סיפורי ערסים ***פרק 1***

"מה כבר הגעת?" צעקתי לליאור באוזן של הפאלפון
"כן נו תצאי כבר!!!"צעקה בחזרה
"טוב יאאלה אני יוצאת" אמרתי ודחפתי כמה מחברות לתיק ירדתי במדרגות במהירות.
"בוקר טוב יצאתי" אמרתי ושמתי לב שאין אף אחד בבית, מאור כבר יצא בטח, נאנחתי ונעלתי את הדלת, ראיתי את ליאור נתתי לה חיבוק והתחלנו ללכת לבית ספר.
"שמעת על החדש?" שאלה אותי
"כן, ניב אסור חבר של אח שלי" אמרתי
"איך תמיד יוצא שכולם חברים של אח שלך?" צחקה
"גם את זה אני לא מבינה" צחקתי
"מה את אומרת עליו?" שאלה אותי
"ערס מדי, במילה אחת? איכס" אמרתי
"כאילו אביאל לא ערס" אמרה
"לא, אביאל הוא ערס אבל לא כמוהו" צחקתי ונכנסנו לבית ספר, ראיתי את מאור יושב עם חברים שלו ואני וליאור נעמדנו לידם רק רציתי לצעוק על מאור כמו כל בוקר על זה שהוא לא מעיר אותי, לידו ראיתי את טל, אלירן וניב החדש.
"למה לא הערת אותי בבוקר?!" שאלתי
"כי את רק מעכבת אותי וחוץ מזה לא איחרת" אמר
ניב הסתכל עלי ובחן אותי ואת ליאור.
"טוב נו מה אתה בוחן אותי?" פניתי לניב
"אסור?" שאל
"אסור" ענה מאור והרים את קולו, חולה עליו חולה!!!
"לפחות בסוף היום אתה תחכה לי?" שאלתי
"עם ליאור באה איתך, אני בא איתך" אמר, הסתכלתי על ליאור שרק תסכים
"כן אני באה איתה" אמרה בקול שקט, היא תמיד הייתה מאוהבת באח שלי
"אז אני בא איתך.. ועכשיו לכי מישהו מחפש אותך" אמר לי והסתובבתי וראיתי את אביאל, קפצתי עליו בנשיקה, לא ראיתי אותו שבוע הוא היה חולה, מסכן שלי.
"בוקר טוב אהובתי" חייך אלי
"איך אתה מרגיש?" שאלתי ואני הוא וליאור התיישבנו במקום הקבוע שלנו.
"מצוין כי את פה" אמר
"איזה חמודים" אמרה ליאור וחייכה
"בוקר טוב" אמרה רומי ועברה לתת לנו חיבוק והתיישבה
"יוצאים היום?" שאלתי
"כן, יש את המלינה ואנחנו לא מפספסים אותה" אמרה ליאור, בטח זאתי חולת מסיבות
"סגור" אמרתי .
היה צלצול לחזור לכיתות, התיישבתי בשולחן ליד זואי, פריקית כזאת אף פעם לא ניהלנו שיחה.
"תלמידים תכירו ניב אסור מצטרף לכתה תקבלו אותו יפה" אמרה
"תשב בשולחן ליד מאור שמה, אני מקווה שבלי פיטפוטים" אמרה
"אל תדאגי המורה" אמר ניב וצחק.
מנקודת המבט של ניב:
יופי יש בבית ספר הזה המון כוסיות, יום מה תוך חודש אני מזיין את כל הבית ספר
למרות שגל הזאת תפסה לי את העין, אחות של מאור.. הוא עוד ישחרר אותה, אני בטוח.
ישבנו אני,מאור וטל במחששה וליאל ישבה עלי בלבוש מינימלי כמו שאני אוהב.
התחלתי לגעת בה, והיא לחשה לי באוזן היום בחמש אחרי בית ספר קרצה לי והלכה.
"כבר מצאת זיון" צחק טל
"נו נראה מה היא שווה" אמרתי והוצאתי עוד סיגרייה.
פתאום אחות של מאור התקרבה אלינו מה היא עושה במחששה לעזעזאל?
