סיפורי ערסים-אביאל ודני :)~פרק 32

~נקודת המבט של דני~

הבוקר קמתי מהשעון המעורר בטלפון שעל הדרך גם גרם לי ל50 אחוזי חירשות לפחות. אתמול נרדמתי עם מלאמלא פרפרים בבטן! ועם מאור אחד בלב ובראש! חחחחח לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו!…מכירים את זה שמרוב התרגשות או אנרגיות או משהו לא מוסבר פשוט רוצים לצרוח ולא יודעים למה ? כי זה מה שקרה לי אתמול!
כיביתי את השעון והנחתי את הטלפון על אדן החלון והתקדמתי לכיוון המקלחת. כשיצאתי לבשתי טייץ שחור בוהק, חולצה לבנה קצרה צמודה, וסט גינס בהיר הורס(!) ואולסטר לבנות נמוכות. שמתי תכשיטי זהב, קצת מייקאפ, איילנר עדין ואודם אדום, עשיתי צמה רפויה לצד וירדתי למטה.
"בוקר" אמתי וחיבקתי את אמא מהצד בזמן שהכינה לה קפה בספל גדולה ולי בכוס חד פעמית שאני אקח לבצפר.
"בוקר טוב מאמי" היא נשקה לראשי "את רוצה שאני אקפיץ אותך ?" היא שאלה ושמה לי ולה את הקפה על השולחן
"לא זה בסדר קבעתי עם ירין, תודה" חייכתי ושתתי שלוק מהקפה הסתכלי בשעון הזהב הקטן שעל ידי וראיתי שאני צריכה לצאת כבר
"טוב זזתי" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה באוויר
"בי מאמי תהני" היא אמרה לי ולקחתי את תיק הואנס השחור שלי
"לא מבטיחה כלום" קראתי כשאני סוגרת את הדלת ושומעת אותה מצחקקת.
*
בלילה חשבתי על זה שלא רק לי מותר להיות מאושרת וגם לליבי מותר. אני יודעת שהבטחתי…אבל אם זה למטרה הזאת אלוהים יסלח לי לא ?
'תחכה לי לפני השיעור באולם ספורט' שלחתי למתן, אני רוצה לדבר איתו כי אני יודעת שהוארוצה להשלים עם ליבי אבל לא כלכך יודע איך
'מה ?' הוא שלח
'פשוט תיהיה שם' שלחתי וכיביתי את הטלפון
*
"אהה ירינייי מה קורה חיימשלי ?" צעקתי כשאני קופצת עליו מאחורה
"חחח הכל טוב נסיכה מה איתך ?" חיבק אותי חזק אני הרחתי את הריח הממכר שלו (גאד איזה ריח טוב!)
"רגיל אתה יודע… בצפר, לימודים, חברים, ליבי, אתה, אתמול התנשקתי עם מאור… רגיל" אמרתי ברוגע ואדישות
" חזרי שנית" הוא עצר במקום ואמר לי בקול מופתע
"ר-ג-י-ל א-ת-" התחלתי להסביר לו לאט
"כן כן את זה הבנתי" הוא הניד בראשו " מה אמרת על מאור ?" הוא שאל עדין עומד במקום
"אהה התנשקנו" אמרתי באדישות ושתיתי שלוק מהקפה הקר שלי
"באמת ?" הוא שאל
"למה אתה כזה מופתע " שאלתי בכעס מדומה
"לא חשבתי שמישהו יתקרב אלייך איכ" הוא אמר ועשה מבט נגעל
"נעלבתי" אמרתי והתרחקתי ממנו. בצחוק כן ?
"חחח צוחק מכוערת שלי" הוא חיבק אותי
"טוב סולחת" צחקקתי וחיבקתי אותו
"היי היי היי מה הולך פה ?" גל הגיעה וכאילו כעסה
"גלצ'וווק" קפצתי עליה וחיבקתי אותה-כן התקרבנו קצת מאז שהיא וירין הפכו להיות חברים.
"חחח דני מה קורה ?" היא חיבקה אותי חזרה
"הכל סבבה " חייכתי והתנתקנו
"היי " ירין אמר בציניות מהצד ונופף לה
"היי" היא החזירה לו באותה צורה
