סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 45

פרק 45 :)

– " מה הבעיה שלך לתת לי להשתחרר ? " שאלתי את השומר.
שעה אני רבה איתו הדפוק הזה!
" בפעם המאה אני צריך אישור " הוא אמר.
– " מה אישור עכשיו , אני לא מרגישה טוב תן לי ללכת " אמרתי.
" תביאי לי אישור תלכי " הוא אמר.
– " יש לי אישור בעל פה "
" לא מספיק "
– " אוף נו תהיה חמוד קצת "
" אין לך שיעור עכשיו ? " הוא שאל.
– " יש אבל אני לא מרגישה טוב אתה לא מבין ? "
ואז היה לו פאלפון , הוא ענה.
" לשער האחורי ? "
" אוקי אני שנייה בא "
" תכנסי לשיעור שלא תפסידי חומר " הוא גיחך והלך.
התקדמתי לכיוון השער , קיוויתי שבמקרה הוא השאיר אותו פתוח.
– " לאן את הולכת ? " שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי.. אביאל. רק אותו אני צריכה עכשיו.
לא התייחסתי אליו ובאתי ללכת , הטמבל תפס אותי מהיד.
" שאלתי משהו " הוא אמר.
– " לא מעניין אותך "
" אני אוהב אותך "
– " תשחרר " אמרתי.
" זה מה שיש לך להגיד לי ? " הוא התעצבן ובלי להשים לב חיזק את האחיזה.
– " אתה מכאיב לייייי " צעקתי.
" גם את מכאיבה לי " הוא אמר ושיחרר טיפה את האחיזה.
– " אל תשגע אותי " אמרתי. פעם הוא מתערב עליי ופעם הוא אוהב אותי.
" איפה לורן שרצתה להבריז בשבילי משיעורים ? " הוא אמר.
– " איפה הילד שלקח לי את הכבוד.. שוב " מילמלתי.
" כוסעמקקקקקק מתי תביני שאני והוא זה לא אותו דבר " הוא צעק.
– " מה ההבדל בינכם בדיוק ? שניכם הרסתם את האמון שנתתי בכם " אמרתי.
" את ניתקעת על התערבות שביטלתי אותה בכלל יחופרת "
– " ואתה ניתקע על ילדה שאיבדת בכלל " אמרתי בשקט.. הוא איבד אותי ?
" איבדתי אותך ? " הוא שאל.
שתקתי והשפלתי מבט.
עם היד השנייה שלו הוא הרים לי את הפנים בעדינות והסתכל לי בעיניים ,
" איבדתי אותך ? " הוא שאל שוב , הפעם בשקט.
עברה בי צמרמורת , אתם לא מבינים איזו.
העיניים האלה , מה שהם הזכירו לי!
ידעתי שאני עוד קצת מסתכלת לו בעיניים וזהו הוא קנה אותי.
– " תעזוב אותי! " צעקתי והשתחררתי חזק.
טיפה כאב אבל העיקר שהשתחררתי.
– " אני לא צריכה את הרחמים שלך " אמרתי.
לא יודעת למה אמרתי את זה אבל בתכלס זה נשמע הגיוני לא ?
הוא יודע את הסיפור שלי , הוא יודע מה עברתי.. הוא מרחם עליי , בגלל זה הוא רוצה להיות איתי. אז זהו , שאני לא צריכה את הרחמים שלו !!!
" מי מרחם עלייך ימפגרת " הוא צחק.
– " אני שונאת אותך! " אמרתי והלכתי.
*
קיבלתי הודעה , אחותי היפה – לין.
" :/ " היא שלחה.
– " ? "
" התרחקת.. "
– " לא בכוונה :/ " שלחתי. שיקרתי..
התרחקתי בגלל אביאל , היא לא אשמה אני יודעת.. אבל עדיין היא מזכירה לי אותו וזה לא טוב.
" ידעתי שזה מה שיקרה " היא שלחה.
– " זה היה חד פעמי ימשוגעת , אני ואת זה לתמיד! " שלחתי לה.
" מבטיחה ? "
– " כן :) "
" בואי אליי " שיט.
– " מתי ? " שלחתי. ראש קטן..
" שבוע הבא , מה מתי ?? " היא שלחה.
– " אני יוצאת מעצבנת " שלחתי לה.
התארגנתי , בלי כוחות ובידיעה שאני הולכת לראות את אביאל..שוב.
דפקתי בדלת שלהם , אביאל פתח לי.
" באת להתנצל ? " הוא שאל וחייך.
אני ? להתנצל ?? אין גבול לחוצפה שלו זה.
המשכתי ללכת לכיוון החדר של לין.
" אני שונא שלא מתייחסים למה שאני אומר " הוא אמר.
– " מה אכפת לי ? " שאלתי וצחקתי. הוא שונא שהוא רציני וצוחקים.
" את חולה עלי " הוא אמר.
– " חולה ממך "
" אהבה זאת לא מחלה "
– " להתאהב באחד כמוך זה כן " פאק.
רצתי מהר לכיוון החדר של לין , איזה דפוקה אני! עכשיו הוא בחיים לא יעזוב אותי.
שנייה לפני שפתחתי את הדלת הוא משך אותי מהר מהיד והדביק אותי לקיר ,
" אז את מודה ? " הוא שאל והסתכל לי בעיניים.
ושוב..העיניים האלה!
– " לא , עזוב אותי " אמרתי.
" שלוש מילים ואני עוזב אותך "
– " אביאל זכות ההומו ? " צחקתי.
איך זה שאני כ"כ כועסת עליו והוא עדיין יכול לגרום לי לצחוק ?
" עוד שתי ניחושים " הוא אמר והצמיד את הראש שלו אלי יותר.
– " אפשר רמז ? " ניסיתי להתגרות בו , כאילו שחכתי את כל הכעס שלי אליו.
" מתחיל באני מסתיים באותך " הוא אמר וחייך תחיוך הזה שאני חולה עליו!
– " שונאת אותך ? " שאלתי וחייכתי חיוך ציני.
" ועכשיו ? " הוא שאל ונתן לי נשיקה.
– " אממ.. " הנשיקה השאירה לי טעם של עוד , ניסיתי לחשוב על משהו אחר..
הוא נתן לי עוד נשיקה קטנה בשפתיים ,
– " שונאת אותך , מאוד " אמרתי ונישקתי אותו.