סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 35

פרק 35 :)

" כולה יום אחד לא ראית אותי וכבר את לא שורדת ? " לין שאלה שהיא נכנסה לחדר שלי.
צחקתי.
" איך את מרגישה יפתי ? " היא שאלה.
– " יותר טוב חיים שלי " חייכתי.
" חולה על החיוך הזהה " היא אמרה ומחצה לי את הלחיים.
– " חולה עליייייך " אמרתי.
" די נו " היא אמרה ושיחקה בשיער. מטורפת עלייה!
" למה התעלפת בעצם ? " היא שאלה.
– " לא אכלתי כלום " המצאתי לה , הרי אין לי את האומץ הזה לשתף מישהו במה שקרה לי.
" תפסיקי להרעיב את עצמך ימשוגעת " היא צעקה. למרות שזה לא בגלל זה..
– " אני אפסיק.. " מילמלתי.
" יופי , פעם הבאה מכות " היא אמרה. צחקתי.
– " מה איתך ועם בן ? " שאלתי אותה , העברתי נושא.
היא חייכה , חיוך אוטומטי כזה.
– " רק הזכרתי את השם שלו.. " גיחכתי.
היא צחקה והסמיקה.
" מה איתך , שמת עין על מישהו ? " היא שאלה.
– " האמת שכן.. " אמרתי.
" מזהההההה?? על מי ? " היא שאלה.
– " לא משנה במילא הוא תפוס " אמרתי.
" בשבילך הוא יפרד מחברה שלו , מי זה ? " היא שאלה.
– " אחד בן.. מכירה ? " שאלתי.
" הא נו החתיך הזה ? " היא התלהבה.
– " כן כן זה " אמרתי.
" מצטערת הוא תפוס " היא אמרה.
– " אבל אמרת שבשבילי הוא יפרד מחברה שלו לא ? "
" לא את לא מבינה.. הוא מטורף על חברה שלו " חחח כפרה עלייה מחמיאה לעצמה.
– " נו אז ? אני ישכיח לו אותה " קרצתי.
" אף אחת לא תשכיח לו אותי " היא חייכה חיוך של ביטחון.
– " אז לוותר ? " שאלתי.
" אם את לא רוצה להתאכזב אז כן " היא אמרה.
– " אז עזבי נימאס לי מאכזבות אני מוותרת " נאנחתי.
" נימאס לך מאכזבות ? שתפי אותי " היא אמרה.. אופס ?
– " עזבי סיפור ארוך.. לא רוצה להיכנס לזה " אמרתי.
יותר מידי אכזבות חוויתי בחיים שלי מאנשים שחשבתי שהם אף פעם לא יאכזבו אותי..
" אוקי אבל תזכרי שאף פעם אל תתקעי על זה ופשוט תלמדי להמשיך הלאה " היא חייכה.
– " ננסה ליישם את זה " חייכיתי גם.
" אביאל עדיין לא רוצה לדבר עם בן " לין אמרה ועשתה פרצוף עצוב.
– " אל תדאגי נחפש דרך להשלים בינהם " אמרתי.
" איך התגעגעתי אליו לא ראיתי אותו יומיים " היא אמרה.
– " אז לכי אליו עכשיו " אמרתי.
" את לא תכעסי ? " היא שאלה.
– " לא ימשוגעת " אמרתי.
" טוב אהבה שלי אני הולכת , אם את צריכה משהו רק תתקשרי " היא נתנה לי נשיקה בלחי.
היא פתחה את הדלת של החדר ואביאל עמד שם ,
" מה אתה עושה פה ? " לין שאלה אותו. או-או..
– " באתי לבקר את אחותי הקטנה " הוא אמר והסתכל עלי.
לין הסתכלה עליו ואז עלי במבט מוזר.
" דברי איתי אחרי זה " היא אמרה לי והלכה.
" מה איתך אהובתי ? " הוא שאל. 'אהובתי…' מה הוא חושב לעצמו ?
-" ב"ה " אמרתי.
" יום את לא רואה אותי וכבר את לא מרגישה טוב ? " הוא שאל.
תאמינו לי משפחת זכות הזאת.. רואים שהוא ולין אחים.
– " מה אני יעשה .. לא יכולתי לעמוד בזה יותר "
" תכלס אני מבין אותך " הוא אמר.
– " שמחה לשמוע "
" אז אחרי שראית אותי אני מבין שאת מרגישה יותר טוב " הוא אמר , בטוח בעצמו.. כמו תמיד.
– " איך ידעת ? " שאלתי.
" יש לך ניצוצות בעיניים " הוא קרץ.
" גם לי יש ניצוצות , את רואה אותם ? " הוא הוסיף.
– " האמת שלא " אמרתי.
" אז את לא רואה טוב " הוא אמר.
– " אולי.. "
" את לא רואה טוב ועדיין אני אוהב אותך.. איך אני ? " הוא שאל.
– " איזה חמוד " אמרתי , צינית כמו תמיד.
הוא חייך חיוך גדול כזה שגרם גם לי לחייך.
" בואי ננסה להיות ביחד " הוא אמר.
– " הגזמת אח שלי, אנחנו אחים לא ? " אמרתי ,
" מה ? " הוא עשה מבט של לא מבין.. טמבל.
– " אמרת ללין שבאת לבקר את אחותך לא ? " שאלתי.
" הא נו בסדר , אחים אחים במיטה שוכחים " הוא חייך.
– " אם זה ככה אז סבבה " אמרתי.
" אז רק במיטה נשכח טוב ? " הוא אמר.
– " אפשר לתת לך סטירה ? " שאלתי.
" בתנאי שאחרי זה תבוא הנשיקה " הוא אמר.
– " עזוב אני נגד אלימות " אמרתי.
" את לא חושבת שהשפלתי את עצמי מספיק ? " הוא התעצבן.
– " על מה ? " שאלתי.
" אני אומר לך שאני אוהב אותך , למה את אוהבת לעשות את החיים קשים ? " הוא צעק.
– " כי לא מתאים לי טוב ? " צעקתי בחזרה.
" לא מתאים לא צריך.. להתראות " הוא אמר ויצא.

שבת שלום יפות שלי♥