"סליחה ?" הוא שאל והרים גבה ומשך אותה כמו בסרטים שהיא שוכבת והוא מחזיק אותה והצמיד לה נשיקה. הייתי בשוק! זה אופייני לירין אבל עדין …
"איך את סובלת אותו? " שאלתי כשהוא "סיים" והרים אותה חזרה לעמידה כשהם מחובקים והמשכנו להתקדם
"שש תיהי בשקט י,תוקפת" הוא השתיק אותי וחזר לחייך לגל
" לא הבנתי.." גל אמרה לא מבינה
"דני אתמול הצתרפתה עם מאור" הוא חייך
"יריין!" צעקתי עליו
"מאור אזולאי ? החתיך מי"ב?" היא שאלה בפליאה
"מכירה ?" שאלתי ולגמתי מהקפה שכבר עוד מעט נגמר
"מכירה ?" היא גיכה " אני וחברה שלהי כל שנה שעברה היינו מתצפתות עליו כשהוא היה מסיים אימונים" היא אמרה והבעת הפנים שלה שהתנתה כאילו היא שקועה בחלום
"את זה לא ידעתי " ירין נדחף
"עד שפגשתי אותך בייב" היא אמרה לו וליטפה לו את הפנים
"חיימשלי" הוא תפס אותה ונישק אותה
" בואו, בואו יא'דביקים, אנחנו נאחר" אמרתי ומשכתי אותם לכיוון הכיתה "
*
"מה את עושה ? מדעים זה שמה " ירין אמר לי והצביע לכיוון של כיתת מדעים אחרי שהתקדמנו לבית הספר, כשבאתי לפנות לכיוון האולם, לדבר עם מתן.
"אני אהה.. מממ" התחלתי לגמגם, לא ידעתי אם לספר לירין כי זה בלי עין הרע יש פה גדול והוא עוד מסוגל לפלוט כל מיני דברים לליבי. הוא וגל הסתכלו עלי במבט לא מבין
"אני צריכה לדבר עם שרונה, המורה לספורט כי לא עשיתי את הבחינות באתלטיקה" מחאתי כף וחייכתי אליהם
"אהה את נפגשת עם מאור" ירין אמר ועלה לו חיוך תחמן על הפנים ואז גם לגל
"לא!" אמרתי בתקיפות
"אבל למה דווקא באולם ?, הוא התעלם מדברי ושאל בקול תמהוני "אהה כי יש שם מזרונים, הופה דני י,תוקפת" הוא הסתכל עלי עם מבט שובב, חייך וקרץ.
"מה ? לא !" המשכתי להתנגד. אוף איתך ירין.
"טוב תהני, אבל בלי שטויות אה ?!" הוא קרץ והסתובב ישר עם גל כשהם מצחקקים וממשיכים ללכת
"ירין ! זה לא זה !" צעקתי לו כשאני עומדת במקום והוא הרים את היד ועשה תנועת ביטול.
נאנחתי ותקדמתי לכניסה של האולם.. ארר הירין הזה
"מתן ?" שאלתי כשאני דוחפת בזהירות את הדלתות הכבדות של האולם
"מה רצית ?" הוא שאל בחוסר סבלנות וקם מהפסל אשר ישב בו והתעסק עם האייפון שלו
"תירגע" אמרתי לו וקלעתי את הכוס הריקה שלי לפח
"מצטער, מה רצית ?" הוא התנצל ושאל ברוגע
"או יותר טוב" חייכתי וגם הוא "תקשיב שמעתי אותך מדבר עם אביאל בבניין" אמרתי ולרגע הבעת הפנים השמחה שלו נהפכה לרצינית
"אז את יודעת…" הוא נאנח
"כן, אבל זה לא הכל" אמרתי " אני יכולה להגיד לך שאתה לא היחיד שבדיכי בגלל המצב, אם אתה מבין למה אני מתכוונת" הסתכלתי אליו והוא נראה מבולבל מעט
"היא לא כועסת עלי ?" הוא שאל
"זה לא קשור, היא מאוד כועסת אבל זה לא אומר שהיא לא עצובה" אמרתי
"אז מה אני יכול לעשות עם זה עכשיו ?" הוא שאל
"הו בשביל זה אני פה " חייכתי והסברתי לו את התכנית.