"תביא לי את המפתח של הבית" אמרה למאור
"מה עשית היום?" שאל
"הצקתי למורה למדעים טוב?! עכשיו תביא תמפתח" אמרה לו
"חכי אני בא איתך" אמר לה מאור
"אני גם בא" אמרתי וסיימתי לעשן את הסגרייה
"אני גם בא ישרמוטות" אמר טל
מנקודת המבט של גל:
"טוב אני לא יבוא.." אמרתי
"למה?" שאל מאור
"לא משנה אני יחכה בחדר של המנהלת.. תלכו אתם" אמרתי. בתכלס לא רציתי ללכת בגלל ששלושתם יהיו שיכורים וזה..
"טוב, יאאלה ביי" אמר מאור ונתן לי נשיקה בלחי והם הלכו.
הלכתי בחזרה לכתה וראיתי בדרך את רומי, נכנסנו לכתה באיחור והמורה אמרה לנו להיות בחוץ עד סוף היום. כן כמו ששמתם לב אני ובית ספר? ממש לא אני רק באה לפה כדי להעביר את הזמן, אבל בכללי אני די חכמה יודעת מה שצריך לדעת. אני ורומי ישבנו על הדשא, וסתם דיברנו.
"מה עם אביאל?" שאלה
"וואלה הכל טוב, מאוהבים קשות" אמרתי וחיוך עלה על פני
"חמודים" חייכה
"מה איתך?" שאלתי
"נו את יודעת.. טל לא מתייחס אלי ואני לא רוצה להשתנות בשבילו" אמרה
"ואת גם לא תשתני חמודה!" אמרתי "בטח שלא בשבילו" אמרתי אחרי כמה שניות
"אבל זה מעצבן אותי! מה אני לא עושה טוב?"
"זה לא את.. זה הוא, הוא רגיל לשרמוטות שנותנות לו כל היום!" אמרתי "את לא כזתא בגלל זה הוא לא מתייחס אליך.. תכירי מישהו אחר שמתאים לך אהובתי" אמרתי
"מנסה אבל לא יוצא מזה כלום" אמרה
"מבטיחה היום במלינה נמצא לך מישהו" חייכתי
עברו שעתיים במהירות, ואי החלטתי ללכת הביתה אין לי מה עוד לעשות פה.
"יאאלה ליאור" אמרתי וחיכיתי שהיא תסיים לאסוף את הציוד.
"היה שיעורים?" שאלתי
"גם עם כן.. זה אכפת לך?" שאלה
"אממ.. כן למה לא?"
"נו תפסיקי עם זה ותתחילי ללמוד!!" צעקה עלי
"בסדר בסדר"צחקתי
ראינו את אביאל והלכנו איתו.
"אתה בא אלי?" שאלתי
"כן" אמר בקול הגברי שלו, אמא אני מאוהבת.
"יאאלה ביי חברים, ניפגש בערב, אני ורומי באות אליך" אמרה לי
"תבואו" אמרתי. נתתי לה חיבוק וגם אביאל והיא נכנסה לבית שלה.
אנ ואביאל הלכנו עוד חמש דקות ואז הגענו לבית שלי, פתחתי את הדלת עם המפתח ושנכנסנו ראיתי את אח שלי ושתי החברים שלו יושבים על הספה עם וודקה ביד אחת וסגרייה ביד השניה ושרים שירים.
"איכס" אמרתי והתחלתי להשתעל.
"אוי סליחה חנקנו אותך?" שאל מאור וזרק את הסגרייה וכיבה אותה
"לעע. בקטנה" אמרתי "אנחנו בחדר" אמרתי ואני ואביאל עלינו לחדר שלי.
מנקודת המבט של ניב:
"פש שווה אחותך" אמרתי בצחוק
"זהר מימני!" אמר מאור
"מה קרה לאחרון שניסה להתחיל איתה?" שאלתי
"תקע לו מקל בתחת" צחק טל
"ומה עם האביאל הזה? לא תקעת לו מקל בתחת?" לא יודע למה זה סיקרן אותי!!
"היה מכות.. אבל הבנתי שהיא ממש אוהבת אותו, שנה הם ביחד! מחזיקה מעמד.." אמר מאור.
לא לעוד הרבה זמן, היא עוד תהיה שלי.