סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 12

נקודת המבט של אביתר:
-התקרבתי לאלינור, התיישבתי לידה בספסל, ליטפתי לה את השיער, איך זה תמיד עובד לי.
״אלינור, תפסיקי לבכות, מה קרה״ אמרתי לה וסובבתי אליי את הראש שלה
״כלום תעזוב אותי״ אמרה כשניגבה את הפנים שלה
לכי כוסעמק מי צריך אותך עושה טובה שעונה
אבל רגע אביתר, קדימה תגמור עם זה כבר, עזוב אגו בצד עכשיו
״אלינור אני לא יעזוב אותך, מה קרה״ שאלתי, אח איזה נסיך אני
״רבתי עם אח שלי״ היא אמרה
״ובגלל זה את בוכה״ שאלתי אותה
היא שתקה, ואי נו לא יודע מה עושים במצבים כאלה.
סובבתי לה את הראש אליי ניגבתי את הדמעות שלה, והתקרבתי לנשק אותה.
״מה אתה עושה״ היא ישר נרתעה ממני, והלכה הביתה.
כוסעמק גם לא הצלחתי וגם הצליחה להשפיל אותי הזבל.
הלכתי לכולם
״אה אחי איפה היית״ ליעד שאל
״סתם הלכתי רגע״ אמרתי ולקחתי את הנרגילה

נקודת המבט של אלינור:
חזרתי הביתה, אביאל ראה שחזרתי, הוא ישר קם אליי
״אלינור אני מצטער״ הוא אמר כשחסם לי את הכניסה לחדר
אז שמתי את הפלאפון בהטענה ונכנסתי למקלחת, בלי לומר לו מילה.
התקלחתי שטפתי את המחשבות האלה שהפריעו לי, אני לא יודעת יש לי תחושה מוזרה שהוא איתה, אני רצינית נשבעת לכם משהו בה לא נראה לי, ואני לא אומרת לו את זה על כול חברה.
יצאתי מהמקלחת, אביאל שמע שיצאתי וישר בא אליי
״נו אלינור אל תשחקי משחקים, אני מצטער נו״ הוא אמר
איך שהוא סיים להגיד את המשפט קיבלתי הודעה, הוא ישר רץ למטען לקחת לי את הפלאפון
הוא הסתכל לי בפלאפון, ואפילו לא ראיתי שהוא לקח אותו.
״מי זה?״ הוא שאל כשקרא את ההודעה
חטפתי לו את הפלאפון ואמרתי לו, ״מה זה עניינך?״ יאלה שיאכל את מה שהוא בישל לעצמו
נכנסתי לחדר וקראתי את ההודעה, ״הכול בסדר?״ , לא זיהיתי את המספר
״מי זה״ שלחתי חזרה
״אביתר״ הוא ענה , איזה נסיך.
״אה כן :)״ שלחתי לו חזרה
מפה לשם דיברנו כול הלילה, כשמכירים אותו אפשר לדעת שהוא ממש חמוד ומצחיק :)

נקודת המבט של אביתר:
שלחתי לה הודעה, אני חייב שהיא תחשוב שאני בקטע שלה או משהו.
דיברנו ודיברנו, אחלה של ילדה, ההתערבות הזאת תעבור ככה חלק.
דיברנו כול הלילה, איזה חופרת.
– ״אביתר רד לפה רגע״ אמא קראה לי.
ירדתי ראיתי את לירז ועומרי, יושבים על הספה
״אה?״ שאלתי והייתי בפלאפון
״אביתרי הצעתי ללירז ועומרי שיבואו לגור איתנו ונעזור להם עם התינוק״ אמא אמרה וחייכה
״טוב״ עניתי באדישות, אין לי כוח עכשיו לעוד אנשים שיעשו לי רעש, אוהב את הרעש והשקט שלי.
עליתי לחדר, ראיתי טלוויזיה
״אולי נחזור? די חיים שלי היה לנו כלכך טוב ביחד למה אתה גומר את זה״ הודעה מליאל
לא עניתי אין לי כוח לחפירות שלה זאתי עכשיו.
ירדתי לקנות סיגריות, נכנסתי לחנות
״אח שלי תביא סיגריות״ אמרתי למוכר.
״ומה לך חמודה?״ הוא שאל ילדה אחת, הסתכלתי זאת הייתה אלינור
״ספרייט בבקשה״ אמרה וחייכה.
״תודה״ ענתה והמשיכה לחייך כששילמה
יצאנו ביחד מהחנות
״אולי תפסיק לעשן״ אמרה שניסתה לפתוח את הבקבוק
״מה רע בלעשן״ שאלתי וקרצתי
״זה הורס את הבריאות והגוף״ היא אמרה
״ממש דוקטור יש לנו פה״ אמרתי וצחקתי עליה שהיא לא מצליחה לפתוח תבקבוק.
לקחתי לה אותו, פתחתי אותו בשנייה
״מאוד קשה לפתוח״ אמרתי וצחקתי
״ מה אתה צוחק זה היה סגור חזק״ אמרה ועשתה פרצוף רחמים.
ליוויתי אותה הביתה
״בית יפה יש לך״ אמרתי לה לשבור את השתיקה
״תודה תודה״ אמרה וחייכה
״אז מה ליווי עד הבית? במה זכיתי״ אמרה וצחקה
״אם זה אני שמלווה אותך אז כנראה זכית בלוטו״ אמרתי וקרצתי
היא צחקה, הצחוק שלה מצחיק
באתי לנשק אותה
״אה אני צריכה ללכת, תודה על הליווי״ היא אמרה ונכנסה הביתה.
אוח כוסעמק.

נקודת המבט של ליאל:
״נחשי את מי ראיתי היום״ שיראל אמרה לי, היא החברה הכי טובה שלי. מתה עליה.
״מי״ שאלתי חזרה.
״אביתר, אבל הוא לא היה לבד״ אמרה וחייכה
״נו תגיעי לפואנטהה״ התעצבנתי
״קיצר תראי״ היא אמרה והביאה לי את הפלאפון שלה לראות תמונה.
אני לא מאמינה, אביתר כמעט מנשק את האלינור הזאת מ-י׳
״ראיתי אותם כשהייתי בדרך אלייך״ היא אמרה כשראתה אותי עוד דקה רוצחת מישהו.
״אז כן יש לך מישהי, שקרן אני שונאת אותך יזבל״ שלחתי לו עם התמונה שלו עומד לנשק את אלינור .
התעצבנתי, אני לא יכולה לראות מישהו בעיניים כשאני מתעצבנת.

נקודת המבט של אביתר:
קיבלתי הודעה מליאל, מה היא רוצה עכשיו.
הסתכלתי בהודעה, מה מאיפה היא השיגה תתמונה
״מאיפה זה?״ שלחתי
״מה זה משנה, אתם ביחד?״ היא שאלה
״מה זה עניינך״ עניתי והתנתקתי
אין לי כוח לשטויות שלה עכשיו!

״ערה?״ שלחתי לאלינור, אני חייב לנשק אותה כבר נשאר לי רק יומיים
״כןן״ היא שלחה חזרה
״בואי איתי מחר״
״ל..?״
״למסיבה״
״מותר להביא חברה?(;״
״לא זה רק אני ואת״
״אהמ..״
״שום אהמ יא קטנה את באה״
״מה זה קטנההה״
״את קטנוטונת (;״
״מה זההה״
״אני יבוא לקחת אותך בעשר תיהיי מוכנה ביי קטנהה״
״בייי קטנייי״
זהו מחר אני מנשק אותה, הפעם לא תהייה לה הזדמנות להתחמק