סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 7
פרק 7 :)
" עכשיו לא יעזור לך שום תירוץ , את יוצאת איתנו להפסקה " לין אמרה ומשכה אותי.
באתי אחרייה.. ישבנו על ספסל חומה כזה ,
לא דיברתי יותר מידי , לא יודעת מרגיש לי מוזר כל זה.
אבל הם ניראים בסה"כ אחלה ילדים..
אני מאמינה שעם הזמן יהיה לי את היכולת לתת להם את האימון שלי.
היה צלצול להיכנס לכיתה , אני ולין הלכנו אחרונות.
– " תלכי את לכיתה , אני שנייה מוציאה דברים מהלוקר " אמרתי לה.
" לבוא איתך ? " היא שאלה.
– " לאלא עזבי עדיף שאני יאחר לבד מאשר ששתינו נאחר ביחד " אמרתי והתקדמתי לכיוון הלוקרים.
אני כבר עשר דקות בול מנסה לפתוח את הלוקר הדפוק הזה והוא לא ניפתח!
כולם כבר הלכו לכיתה ונישארתי לבד בלוקרים , איזה עצבים עם הלוקר הזה.
ואז שמעתי מישהו צוחק מאחורי , הסתובבתי וראיתי את האביאל הזה מאתמול בבוקר.
" אם היית חמודה אולי הייתי חושב על לעזור לך " הוא אמר וצחק.
– " אני גם צריכה את הטובות שלך אתה חושב ? " שאלתי.
" לפי המצב פה האמת ניראה שלי שכן " הוא אמר.
עשיתי את הקוד של הלוקר הפעם לאט לאט 2 5 4 5 ואז הלוקר נפתח.
– " לפי איזה מצב בדיוק ? " שאלתי וחייכיתי חיוך ציני.
סגרתי את הלוקר ובאתי ללכת.
" יום טוב בובה " הוא אמר לי והלך.
בובה שיגיד לכלבה שלו.
נכנסתי לכיתה ,
" לורן אהרון נכון ? " המורה שאלה.
הנהנתי לחיוב.
" איחור של רבע שעה , יש לך סיבה ? " היא שאלה.
פיתאום כל התירוצים שיש בעולם ברחו לי מהראש ,
" אוקי תשבי , תבואי אלי בסוף השיעור " היא אמרה.
" למה התעכבת ? " לין שאלה אותי כשהתיישבתי.
– " הלוקר. שנה עד שהוא ניפתח לי " אמרתי לה.
היה צלצול , ניגמר השיעור.
" אני מחכה לך בחוץ " לין אמרה ויצאה עם כל התלמידים.
" מתי את מסיימת היום ? " המורה שאלה.
– " 1 " עניתי. אני מקווה מאוד בשבילי שזה לא מה שאני חושבת.
" יופי את נישארת לעונש עד רבע לשתיים " היא אמרה ויצאה.. פאק.
*
הגעתי לאיזה כיתה , היא הייתה עם עוד שלוש תלמידים.
שיתנו לי כל עונש אפשרי חוץ מלהישאר פה גם אחרי הלימודים , שונאת!!
" איפה מר זכות ? גם לפה הוא מרשה לעצמו לאחר ?! " המורה דיברה לעצמה.
היא כבר לא מורה היא שטן , מי משאיר היום תלמידים עוד שעה ??
שמתי אוזניות ועשיתי את העבודה שהיא נתנה לנו לעשות , קולטים את החוצפה שלה ?
גם השאירה אותנו עוד שעה וגם נותנת לנו עבודה.
" טוב הכיתה שאני מלמדת אותה עכשיו מחכה ,
אני יבוא לביקורים אז אל תחשבו אפילו על לברוח " היא אמרה והלכה.
" תגידי ישמצב את עוזרת לי באיזה שאלה ? " איזה אחד פנה אליי.
– " אממ כן " עניתי. הוא בא והתיישב לידי.
עכשיו אני כבר לא ניכנסת ללחץ שאני מדברת עם בנים אחרים ,
מסתבר שאמא שלי צדקה , כניראה שזה באמת היה בשבילי ללכת לבית ספר..
זה משכיח לי טיפה את מה שקרה , אבל רק טיפה..
הסברתי לו , זה מתמטיקה..אני אלופה בזה.
" אני לירז אם התביישת לשאול " הוא אמר.
– " לורן " צחקתי.
" שם יפה לילדה יפה " הוא צחק.
" התחלנו עם השקרים ? " שמעתי מישהו מאחורי אמר. אאוצ' ?
" למה ככה ימניאק ? " לירז שאל אותו.. הסתובבתי לראות מי זה וראיתי את אביאל.
– " שוב אתה ? " שאלתי.
" עלק שוב אתה , רק באתי כבר החיוך עלה " הוא אמר.
– " אתה כ"כ בטוח בעצמך שלא נעים לי לבאס אותך " אמרתי.
" יא איזה מתחשבת , שירבו בנות כמוך " הוא אמר בהתלהבות צינית כזאת.
– " הלוואי והייתי יכולה להגיד את זה גם עלייך " אמרתי.
" תשקרי כמוני " הוא אמר וחייך.
באתי להגיד משהו ובדיוק המורה נכנסה.
" אווו מי ניזכר לבוא " המורה אמרה לאביאל וחייכה.
" הנה עוד אחת שרואה אותי ומחייכת " אביאל גיחח.
" אביאלל " המורה צעקה עליו.
" צוחק צוחק המורה , אין עלייך בעולם " הוא אמר וצחק.
איך הוא יודע להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון תגידו לי ?
" טוב שב ותתחיל את העבודה " המורה אמרה לו.
הגשתי את העבודה למורה , סיימתי אותה כבר ממיזמן.
" כבר סיימת ? " המורה שאלה.
– " כן " עניתי.
" יפה יפה " היא מילמלה. אם יש משהו שאני טובה בו זה מתמטיקה.
" טוב את יכולה ללכת , ומקווה מאוד בשבילך שזה איחור אחרון השנה "
– " מבטיחה " אמרתי. העיקר שתתן לי ללכת כבר!
" בלי נדר " אביאל צעק. אוף שונאת אותו!!
הסתכלתי עליו במבט עצבני והלכתי.
תגובות (15)
חחחחח. את אלופההה
תמשיכי
תמשיכי ע-כ-ש-י-ו!!!
דירגתי.. חחחח בבקשה תמשיכי.. הסיפור שלך זה הדבר היחיד שהצליח להעלות לי חיוך בשעה האחרונה !! בבקשה תמשיכייי :)
תמשייי איזההה יפההה!!
וואי מושלםםםםם
אני חולה על הכתיבה שלךךך!!!
תמשיכייייייי
תמשיכי
מושלםםם. תמשיכיייייייייי
מושלם תמשייכיי!
תמשיכי !
יואו אני מכורה*~*
יש לך סיפור מהממם!
ותמשיכי;)
תמשיכייייי
תמשיכיי התחלתי לקרוא עכשיו תסיפור והוא מושלם
נו כבר תעלי עוד פרק :-(
המשכתי♥