סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 22

פרק 22 :)

– " המבחן בהיסטוריה מחר ? " שאלתי את לין , בדיוק יצאנו מהשער.
" כן ניראלי " היא אמרה.
– " התחלת ללמוד ? " שאלתי אותה.
" לא , את ? " היא שאלה ,
– " לא " זה בכלל ברח לי מהראש!
" יופי אז בואי אלי עכשיו ללמוד " היא אמרה ומשכה אותי.
– " לא אין לי כוח ללמוד לזה עכשיו "
" אם את רוצה להיות חכמה כמוני את צריכה להתחיל להשקיע " היא אמרה ומשכה אותי לכיוון שלה. אי אפשר עם הילדה הזאת.
סיימנו לאכול ועלינו לחדר שלה.
– " אז מה אמרנו על להיות חכמה כמוך ? " שאלתי אותה , היא הייתה בפייסבוק.
" בואי תראי בן העלה תמונה " היא אמרה , התקדמתי למחשב.
– " לא אמרנו שאת מתחילה לשכוח ממנו ? " שאלתי.
" זה קשה מידי " היא נאנחה.
– " להסתכל לו בתמונות ולאכול את הלב למה הוא לא שלך זה לא מה שיגרום לך לשכוח "
" טוב מה אמרנו על להיות חכמה כמוני ? " היא העבירה נושא וקמה למיטה.
– " טוב תוציאי ספר , שלי בלוקר "
" שלי גם בלוקר "
– " אז מחברת , משהו ? "
" בלוקר " היא אמרה וצחקה.
– " מה את צוחקת יעקומה אנחנו לא במצב של לצחוק " נאנחתי.
" בסדר מה את בלחץ " היא עדיין צחקה.
– " פשוט אני רוצה להיות חכמה כמוך " צחקתי גם.
" לכי לחדר של אביאל ותראי אם יש לו ספר , ניראלי נישאר לו משנה שעברה " היא אמרה ונישכבה על המיטה.
– " לכי את אין לי כוח "
" את לא תהיי חכמה כמוני בסוף " היא אמרה.
– " נכון צודקת " אמרתי בציניות והלכתי לחדר של אביאל.
הדלת שלו הייתה סגורה , דפקתי בדלת שלו , הוא לא ענה.
דפקתי יותר חזק על הדלת ,
" נו כוסעמק מי זהההה " הוא צעק. היה נישמע שהוא קם משינה.
– " אתה לבד ? " שאלתי , שאני לא יכנס וימצא הפתעה.
" לא , תשארו בחוץ " הוא אמר. מזל שלא ניכנסתי.
– " אני רק צריכה, " באתי להגיד ופתחו את הדלת חזק.
" מה את רוצה יגמדה ? " הוא שאל עצבני.
– " ספר היסטוריה של שנה שעברה " אמרתי.
" כנסי חפשי במגירה למטה " הוא אמר.
– " אבל אתה לא לבד " אמרתי.
" כנסי כבר יתמימה כנסי " הוא אמר וחזר לישון.
האור היה מכובה , בקושי ראיתי את המגירה הוא רוצה שאני יראה לו את הספרים.
הדלקתי את האור ,
" תכבי תאורר " הוא צעק , האור כאב לו בעיניים.
משכתי לו את השמיכה , והקמתי אותו בכוח למגירה.
– " ספר היסטוריה , תודה " אמרתי לו.
" שונא אותך " הוא אמר שהוא הביא לי את הספר.
– " היה קשה ? " צחקתי והלכתי לחדר של לין.
" מה הלכת לייצר את הספר ? " לין שאלה.
– " סוג של " גיחחתי.
" אוף אין לי כוח ללמוד יותרררררררררר " לין אמרה וזרקה את הספר אחרי חצי שעה.
– " הבנת משהו בכלל ? " שאלתי.
" לא , החומר לא ניקלט לי בכלל "
– " יופי גם לי אז מה שאומר שאנחנו סתם לומדות "
" צודקת , מה עושים במקום ? " היא אמרה וקמה למחשב.
– " נהייתי צמאה האמת.. " אמרתי , רמזתי לה שתביאי לי לשתות , לא היה לי כוח ללכת.
" ואייי איזה קטע גם אני , תביאי לי קולה בבקשה " היא אמרה וחייכה.
– " הצימאון עבר לי עכשיו משום מה "
" בסדר אז תביאי רק לי " היא אמרה וצחקה.
" מכירה אחד בשם רון נקטלוב משהו ? " היא שאלה ,
אני מכירה רון דיין..זה שהרס לי את החיים..
– " לא למה ? " שאלתי.
" הוא הוסיף אותי עכשיו , לא ניראה מוכר "
– " אז תכירי " חייכיתי חיוך מזויף והלכתי למטבח ,
האווירה באותה שנייה שהיא שאלה אותי אם אני מכירה את הרון הזה השתנתה.
אביאל ישב בשולחן אוכל שבמטבח ואכל ,
" באמא שלך תביאי קטשופ מהמקרר " הוא אמר.
– " משרתת של משפחת זכות נהייתי ? " שאלתי ופתחתי את המקרר.
" לא אבל מילה שיש לך את הלוק " הוא אמר.
– " אז מה אמרנו על הקטשופ ? " צחקתי צחוק ציני והלכתי למזוג מים מהתמי 4.
" תזכרי שאת לא מביאה " הוא אמר.
– " זוכרת " קרצתי ושתיתי מהמים.
הוצאתי קולה מהמקרר ומזגתי ללין , באתי להחזיר את הקולה למקרר ואביאל בדיוק גם קם.
יצא ששנינו נוגעים בידית של המקרר והוא מאחורי בסוג של חיבוק ,
החזרתי את הבקבוק למקרר והסתובבתי , זה יצא שאנחנו פנים מול פנים במרחק של נגיעה ,
עד שקלטתי באיזה סיטואציה אנחנו , היינו שנייה מנשיקה ,
הלכתי אחורה ברגע האחרון.. לא , אני לא מסוגלת!