סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 1

נקודת המבט של אלינור:
-Sapir Cohen
״את קולטת שעוד שבוע חוזרים ללימודים? זהו אין יותר חופש רק לימודים לימודים ועוד מלא לימודים :( ״
אלינור ביטון-
״יואו החופש הזה טס במהירות לא הספקתי לעשות כלום״
Sapir Cohen-
״חחח ואי צריך להאריך את החופש הגדול זה לא פייר זה קצר מדיי״
אלינור ביטון-
״ חחחח אני איתך!״
Sapir Cohen-
״ אהובתי זזתי להתקלח נדבר..״
אלינור ביטון:
״ ביי נסיכה״

-התנתקתי מהפייסבוק והדלקתי טלוויזיה,
אחרי זה נכנסתי להתקלח, הייתי קצת באינסטגרם והלכתי לישון.

*שניה לפני שהלכתי לישון- שיחה נכנסת*
לא זיהיתי את המספר אבל עניתי,
– ״הלו?״
״ אפשר את המספר שלך??״ זה היה קול של בן, הוא נשמע קצת שיכור כי גיהוק ולא הפסיק לצחוק..
״מי זה?!״ אמרתי, קצת מבוהלת, איש שיכור מאיפה הוא השיג את המספר שלי..
– הוא רק צחק, והשיחה התנתקה.
קצת חששתי מכך שהשיג את המספר שלי, ואפילו לא הצלחתי לזהות מי זה
לבסוף נרדמתי.

– ״בוקר״ אמרתי להורים שלי ולאביאל כשירדתי למטבח
״ בוקר טוב״ החזירו לי, אכלתי ארוחת בוקר ועליתי לחדר
התקשרתי לספיר, וסיפרתי לה על השיחה שהייתה אתמול בלילה
״אוי אלינור תפסיקי לדאוג זה בטח טעות״ אמרה וניסתה להרגיע אותי
״אולי אני באמת סתם נלחצת״
אחרי כל הסיפורים שקורים היום אני לא לוקחת סיכונים..
-״חיים שלי אולי תבואי אליי ״
״חחח אני בדרך נסיכה ;)״

נקודת המבט של אביתר:
– ואי איזה ערב היה אתמול בלילה, אני לא זוכר כלום, אני רק זוכר שבאתי לפארק ומשם כל הזיכרון שלי כבר נמחק.
׳ קמתי, התרעננתי, הכנתי לי לאכול ועליתי לחדר׳
הייתי קצת בפלאפון, אינסטגרם , פייסבוק..
וחזרתי לישון

נקודת המבט של אלינור:
׳כבר עבר שבוע, מחר חוזרים ללימודים, אירגנתי את הדברים הדברים האחרונים למחר והלכתי לישון.

בוקר חדש, בוקר של שנה חדשה, בוקר של התחלה חדשה
״בוקר טוב״ אמרתי כשירדתי למטבח לאכול ארוחת בוקר
״בוקר טוב נסיכה״ אמרה אמא שבדיוק הגישה לי טוסט, אכלתי ויצאתי

– ״ביוש״ צעקתי כשיצאתי מהבית
׳ראיתי את ספיר מחכה לי על ספסל מתחת לבית׳
״חיים שלייייי״ היא צעקה כשראתה שהתקרבתי
״נסיכה שלייי!!״ אמרתי לה
׳נכנסנו לבית ספר, ולפתע ראיתי אותו..׳