סיפורי ערסים-אביאל ודני :)~פרק 28

שהמורה אמרה….
״תלמידים יקרים היום חל כנס המורים שארצי ולכן חלק מהמורים מבית הספר והחל מעוד חצי שעה הם יעדרו מבית השיעורים, ואני בניהם״התחילו לצעוק ׳ יש ׳ וכאלה
״שששש״ המורה השתיקה את כולם בקושי
״מה שאומר שיש לנו חצי שעה, ואנחנו לא נתחיל חומר חדש כי לא נספיק אז ישלכם חצי שעה לעשות כרצונכם בכיתה!״ היא אמרה והדגישה את ה״בכיתה״ כולם צעקו ושרקו ותחילו לארוז קבעתי עם ליבי ב-09:15 במגרש והתחלתי לארוז

~נקודת המבט של ליבי~

׳ איפה את ? ׳ קיבלתי הודעה ממתן. זבל. לא עניתי לו
׳ ? ׳ הוא שלח עוד פעם אחרי 3 דקות
׳ ליבי ? ׳ איזה חצוף הוא עוד חושב שמגיע לו שאני אענה
׳ סבבה רואים שראית את ההודעה רק שתדעי… תסנני ׳ הוא שלח
׳ אל תדבר איתי ׳ שלחתי לו שיפסיק לחפור לי

״ מה קרה ? ״ פתאום שמעתי אותו מאחורי ונבהלתי
התחלתי ללכת אבל הוא השיג אותי ועמד מולי
״את רוצה לענות לי ?״ הוא שאל
״לא, אבל אולי אני אתן לאחד הידידים שלי שיענה לך… למרות שזה לא כזה מקורי, אתה לא חושב ?״ אמרתי לו בהתנשאות
״אהה זה בגלל אתמול״ הוא נאנח ועשה פרצוף של ׳אהה לזה את מתכוונת׳
״אהה כן" חיקיתי אותו
״נווו את יודעת שלא עשיתי כלום נכון ?!״ הוא שאל
״מה זה קשור ?! אתה יודע שאני לא אוהבת שבנות נמרחות עלייך נכון ?!״ עניתי לו
-״בסדר מזה משנה אם את סומכת עליי שאני אוהב ורוצה רק אותך ?״
״אם אתה כלכך רוצה רק אותי למה היה לך חשוב לך להיות עם הכלבה הזאת מאתמול במקום לדבר איתי ? מה ניראלך שאתה אומר לי שאתה לא יכול לדבר עכשיו בשביל להיות איתה ???״ צעקתי עליו
״יווואו תירגעי !״ הוא נרתע כזה אחורה
״מה תירגעי מה ?״ שאלתי בעצבים
״לקחת את זה קשה מדי… כולה הייתי בישיבה עם חברים והיה צחוקים וכיף ולא היה לי זמן לדבר…״ הוא הסביר
״אז כשיהיה לך זמן לדבר עם חברה שלך אתה יודע איפה למצוא אותי״ אמרתי דחפתי אותו בעצבים והלכתי משם

~נקודת המבט של דני~

הגעתי למגרש וראיתי שם את ליבי יושבת בספסלים של היציע עם הרגליים מקופלות כשהיא מחבקת אותן עם הידיים ועם הראש רכון כלפי מטה בין הברכיים
״ליבי ?״ שאלתי
״היי״ היא אמרה לי עם פרצוף מבואס
״מה קרה ?״שאלתי והתיישבתי לידה
היא סיפרה לי הכל
״יואוו איזה מעצבן הוא…״ מלמלתי
״כן, הוא יודע שאני שונאת שהוא מתחרמן ככה עם בנות אוףף״ היא התפייחה
נשארנו לשבת שמה כמה דקות בשקט
״טוב יאללה מתאים לך קצת שופינג היום ? לצאת מהדיכי ? גם לא סיפרתי לך על מאור״ חייכתיי
״ווואי נכון … יאללה בואי לקניון״ היא חייכה ולקחה את התיק שלה
עצרנו בבית אחת של השנייה להחליף מהבגדים של הבצפר… אני לבשתי גינס קצר ככה עם גופיה דקה לבנה שבקצה שלה יש תחרה כזאת והסוף שלה הוא בזיגזגים-משולשים כאלה…וסנדלים שחורות שטוחות, ליבי לבשה גינס ארוך בהיר עם גזרה גבוהה וחולצת בטן צמודה (לא בטן מדי) שחורה שכתוב עליה ׳ !?WTF ׳ בלבן עם נעלי עקב שחורות גבוהות

