סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 3

פרק 3 :)

" מה היה אתמול ? " אמא שלי שאלה , אני חושבת שהיא התחילה לקשר דברים.
הבכי שלי התגבר , איך אני הולכת לספר לה ?
– " אמ..א " הגימגום והבכי התחברו.
אמא שלי הסתכלה עלי וחיכתה שאני ימשיך.
– " רו.. " בלעתי רוק , לא יכלתי אפילו להגיד את השם שלו.
– " רו..ן הוא " השתתקתי , לא יכלתי להמשיך , לא יכלתי לדבר , לא יכלתי לשחזר.
" הוא פגע בך ? " אמא שלי שאלה, היא ניסתה להקל עלי בדיבור.
הנהנתי לחיוב..
" זה לא מה שאני חושבת נכון ? " היא שאלה בשקט.
שתקתי , הבכי שלי הלך וגבר.
אמא שלי הסתכלה עלי בהלם , היא לא הבינה מאיפה זה בא לה.
" ידעתי שאי אפשר לסמוך על הטיפוס הזה " אמא שלי אמרה , היא מההתחלה לא אהבה אותו.
– " כן..בדיוק עכשיו זה הזמן להגיד אמרתי לך , נכון ? " שאלתי.
" לא לזה התכוונתי " היא אמרה.
התקרבתי אלייה וחיבקתי אותה..הרצון להרגיש אהוב התגבר על הפחד,
הייתי חייבת להרגיש שמישהו עדיין אוהב אותי אחרי הכל..
" חייבים להגיש תלונה " היא אמרה.
– " לא " צעקתי. להגיש תלונה המשמעות של זה לשחזר את כל מה שקרה , אני לא מסוגלת..
" אחרי הכל את עדיין מגנה עליו ? " היא הרימה את הטון טיפה.
– " לא אני רק רוצה לשכוח.. " זהו לא מבקשת יותר , רק לשכוח..
*
התקשרו אלי , הוצאתי את הפאלפון מהמטען כדאי לנתק את השיחה..אני לא במצב של לדבר.
הסתכלתי על הצג מי מתקשר 'אהבת חיי' הפאלפון נפל לי מהיד והלב שלי התחיל לדפוק,
מה הוא רוצה ? למה הוא מתקשר ? הוא לא הרס לי את החיים מספיק ?
כשהוא מתקשר יש את התמונה שלנו ביחד , ניזכרתי בתקופה היפה שהייתה לנו..
למה הוא היה חייב להרוס אותה ?
הוא ניתק.. בהיתי בפאלפון ובכיתי, אני שונאת אותו כ"כ,
אני גם שונאת את עצמי על זה שאחרי הכל אני עדיין אוהבת אותו..
הודעה חדשה מ'אהבת חיי' ,
פחדתי לפתוח את ההודעה , פחדתי להיזכר מחדש.
אבל אני חייבת לקרוא מה שהוא כתב , עניין אותי לדעת אם הוא מבין עד כמה הוא הרס אותי.
פתחתי את ההודעה ועצמתי עיניים, פתחתי לאט לאט את העיניים והתחלתי לקרוא.
" אהבה שלי .. אני כ"כ מצטער , אני יודע ששום סליחה לא תכפר על מה שעשיתי..
אבל אני באמת מצטער.. "
סיימתי לקרוא.. לא ידעתי מה לחשוב , לא ידעתי מה לעשות.. הלב שלי שרף.
קיבלתי עוד הודעה , אמא.
" תתחילי לארוז , עוד יומיים אנחנו עוברים " היא שלחה.

צום קל ומועיל לכולן וגמר חתימה טובה♥♥