
״טוב, ניפגש בבצפר״ הוא אמר וצחק גם.
״ביי״ אמרנו ביחד, וצחקנו.
״וואי וואי עד שבאת כבר נגמר בצפר, מה את מייבשת אותי ככה״ ספיר אמרה וצחקה עליי
״פגשתי בדרך את מאור,ניראה שמישהו הרביץ לו אבל הוא לא אומר על זה מילה״ אמרתי במבט עקום. גם ספיר עיקמה את המבט שלה.
״נחשי נחשי נחשי, מה קרה״ היא אמרה כולה מחוייכת
״מחר יש לי שבוע עם עומרי״ היא אמרה ולא הפסיקה לחייך
״חיים שלי יואו איך אני מתרגשת בישבילך״ צעקתי לה וחייכתי גם.
אני הכי שמחה בשבילה! אוף בא לי גם אהבה כמו שלה, אבל איך אומרים, כשאהבה תבוא – היא תבוא.
הגענו לבצפר, נכנסו לשיעור, חשבון כרגיל משעמם.

נקודת המבט של אביתר:
קמתי מאוחר, ליעד אמר לי לבוא למחששה, התארגנתי ויצאתי לבצפר.
בדיוק נכנסתי ואז המנהל הזין הזה בא.
״סליחה אביתר, אתה יודע מה השעה עכשיו?״ המנהל שאל אותי
״מה אני שען, מה זה השאלות האלה בחיאת המנהל״ אמרתי לו עצבני, אין לי כוח אליו עכשיו.
״אתה גם מתחצף וגם מאחר, לא ההתנהגות שציפיתי אליה כבר בתחילת השנה״ הוא אמר.
לי ולמנהל יש ״קשר״ ארוך מאוד, כול השנים שאני פה בתיכון הזה לא הייתה פעם אחת ביום לפחות שלא היו שולחים אותי אליו.
״בוא איתי עכשיו, לא לכיתה שלך, למחנכת שלך״ הוא אמר והלכנו לכיתה אחת.
הגענו ל-י׳ 4, פאק רק שאלינור לא בכיתה הזאת.
״המנהל זה כיתה י׳ , אני כיתה יא׳ ״ אמרתי לו.
״בסדר, המחנכת שלך מלמדת פה, אני יודע מה אני עושה״ הוא אמר.
הוא פתח את הדלת של הכיתה,
״שלום רונית, הבאתי לך תלמיד, אני מבקש שתושיבי אותו איפה שיש מקום ותתני לו משימה״ המנהל אמר, סעמק שונא אותו
״אין בעיה, יום טוב לך״ המורה אמרה וחייכה.
הסתכלתי על הילדים, לא ראיתי את אלינור אבל ראיתי את ספיר, כנראה אלינור וספיר לא באותה כיתה.
״אביתר בוא קח חוברת ותעבוד בה, אני רואה שאין מקומות פנויים, המורה אמרה וחיפשה מקום שאני יישב.
״אה הנה מצאתי מקום אחד פנוי, בוא תשב שם באמצע״ היא אמרה והלכתי לשבת שם, הבנות לא הפסיקו להסתכל עליי ולחייך, טוב זה אני אז אני לא מאשים אותם :) הגעתי למקום והוא היה ריק, יופי.
המורה המשיכה בשיעור שלה, ואחרי שתי דקות הדלת נפתחה ומישהו נכנס, הסתכלתי לראות מי זה.
פאק זאת אלינור, חשבתי היא לא בכיתה הזאת סעמק.
היא באה להתיישב וראתה שאני יושב לידה בשולחן, טוב אולי זה כן טוב, אני כן רוצה להמשיך להכיר אותה, היא נראית לי אחלה של ילדה, ואולי עכשיו זה הזדמנות להמשיך את זה.
״המורה״ היא אמרה ועמדה
״כן אלינור, תשבי בבקשה״ המורה אמרה
״כן אבל למה הוא יושב לידי״ היא אמרה, ככה אלינור? אין בעיה
״כי לא היו עוד מקומות פנויים שבי בבקשה״ המורה אמרה והמשיכה בשיעור.
״מה אני לא טוב לך?״ אמרתי וחייכתי.
היא לא ענתה, שיחקה אותה לא שומעת.
״ככה? לא עונה? מלא בנות מפה היו מתות להתחלף איתך עכשיו, וככה את לא עונה?״ אמרתי ולחשתי לה בשקט
״אם הם מתות להתחלף איתי שיתחלפו בשמחה״ היא לחשה לי גם.

פרק 18:
״לא זכור לי שחזרנו לעקיצות״ אמרתי לה
״לא זכור לי שחזרנו לדבר״ היא אמרה
״אז עכשיו אנחנו נהיה כמו ילדים קטנים ולא נדבר?״ שאלתי אותה
״מתאים לי״ היא אמרה.
היה רגע של שתיקה.
״בטוחה בזה?״ שאלתי, ואז המורה קלטה אותי.
״שקט שם אביתר אל תפריע לה״ המורה אמרה
״נו?״ שאלתי אותה שוב שראיתי שהיא לא עונה
״לא שמעת את המורה?״ היא אמרה. כוסעמק עוד פעם עקיצה.