הגענו לקניון ועשינו סיבוב מטורף.. ובסוף עצרנו בבית קפה והתחלתי לספר לליבי על מאור
״יואו איזה נשמה״ ליבי אמרה ושתתה שלוק מהקפה שלה
״נכון..?״ אמרתי ולקחתי ביס עם הכפית מהעוגה המפוצצת שוקולד שהזמנתי לעצמי
״אוףף דני למה אנחנו לא יכולות להיות מאושרות ביחד ???״ היא שאלה במבט של ׳איזה עולם חרא׳
״חחחח מבטיחה לך שעוד פחות משבוע מתן חוזר על ארבע לבקש סליחה-אתם הזןג הכי דביקי שאני מכירה… אתם לא יכולים אחד בלי השני כלכך הרבה זמן״ צחקתי ושתיתי מהקפה
המשכנו לדבר קצת ופתאום ליבי הסתכלה עליי במבט מוזר ומופתע
״מה קרה ?״ שאלתי אותה מבוהלת
״אל תסתכלי אחורה״ היא אמרה לי וניסתה להיראות טבעית ״למה מה יש שם?״ באתי להסתובב עם הפנים ולראות מה קרה אבל ליבי עצרה אותי
״אל תסתכלי אמרתי!״ היא צעקה בלחש
״מה יש נו ??? את מלחיצה אותי…״ אמרתי בלחץ
״טוב אל תיבהלי אביאל וסתיו פה ביחד …״ היא אמרה והרגשתי איך הלב שלי נמצא בתחתונים! אני לא מאמינה ! עד שמתחיל לי משהו חדש טוב עם מישהו אחר, תמיד אביאל חייב להגיע ולהזכיר לי שאני עדיין מאוהבת בו כלכך … שאני לא יכולה לשלוט בעצמי ולתת לאנשים אחרים להיכנס ללב שלי!
״אווקיי הם באים לכיוון שלנו, תראי טבעית״ היא אמרה והנהנתי
שיט! שיט! שיט! נו באמת ?! נראה לי שאלוהים יושב כל היום בשמיים ומריץ דחקות על חשבוני.! הם באו להתיישב מולנו!
אביאל לא הסתכל עליי בכלל.. וסתיו ? אין לי מושג ! אני הייתי עסוקה בכמה חתיך אביאל שלא שמתי לב אליה בכלל
״טוב יאללה נזוז ?״ שאלתי את ליבי- אני רוצה כבר לעוף מכאן
״מה נזוז ?! לא סיימתי את העוגה שלי !״ ליבי צעקה בזמן שהיא בולסת את העוגה והפה שלה מלא קצפת- וכולם הסתכלו עליינו , גם אביאל, אני חושבת שהוא אפילו חייך…. כשכולם הסיטו את המבט לחשתי לה ״נזוז ?״ והצבעתי עם העיניים על אביאל
״אהה חחח כן ״ היא אמרה כשהיא הבינה, הזמנו חשבון, שילמנו יצאנו בדיוק כשקמנו המלצר הביא לאביאל וסתיו את הקפה שלהם
״קלטי קלטי קטע …״ ליבי לחשה לי ואז היא עשתה כאילו היא מועדת מהעקבים והעיפה את הקפה של סתיו עליה ועל השולחן
״שייט״ סתיו צעקה ונסוגה אחורה עם הכיסא
״יווואוו.. אני ממש מתנצלת, אני יכולה להיות קלמזית לפעמים.. סורי״ ליבי עשתה את עצמה מתנצלת ואני מאחוריה מצחקקת
״לא קרה כלום״ המלצר הביא נייר וניקה שם
ואביאל קם לעזור לסתיו לנקות את הכתמים מהחולצה
״סורי״ ליבי אמרה למלצר והוא חייך אליה ואמר לה שזה בסדר
״סליחה מאמי על החולצה, אבל לא נורא את יכולה לזרוק אותה גם ככה פייתים כבר לא באופנה מזמן״ ליבי אמרה לסתיו ואני והיא ״ברחנו״ משם כשאנחנו מצחקקות לנו