סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 62

פרק 62 :)

" אוף אני חייבת לבוא ? " שאלתי את לין.
– " אם את לא רוצה לקבל מכות אז כן " היא אמרה.
" אבל תהיי עם חבר שלך , הרבה זמן לא היה לכם זמן איכות " אמרתי לה.
– " זה כולה לשבת פה בפארק , מה את תופסת את הראש ? " היא שאלה.
שוב , אביאל..
עברו כמה ימים מהריב שהיה לנו בבית שלו ,
אנחנו עוברים אחד ליד השני כאילו אנחנו שני זרים , כאילו אנחנו לא מכירים בכלל..
– " אז אולי נישאר אצלי ונעשה משהו ? " שאלתי.
" איכ יש לי חבר יסוטה "
– " חע ? "
" עדיין לא התלבשת ???? " היא הרימה את הקול כאילו עצבים.
– " מי שונאת אותך הכי שבעולם ?? "
" מיייי ? " היא שאלה.
– " אניייי! "
" תתלבשי תתלבשי תעשי טובה " היא אמרה.
– " שתקי "
" חחח מאוהבת לך בצורה " היא אמרה וחיבקה אותי.
– " יש לך חבר לא ? " אמרתי והתרחקתי ממנה.
" מעוניינת להיות המאהבת ? " היא קרצה.
– " אני לא גלגל ספייר מצטערת "
" וואלה " היא אמרה.
– " וואלה " צחקתי והלכתי להתלבש.
*
" תראי תחתיך " לורן אמרה לי וקרצה.
– " חתיך " צחקתי בזלזול.
" שתקי את חולה עליו "
– " לא אני לא "
" כן את כן "
– " אני לא יחופרת , זה ניגמר בנינו לתמיד " אמרתי.
" את מפסידה אותו לאט לאט " היא אמרה.
– " זה הוא שמפסיד אותי " קרצתי.
" מיייייי זאתתתתתת " היא צעקה. כולם הסתכלו עלינו , הוא הסתכל עלינו.
– " חחח שתקי מטומטמת "

– נקודת המבט של אביאל –
עברתי לידה , כמו שני זרים.. זאת ההתנהגות שלנו בימים האחרונים.
נהייתי אדיש כבר לאהבה הזאת , מצד אחד אני רוצה אותה מצד שני אני פוחד לפגוע בה.
מצד אחד אני רוצה שהיא תמשיך הלאה ויהיה לה טוב מצד שני העצבים עולים שאני רואה מישהו אחר מתקרב אלייה טיפה יותר מידי.. מה עושים במצב כזה ?
עם המזל המנחוס שלי רק הספסל שהיה מולה היה ריק , התיישבתי ועישנתי.
" יש לך אש ? " שמעתי מישהי שואלת אותי. קול חדש , לא מוכר.
הסתכלתי מי זאת , מישהי כוסית כזאת.
– " יפה כמוך מעשנת ? חבל " אמרתי.
מי שהכרתי את תהל אני רוצה ילדות טובות כמוה , שלא מעשנות.
" חתיך כמוך דואג ? זה יפה " היא קרצה.
– " כזה אני " גיחחתי.
" שיר , חדשה בשכונה " היא אמרה והתיישבה לידי.
ידעתי שיש סיבה לזה שהיא לא מוכרת לי.
– " אביאל " חייכתי. צריך לעשות רושם עם החיוך.

– נקודת המבט של אביאל –
הסתכלתי עליהם , על אביאל.. הוא דיבר עם איזה אחת ,
מה היא מתיישבת לידו בכלל המסכנה , ומה הוא בכלל עונה לה הדפוק.
טוב לורן מה את מתעצבנת ? הוא לא מעניין אותך ! דיברתי לעצמי.
יש מצב שהיא חדשה ? לא ראיתי אותה פה אף פעם.
טוב אם אני ממשיכה להסתכל עליהם עוד קצת אני לא יהיה אחראית למעשים שלי ,
ולא למוות שלה.. אז עדיף לכולם שאני אלך למקום אחר.
" לאן ? " לין שאלה שקמתי.
– " סתם להסתובב " אמרתי.
" אני אבוא איתך " היא אמרה וקמה מהספסל.
התחלנו להתקדם , למקום טיפה מרוחק מכולם.
" אל תדאגי , הוא סתם מנסה לעשות רושם כי היא חדשה פה " אמרתי.
– " גם את שמת לב שהיא חדשה פה ? " שאלתי.
" אז אני מבינה שבחנת אותה "
– " היא יושבת מולי אפשר לפספס אותה ? " שאלתי.
" אפשר הכל קנאית שלי " היא צחקה.
– " אני לא קנאית וגם לא אכפת לי משניהם " אמרתי.
" אז למה קמת משם ? " היא שאלה.
– " כי נימאס לי מלשבת " אמרתי.
" גם לי נימאס מלשמוע שקרים , אני מתלוננת ? " היא שאלה.
– " את כלבה את יודעת ? " צחקתי , היא צחקה גם.
" שייייט " היא אמרה.
– " מה קרה ? "
" הפאלפון שלי אצל בן " היא נאנחה.
– " מגיע לך "
" מיותר לשאול אם את חוזרת איתי לקחת אותו נכון ? " היא שאלה.
– " מיותר מאוד " צחקתי והתיישבתי על ספסל שהיה לידנו.
היא התקדמה לכיוון של כולם ואני בינתיים הייתי בפאלפון.
שמעתי צעדים , הסתכלתי לכיוון של הצעדים וראיתי שתי ילדים מתקדמים.
ניסיתי לראות מי אלה , לא הצלחתי.
המשכתי להיות בפאלפון עד שהם יהיו קרובים אלי כדי לראות מי אלה.
" מה יפה כמוך עושה פה לבד ? " אחד מהם שאל אותי.
באתי להרים תראש לראות מי זה ,
" עזוב אותה " לפני שהספקתי להרים תראש חבר שלו אמר , קול מוכר.. מאוד.
הרמתי את הראש ונירתעתי ,
רון ???