נקודת המבט של אלינור:
יצאנו מהכיתה, ראיתי את אביתר יוצא מהשער, הוא בטח הלך הביתה.
״נו אז איך היה השיעור?״ ספיר אמרה וחייכה
״סבבה הבנתי תחומר בערך״ אמרתי לה
״לא סתומה, עם אביתר, היה משהו?״ היא שאלה
״לא, כאילו הוא רק אמר שהוא רוצה שנחזור לדבר, לא הסכמתי לו״ אמרתי ושיחקתי בשיערי.
״וואלה, טוב הוא בנה הוא הרס אין מה לעשות״ היא אמרה.
״כן אה, מקווה שאני לא יפגוש אנשים כמוהו בחיים״ אמרתי לה.
״יוצאים היום כן?״ ספיר שאלה
״כן בטח, תביאי את עומרי אם בא לך״ אמרתי וחייכתי
״יביא בשמחה, ולך אין דייט?״ היא שאלה
״אין״ אמרתי והייתי באינסטגרם
״יש לי רעיון״ היא צעקה, ״אולי נביא את מאור?״ היא שאלה וחייכה
״כדאי?״ שאלתי וגיחחתי
״יאלה אני ידבר איתם היום״ ספיר אמרה והתקדמנו לכיתה, היה צילצול.
הלכנו הביתה, ישנתי כול היום רק ישנתי.
קמתי להתארגן, שמתי חולצת בטן פשוטה רגילה בצבע אדום בורדו, וחצאית גבוהה שחורה, נעלי עקב שחורות, התאפרתי, שיער טבעי, וירדתי למטה.
״כול יום את יוצאת? מה יהיה אלי מה?״ אבא אמר לי
״מה אני לא יכולה להתקע בבית כול היום אני ישתגע!״ אמרתי וצחקתי.
שמעתי צפצוף של אוטו, באו לאסוף אותי, ״ביי אוהבת אותכם״ צעקתי להם כשיצאתי מהדלת.
מאור בא לאסוף אותי.. אבל… הוא היה לבד, למה?
״היי״ נכנסתי לאוטו והבאתי לו נשיקה על הלחי, הוא נישק חזרה על הלחי
״מה קורה חיים״ הוא שאל
״הכול מעולה, אבל איפה ספיר ועומרי״ צחקתי
״ספיר אמרה שהיא לא יכולה להצטרף אלינו היא תיסע עם עומרי״ הוא אמר וצחקתי.
״אני מת על הצחוק שלך״ הוא אמר לי, ולא הפסקתי לחייך, כול הדרך דיברנו, היה כיף, מאור אחלה של ילד. הגענו למועדון, נפגשנו עם ספיר ועומרי בכניסה ונכנסו.
נקודת המבט של אביתר:
יצאנו למועדון, אני, בר, בן, וליעד.
יצאנו,ושילמנו למונית, נכנסו למועדון, הסתכלתי קצת, פתאום על אחת הספות מה אני קולט
אני רואה את עומרי ספיר מאור ואלינור, אבל אלינור ומאור לא מפסיקים לדבר ולצחוק.
הלכתי לקחת לשתות, ואז אלינור באה גם לבר, ורצתה לקחת לשתות, התיישבתי לידה.
״לא אמרו שלקטינים אסור לשתות״ אמרתי לה בהתחכמות
״מה פתאום אכפת לך מה קטינים עושים״ היא שאלה אותי.
״יש קטינים שאכפת לי מהם מאוד״ אמרתי לה והסתכלתי לה בעיניים.
בדיוק הברמן הביא לה את השתיה, לקחתי לה אותה מהידיים
״אני לא מרשה לך לשתות״ אמרתי לה ושמתי את השתייה בצד
״סליחה?״ היא צחקה
״סלחתי, אבל רק הפעם״ אמרתי לה וחייכתי
״לא התכוונתי באמת לסליחה טמבל״ היא אמרה
״כן אבל לפחות מישהו מאיתנו יודע לסלוח, מה לא ככה?״ אמרתי וחייכתי

נקודת המבט של אלינור:
הלכתי למאור, ספיר ועומרי כבר הלכו לרקוד
״אז אתה בא לרקוד?״ שאלתי וחייכתי
״רק אם את מזמינה אותי״ הוא חייך גם
״שנלך?״ הושטתי לו יד וחייכתי, הלכנו לרחבת הריקודים ורקדנו, מהצד ראיתי את אביתר מסתכל עלינו, אכול קנאה, ורק שותה, הוא שתה עוד כוס ועוד כוס, עד שלא יכל לשלוט על עצמו.
לקחתי אותו הביתה, ושמתי אותו במיטה, כתבתי לו פתק כדי ליהיות יצירתית ״אביתר מה יהיה איתך, מתי תפסיק לשתות״ שמתי לו את הפתק בשידה ליד המיטה והלכתי הביתה, מאור בא לאסוף אותי הוא לא רצה שאני ילך לבד.
״טוב אז הגענו״ אמרתי למאור וחייכתי.
״כן הגענו״ הוא גם חייך.
״תודה על הליווי, באמת, וסליחה שככה עצרתי את הערב בשביל לקחת אותו הביתה״ אמרתי לו עם פרצוף עקום
״אל תדאגי זה בסדר״ הוא אמר וחייך, איזה נסיך!
הוא בא לנשק אותי.
״אה .. מאור … אני לא חושבת שעכשיו זה כדאי…״ אמרתי ועיקמתי פרצוף עוד פעם.
״זה בסדר״ הוא אמר וחייך
״מצטערת״ אמרתי וחיבקתי אותו, נתתי לו נשיקה על הלחי.
״לילה טוב״ אמרתי ונכנסתי הביתה.