'בוא למאחורה של הבניין של י"א, לפני המחששה' שלחתי למאור הודעה, הגעתי באיחור לכיתה אז המורה לא הכניסה אותי
'ואוותר על שיעור מתמטיקה ? שכחי מזה' הוא שלח חזרה
'מה אני לא חשובה לך יותר מפונקציות ?'שאלתי
'מממ…' הוא שלח
'מממ…?' אני החזרתי
'לא יודע' הוא שלח
'ככה ? עם פרצוף נעלב' שלחתי

"חס ושלום ברור שאת שווה את זה" שמעתי את מאור מאחורי, נבהלתי וקפצתי בבהלה
"חחח מה את נבהלת?, הוא צחק וחיבק אותי
"עשית לי התקף לב ימשוגע" אמרתי ושמתי יד על החזה
"בשביל זה צריך לב" הוא חייך
"ולי אין אחד ?" שאלתי בקול נעלב והשפלתי מבט
"יש לך את הלב הכי גדול שאני מכיר" הוא אמר ואז עלה לי חיוך דבילי על הפנים
"מפלדה" הוא הוסיף וחייך אז נתתי לו מכה בכתף
"אחח עכשיו אני נחשב גבר מוכה" הוא אמר ושיפשף את הכתף
"חחחח בשביל זה צריך להיות גבר" החזרתי לו והתחלתי לצחוק
"ואני לא מספיק גבר בשבילך ?" הוא שאל והרים גבה
"מממ." עשיתי את עצמי חושבת "וואלה לא!" אמרתי וחייכתי
"בואי אני אראה לך מזה גבר" הוא אמר ולפני שהבנתי בכלל מה קורה הוא הרים אותי הפוכה כמו שק
"תוריד אותי דפוק" אמרתי תוך כדי שאני מתה מצחוק ונותנת לו כאפות בגב שלא ממש הזיזו לו
"תוריד אותי מה ?" הוא שאל
"דפוק" עניתי
"לא ניראלי " הוא אמר וחייך, אפשר היה לשמוע את זה
" מלך" אמרתי ביאוש
"לא שמעתי" הוא אמר ובערת יד אחת הצביע על האוזן
"מ-ל-ך!" אמרתי בחצי צעקה
"זה כבר יותר טוב" הוא אמר והוריד אותי
"הרסת לי את הצמה" אמרתי בקול חמוד וסידרתי את השוונצים שיצאו לי מהצמה
"בשבילי את יפה גם ככה" הוא אמר ברוך
"אתה חושב?, השפלתי את מבטי
"אני בטוח" הוא אמר ותפס את פניי עם יד אחת ונישק אותי …. נשיקה אורכה ונעימה כלכך! הרגשתי את הפרפרים משתוללים לי בבטן וגורמים לה להתפרץ עוד שניה!

~נקודת המבט של אביאל~

'מאמי איפה אתה ?' סתיו שלחה י הודעה שהעירה אותי..סעמקק! נאי מאחר
'לא התעוררתי חיימשלי, כנסי לכיתה אני אבוא לשעה הבא' שלחתי, כיביתי את הטלפון והנחתי אותו על השולחן ונכנסתי להתקלח, לשה הראשונה אני גם ככה לא אספיק אז לפחות אני אתארגן בכיף שלי.
יצאתי והגעתי לבצפר והתקדמתי לכיוון המחששה
'אחי איפה אתה?' שלחתי למתן הודעה
'הייתי באולם' הוא שלח. וואלה לא ציפיתי שתלמד..
'מה עשית שם ?' שלחתי
'עזוב…אתה במחששה ?' הוא שלח
'אלא מ ה?' עניתי
'דקה אני בא' הוא כתב , כיבתי את הטלפון והכנסתי אותו לכיס והוצאתי סיגריה ואש והדלקתי אותה… אחח ההרגשה הזאת שעשן מתפשט בגוף…מכור מכור!
היי הנה דניי… היא בטלפון, יפה שלי… רגע רגע ! מה היא עושה כאן ולא בשיעור! באתי לקום לדבר איתה ועל הדרך להתנצל על מה שקרה בבניין אבל אז.. רגע מי זה ? זה ל ירין ? מי זה ?
ראיתי מישהו בא לעברה, רגע הוא ממש מוכר לזה שהיא עלתה איתו למכונית אז כשהתחבאתי בשיחים… סראבקק! זה מאור אזולאי ! מהכיתה ליד! כוס אמאמאמא שלו!!! טוב בסדר אם הם לא התנשקו עד עכשיו זה אומר שהכל סבבה הם בטח ידידים…הסתכלתי על הטלפון כדי שאם היא תראה אותי היא לא תראה את הפנים ולא תזהה שזה אני. ואז שמעתי צעקות וראיתי שהוא מרים אותה, כלכך רציתי לקום ובאותו רגע להעיף לו אגרוף לפנים המכוערות שלו, אבל שלטתי על עצמי… כאילו עם עזרה של הסיגריה… החזרתי את הפנים אל הטלפון לשנייה ואז כשהרמתי את הראש ראיתי את הדבר שהכי פחדתי ממנו אחרי הפרידה שלנו.. הוא תפס לה את הפנים עם יד אחד וקירב אותה אליו ואז הם התנשקו.. ראיתי שטוב לה! שעובר עליה משה טוב, אבל למה אני כלכך מקנא אלוהיםם????

אני רוצה להקדיש את הפרק ל (לב)~דניאל~(לב) חחח סורי יש לי בעייה עם הסמיילים, ראיתי שרשמת אותי ואת הסיפור הזה בפרופיל שלך וזה נורא שימח וריגש אותי! את מושלמת ואני מאוהבת בך :)
אני מזמינה את כולכן לקורא את הסיפור שלה- "הפחד להתאהב" שיש לו כבר עונה שניה (ווווווהוו!)
חחח יצאה לי הקדשה כמו ברדיו