סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 1

פרק 1 :)

שכבתי על המיטה והמחשב נייד היה עלי , הייתי בפייסבוק.
אמא שלי ניכנסה לחדר ,
" אנחנו צריכות לדבר " היא אמרה.
הזזתי את המחשב נייד ממני והסתכלתי עלייה.
" אבא קיבל קידום בעבודה " היא התחילה להגיד , הבנתי לבד.
– " איפה ? " שאלתי.
" פה לא רחוק , נסיעה של חצי שעה "
– " יופי אז אנחנו נישארים פה נכון , לא עוברים ? " נירגעתי.
" האמת שאנחנו חושבים על לעבור דירה " היא אמרה.
– " מה אבל למה טוב לנו פה ? " שאלתי , התעצבנתי.. מה לעבור עכשיו ?
" תחשבי על זה קצת .. אם את לא רוצה לא נעבור " היא אמרה.
– " אז אני לא רוצה לעבור , כיף לי פה " יש לי פה הכל.
" אוקי " היא אמרה ויצאה מהחדר.
חייכתי לעצמי , הרגשתי סיפוק.. אין מצב אני עוברת מיפה, מה רע לי כאן ?
התחלתי להתארגן , המסיבה של לירן היום.
שמעתי שמלא ילדים מכל הבתי ספר הולכים לבוא היום , סוג של מסיבה לפתיחת החופש.
סיימתי להתלבש , לבשתי שימלה כחול רויאל עם חגורה שחורה מתחת לחזה ונעלי עקב בצבע של החגורה. נוי בדיוק הגיעה אלי , היא לבשה כמוני רק שהיא לבשה שימלה בצבע ורוד.
" חייםשלי מהממת " היא אמרה ובדיוק גם רון הגיע.
" הכי יפה שאני מכיר " הוא אמר ונישק אותי.
" טוב אתם מוכנים להחמיא גם לי ? " היא אמרה.
– " זה מובן מאליו שאת מהממת " צחקתי.
הגענו..המקום היה מפוצץ ,
" שמעי שאני לא יודעת לאן להסתכל מרוב שיש פה מלא חתיכים " נוי אמרה.
היה הרבה חתיכים , אבל אותי עניין רק חתיך אחד.
– " יאלה לכי תפעילי את הקסמים שלך " אמרתי והיא הלכה.
חצי מסיבה רון נעלם לי מהעיניים , מרוב שהיה מלא ילדים לא הצלחתי לזהות אותו.
רק שלא יעשה שטויות , אני סומכת עליו אבל עדיין תמיד יש את החשש הזה.
" אמאלה אני לא מרגישה את הרגלים " אור אמרה כשהתיישבנו.
הסתכלתי מולי וקלטתי איזה אחד מסתכל עליי ומחייך ,
ברגע שאני רואה מישהו מחייך אלי יוצא לי חיוך לבד.. חייכיתי אליו בחזרה,
הוא התחיל להתקרב לכיווני , שיט רק שלא יבוא אלי , רק שלא יבוא אלי.
" אז איך קוראים ליפה שלידי ? " הוא שאל.
– " לורן " עניתי יבש , שלא יבין מהשיחה שאני מעוניינת בו.
" תום " הוא חייך , החזרתי חצי חיוך.
– " אז בת כמ, " הוא בא לשאול אותי משהו וקטעתי אותו באמצע,
" אמ..תסלח לי אבל אני הולכת לחפש את חבר שלי " אמרתי והלכתי, שיבין שיש לי חבר.
מצאתי את רון אחרי שעתיים יושב בחוץ באיזה ספסל.
– " דאגתי לך " אמרתי והתיישבתי לידו.
" חייםשלי אין לך מה לדאוג " הוא צחק.
– " שתית ? " שאלתי.
" אולי.קצת.לא זוכר " הוא צחק.
– " רון אתה שיכור " צעקתי עליו , שונאת שיכורים..אני מפחדת מההשלכות של זה.
" לא שיכור בכלל " הוא אמר ובא לקום מהספסל ומעד, תפסתי אותו.
הזמנתי מונית.. למסיבה הוא לא חוזר , גם אם הוא רוצה הוא לא יכול בצעד הראשון הוא כבר ימעד.
הגענו אליו הביתה , הוא יצא ראשון והוא עוד שנייה נפל.. יצאתי אחריו ונכנסנו לבית שלו.
" אולי תורידי לי את החולצה ? " הוא אמר שהשכבתי אותו במיטה וצחק.
אני לא יודעת אם הוא צחק כי הוא שיכור או שהוא צחק בקשר לזה.
– " אולי תיכנס להתקלח ? " שאלתי.
" בתנאי שתקלחי אותי " הוא צחק.
באתי ללכת .. הוא שיכור רצח, אין טעם להישאר איתו.
הסתובבתי ללכת והוא טפס לי את היד.
" אולי תשארי לישון פה ? " הוא שאל.
– " אני לא יכולה " אמרתי.. הוא שיכור אין מצב שאני ישן לידו.
" נו בבקשה..בשבילי " הוא צחק. עוד צחוק אחד והוא מקבל סטירה.
הוא הקריב אותי אליו והתחיל לנשק אותי , התנתקנו..הוא התחיל לגעת בי,
– " רון " צעקתי וניסיתי לזוז ממנו , פחדתי.
הצלחתי להתרחק ממנו קצת ואז הוא הקריב אותי אליו במכה ונישק אותי,
סיבבתי את הראש והתחלתי לרעוד , הבנתי מה הוא מנסה לעשות..
– " רון בבקשה לא " ביקשתי.
הוא הסתכל עליי ונישק אותי שוב ,
כאילו מה שאמרתי עכשיו נכנס לו מאוזן אחת ויצאה מהאוזן השנייה.
התחלתי לבכות.. נתתי לו דחיפה בכל הכוח שלי ונתתי לו סטירה , שיקלוט מה הוא עושה.
" אחח " הוא מילמל והסתכל עלי.. הוא הקריב אותי אליו שוב וקרה מה שקרה.. בכיתי, המון..