סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 58

פרק 58 :)

הגעתי לבית חולים הכי מהר שיכולתי.
ראיתי את בן יושב ליד מישהי מבוגרת , ניחשתי שזאת אמא של לין ואביאל.
אפרופו אביאל , איפה הוא ?
" איפה אביאל ? " שאלתי את בן.
– " ראיתי אותו מתקדם לכיוון סוף הקומה " הוא ענה.
" סבבה אני אלך אליו " אמרתי והתקדמתי לכיוון סוף הקומה.
ראיתי אותו מרחוק.. הוא ישב על הריצפה ונישען על הקיר ,
הרגלים שלו היו מקופלות והוא שם ראש על הברכיים.
– " היא תהיה בסדר " אמרתי והתיישבתי מולו על הבירכיים.
הוא לא ענה לי , הראש שלו עדיין היה למטה.
– " אביאל תסתכל עליי " אמרתי שוב.
אין תגובה.
– " אביאל " אמרתי והרמתי לו את הראש בזהירות.
– " זאת לין , היא תהיה בסדר " אמרתי והסתכלתי לו בעיניים.
אני יודעת שהיא תהיה בסדר , אני בטוחה בזה.. זאת לין , היא חזקה!
" היא לא " הוא אמר והחזיר את הראש לברכיים.
הרמתי לו שוב את הראש ,
" היא כן , זאת לין.. אתה מכיר אותה!
היא יוצאת מכל דבר , זה קטן עלייה אביאל ! " אמרתי , הקול שלי טיפה רעד.
זה עדיין לא ניקלט לי..

– נקודת המבט של אביאל –
" היא לא , את לא מבינה ?? יש לי הרגשה רעה.. " אמרתי , העיניים שלי התחילו להבריק.
החזרתי את הראש לברכיים , לא בכיתי.. אני לא אחד שבוכה ,
להיות לבד אצלי זה תחליף לבכי.
– " אוף למה אתה לא מאמין שהיא תעבור את זה ?? " היא שאלה.
" כי היא לא , הרגשות שלי לא טועים! " אמרתי..
כוסעמק מהבוקר ההרגשה הזאת שמשהו הולך לקרות רדפה אותי.
" לכי מיפה " הוספתי. הזכרתי כבר שלהיות לבד אצלי זה תחליף לבכי ?
– " אני לא הולכת! " היא אמרה.
" תפסיקי להיות עקשנית ולכייייי " הרמתי את הקול טיפה.
– " תשכח מי זה , אני רוצה להיות פה , איתך " היא אמרה.
חייםשלי.. אחרי משפט כזה איך אפשר לגרש אותה ?
" אז תשארי פה ותהיי בשקט " אמרתי.
– " מבטיחה " היא אמרה.
בזמן אחר ובמקום אחר ממזמן הייתי מנשק אותה כבר.
*
" אני לא מבין את השפה הגבוה הזאת שלך , דבר בעברית " אמרתי לרופא,
הייתי עצבני.. הרופא ההומו הזה מצא לו זמן לדבר איתי בשפה גבוה.
– " אביאל תרגע " אמא שלי אמרה.
" מה שאני בעצם אומר זה שאין שיפור במצב שלה " הוא אמר.
– " כוסעמקקקקקקקק " מילמלתי.
ידעתי , ההרגשות המזדיינות שלי לא טועות.
מה אני יעשה אם היא תלך לי ? זה לא ניתפססססססס
חזרתי לסוף הקומה , צריך את השקט..צריך את הלבד.
" אנחנו עוד שעה נצחק עם לין על המצב שאנחנו עכשיו בו " לורן אמרה.
– " או שניבכה " אמרתי.. לא עובד עלי האופטימיות הנחמדה הזאת שהיא חייה בה.
" תפסיק להיות שלילי ! " היא צעקה.
– " אני מציאותי , יש הבדל " אמרתי.
" תפסיק להמציא לך מציאות משלך , היא תהיה בסדר!!!!! " היא צעקה שוב.
– " את מבטיחה ? " שאלתי. אין לי כוח לריב , אין לי כוח בכלל.. אני מיואש.
" כן " היא אמרה.
התיישבתי בכיסאות שם והוצאתי סיגירה.
" הסגיריה לא מועילה עכשיו " היא אמרה.
– " היא גם לא מזיקה " אמרתי.
" בכלל " היא גיחכה בציניות.
– " מה אמרנו על זה שאם את פה את בשקט ? " שאלתי.
" טוב נו סליחה " היא אמרה והתיישבה לידי בכיסא.
היא חיבקה את עצמה עם הידיים , ראיתי שקר לה.
– " קחי " אמרתי לה והבאתי לה את הקפוצון שלי.
" אבל יהיה לך קר! " היא אמרה.
– " לא לימדו אותך שכשעצבנים הגוף בוער ? " שאלתי.
היא ישבה ולא לקחה את הקפוצון ,
שמתי את זה עלייה על הכתפיים.
" בטוח לא יהיה לך קר ? " היא שאלה.
– " בטוח חייםשלי " נישבע שלא שלטתי בזה וניפלט לי החייםשלי.
היא קמה ושמה את הקפוצון ושהיא שמעה את החייםשלי היא הסתכלה עלי וניפלט לה חיוך.
– " מה את מחייכת יגמדה ? " שאלתי.
" סתם , אני אוהבת אותך " היא אמרה וסגרה את הקפוצון.
משכתי אותה מהמותניים ונישקתי אותה , אני מתאפק כבר הרבה זמן..הייתי חייב!
*
נכנסתי אלייה לחדר , אחותי היפה..ישנה כמו מלאך.
התיישבתי לידה , בלעתי רוק.. זה עדיין לא ניקלט לי ,
שאני פה לידה , שהיא שוכבת כאן בבית חולים..
– " לורן צודקת ? את באמת תהיי בסדר ?? " שאלתי אותה.
– " אני מתחנן שתתני לי סימן שהכל יהיה בסדר , אני יעשה כל דבר שתירצי אם אפילו רק תזיזי אצבע "
– " איך אני אחייה כאן בלעדייך אם תלכי לי תגידי לי ?? " שתקתי, לא רציתי לחשוב על זה.
– " שתדעי שאני לא אחייה כאן בלעדייך!! את מבינה אותי?? " הרמתי טיפה את הקול ,
הייאוש גבר עליי..
הסתכלתי עלייה ושתקתי , עדיין לא מעכל מה שהולך פה.
פתאום המכשירים התחילו לצפצף , הלב שלי קפץ.. מה זה אומר???
קראתי לרופא , הוא לא שמע כוסאמא שלוווווו החירש הזה.
צעקתי יותר חזק עד שהוא ניכנס לחדר.
מה זה אומר ? הציפצופים זה לטוב או לרע ???

שבת שלום ♥♥