~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 7~

אני הולכת למסיבה כמו גדולה עם חיוך ועומר?עומר יכול לקפוץ לי.
*
"אני בביתתתת"קראתי ונכנסתי.
"היי מתוקה"אמא עמדה במטבח ובישלה.
"אמא?מה את עושה פה"שאלתי בחיוך חשדני ונתתי לה חיבוק.
"אה פשוט סיימתי מוקדם היום ואבא עדיין שם.."אמרה.
"מזה קנית את כל הקניון?"שאלה והביטה בשקיות שהיו בידי.
"אה…קניתי בגדים למסיבה היום.יש מסיבה בבית של ילד מהשכבה מעליי"אמרתי והנחתי את השקיות.
"מסיבה?טוב מאמי תחזרי בזמן. אם את נתקעת או משהו תתקשרי"אמרה בחיוך ואני עליתי להתארגן.
התקלחתי זריז והתלבשתי.
קניתי ג'ינס קרעים בצבע ג'ינס בגזרה גבוהה וחולצת בטן שחורה פתוחה בגב ונעל עקב שחורה.
עשיתי מחליק ובייביליס בקצוות.
שמתי סומק,מסקרה,איילנר עם יציאה ואודם ורדרד.לקחתי פלאפון כסף ותיק קטן.

"את יכולה לצאתתת כבר?"התקשרה אליי בצעקה שיר שמחכה כבר עשר דקות למטה עם סער ותומר באוטו.
"טוב טוב עצבן"אמרתי וניתקתי.

"אוווו מי זאת היפה הזאת?"אמרתי שנכנסתי לרכב.
"שתקי שתקי וכנסי"אמרה
"תודה לירון,את גם יפה היום.כל כך קשה?"אמרתי והתיישבתי מאחור ליד תומר,אחד החברים של סער.
"קשה,את מכוערת מידי"אמרה וצחקה.
"תראה את חברה שלך הזאת,איך אתה סובל אותה"אמרתי והסתכלתי על סער שבדיוק עצר ברמזור.
"באמת איך.מה חטאתייי"אמר והסתכל למעלה וכולנו צחקנו.
היא העיפה לו מכה קטנה בראש והוא המשיך לנסוע.

"וואוו המקום הזה ע נ ק"אמרה שיר שירדנו.
"יאללה נכנסים?"אמרתי והתקדמנו.

הלכנו לכיוון הבר ואמרנו שלום לכולם עד שראיתי את עומר.
העפתי לו מבט מזלזל והלכנו לרקוד.

אחרי שעה וחצי של ריקודים הלכתי לשבת בבר והזמנתי משהו לשתות,לא אלכוהול אני כבר לא מתקרבת לזה..
ראיתי את עומר יושב בצד והוא לא רקד בכלל רק עישן ושתה,אבל אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה.

"את יכולה לבוא רגע?"בא שון לחש לי ונתן לי יד.
הרגשתי שלא כדאי לי ללכת אבל לא נעים.
החזקתי את ידו והתרוממתי.
התחלנו להתקדם לעבר היציאה בשתיקה די מביכה.
מצאנו ספסל ריק וקצת מרוחק והתיישבנו.
אף אחד לא דיבר.
הרגשתי די מוזר,שידבר כבר.
"תקשיבי..אני מצטער ששלחתי את עומר,אם כמה שאת חושבת שאני חרא אבל רציני לדעת עלייך עוד"אמר אחרי שתיקה ארוכה והביט בי.
וואוו,העיניים שלו..הוא הסתכל עליי במבט רך וטוב כאילו שהכל בסדר.
לא,כלום לא טוב.עומר שיחק לי ברגשות וגרם לי להתאהב בו,למה שון לא מספיק גבר לבוא ולהגיד לי את זה?למה הוא חייב לסבך הכל?

"אני..אני לא יודעת מה להגיד"אמרתי וקמתי ללכת.
באמת אין לי מה להגיד,הרגשתי כל כך מושפלת שגיליתי את זה,שום דבר לא בסדר.
הוא תפס בידי,והסתובבתי.
"תקשיב אנחנו לא מכירים ואני מעדיפה שזה ישאר ככה"אמרתי.
הוא הביט בי בפנים קצת עצובות.
הוא שחרר את אחיזתו ואני התחלתי ללכת.
הוא הוציא סיגריה ועישן ואני הולכת מלאת מחשבות…
-נקודת המבט של שון-
הגענו למסיבה והלכנו לכיוון הבר.
כעבור חצי שעה שבה הספקתי כבר לשתות כמה כוסות  הגיעו שיר,סער, תומר ולירון.
איזה יפה היא אינעל דינק.
הם עברו ואמרו שלום לכולם ושלירון עברה ליד עומר היא זרקה מבט מזלזל.
בן זונה אי אפשר לסמוך עליו.
העצבים עלו אבל השתלטתי על עצמי לפני שאני מזיין אותו מכות.

עברו להם שעה וחצי של ריקודים וכמובן שכבר הספקתי לבלות עם איזה שרמוטה שהייתה שם.
לפתע ראיתי את לירון מתיישבת בבר לבד והבנתי שזאת ההזדמנות שלי.

"את יכולה לבוא רגע?"באתי ולחשתי לה .
הרמתי את ידי לעזור לה לקום, היא היססה לרגע וקמה.
התחלנו להתקדם לעבר היציאה בשתיקה די מביכה.
מצאנו ספסל ריק וקצת מרוחק והתיישבנו.
שנינו שתקנו,לא מצאתי את המילים ,מה להגיד ואיך להסביר.
" תקשיבי..אני מצטער ששלחתי את עומר,אם כמה שאת חושבת שאני חרא אבל רציני לדעת עלייך עוד"
אמרתי אחרי שתיקה ארוכה ומביכה.
יופי שון,לא יכולת למצוא משהו יותר טוב להגיד.
"אני..אני לא יודעת מה להגיד"אמרה וקמה ללכת.
תפסתי בידה והיא הסתובבה.
"תקשיב אנחנו לא מכירים ואני מעדיפה שזה ישאר ככה"אמרה
הבטתי בה בפנים מעט עצובות..תכננתי שזה יהיה אחרתתת.
לא ידעתי שאני עושה טעות..אבל אני לא מסוגל.
זה יוריד מהשם שלי. שון משולם לא עושה דברים כאלה!
שחררתי את אחיזתי והיא התחילה להתקדם.
הוצאתי מהר סיגריה ועישנתי אחת אחרי בשניה בעצבים,עד שעוד קופסא הלכה לה…