~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 28~

השעה 10.
לא יכלתי להתרכז ככה בשיעור אז יצאתי החוצה לגינה ליד הבצפר.
עומר צריך לסיים עכשיו,לפי מה שהבנתי המורה שלהם לא הגיעה.
הינה הוא,הוא חלף מולי עם חברים.
חיכיתי לרגע שהוא יביט בי.
הם נעצרו לדבר ומבטו ניתקע בי.
"אחי אנחנו הולכים לדן אתה בא?"שאל אחד הבנים את עומר.
"אבוא יותר מאוחר"אמר והם הלכו.
קמתי והוא התקרב אליי.
"אני אוהב.."ניסה להגיד אך קטעתי אותו בנשיקה.
לא יודעת למה.
משהו משך אותי.
"אני מצטערת על הכל!"אמרתי.
"אני גם..וגם על מה שהיה עם שון המפגר.רגע את ידעת על זה?"שאל.
"האמת שגיליתי הבוקר ויצאתי חזק על שון וישר רציתי לדבר איתך"אמרתי.
"בוא פשוט נשכח שכל זה קרה"המשכתי.
"סגור.אבל עכשיו את חוזרת ללמוד"אמר בקול סמכותי.
"אויי"נאחנתי.
הוא חיבק אותי.
"לפחות שאת תצאי החכמה ביננו.יאללה יפהשלי אני אוהב אותך"אמר והתנשקנו.
*
-יום שלישי-
"חייםשלי אני אוהבת אותך ובלי שטויות שם עם כמה צרפתיות"אמרתי לו.
עומר והמשפחה שלו טסים לצרפת לשבוע.
"מקווה שלא יהיה שטויות עם האדם הזה"אמר.
"מה אתה רציני הוא כבר יודע עלייך ואין מצב שיהיה משהו.אני אוהבת אותך ורק אותך"אמרתי ונישקתי אותו.
"סומך עלייך קטנה שלי"אמר.
"עומר חייבת לעוף"אמרה אימו.
"אני אוהב אותך יפהשלי"החטיף לי נשיקה קטנטנה על השפתיים והם עלו בדרגנוע.
הם נעלמו מזווית הראיה שלי ואני הסתובבתי ללכת.
עליתי על מונית והתחלתי לחשוב.
את שון לא ראיתי מאז,גם לא במחששה.
הוא שוב לא מגיע ללמוד.
אז אדם מגיע מחר לבצפר שלנו,עומר קצת לא מרוצה אבל כך יצא.
אדם יודע עלינו והכי מפרגן לי.

הגעתי הביתה.
זרקתי את התיק בכניסה ועפתי להתקלח.
הורדתי איפור,לבשתי את הפיג'מה שאני אוהבת ונכנסתי למיטה לישון.
מחר יום חדש.

~נקודת המבט של שון~
-ערב המסיבה-
אחח ערב שישי.
הזמן הכי כיף בשבוע.
התחלתי להתארגן למסיבה.
לבשתי חולצה מכופתרת משובצת וג'נס משופשף לבן כולו.
נעלתי ואנס שחורות והחלפתי עגיל בגבה ובלשון.
שמתי וואן מיליון,נתתי מבט אחרון במראה וחייכתי לעצמי בגאווה וירדתי.
עליתי לרכב של סער ונסענו למסיבה.
במטרה אחת-לשכוח ממנה!
*
"מאמי אתה בא עוד סיבוב?"שאלה איזה פוסטמה שהייתי איתה בתא בשירותים שם.
עברו כמה שעות ובהן כמה כוסות.
ישבתי ליד האסלה והקאתי.
לא יכול.
הבטתי במי שעמדה מולי..נראה לי שקרואים לה תמר או עדן לא ממש סגור על זה.
הבטתי חזק בה.
השיער שלה דומה לשל לירון.
שטני ארוך,נוטה קצת לבלונד.
לירון תמיד התלוננה שהוא נוטה לבלונד כמה לשחור היה מתאים לה יותר.
היא לא הבינה שהיא יפה בכל מצב!
לא הייתי מסוגל להמשיך לשבת ולהביט בה.
שמתי מהר את החולצה שלי וסידרתי את עצמי.

יצאתי מהתא בעצבים ורצתי למטה.
חיפשתי מישהו להוציא עצבים.
עומר.הינה הוא.בן זונה.
"אה יבן שרמוטה.אתה יודע שאתה הבנאדם הכי מזדיין שהכרתי.בגללך הכל קרה!יבן זונה בגללך בגדת בה כמו זין בגללך היא ככה עכשיו יהומו"צעקתי עליו.
מי שהיה סביבינו שתק והביט בנו.
הוא התחיל לצחוק.
"מה אתה צוחק ימזדיין"העפתי לו תכוס מהיד.
הוא נעמד מולי.
הוא תקע בי אגרוף בבטן והחזיק את גבי ליד הבטן שלי בעודי נאנק מכאב.
"יבן זונה מה שאני עשיתי לה?בגללך ניפרדנו ימזדיין!אתה הרסת תילדה שאני אוהב תחיים.אתה התערבת עליה כמו זין רק על כסף חתיכת קוקסינל מי אתה שחי בסרט"אמר.
דחפתי אותי ממני ונתתי לו אגרוף בעין.
התחיל מכות.
חלק ניסו להפריד,חלק עודדו אותו וחלק אותי.
"שון תרגע מה אתה קוקסינל"דחף אותי סער לצד.
הוא ושיר דחפו אותי החוצה מהמועדון.
נכנסנו לרכב שלו.
כל הנסיעה שלושתינו שתקנו.
הוא הוריד את שיר בבית.
"מה אתה מפגר?מה עובר עלייך?"שאל.
"אתה חייב לשכוח ממנה אחי.זה לא יכול להמשיך ככה,אתה רק סובל"אמר.
"לא יכול כוסעמק לא יכול"אמרתי.
"אין לא יכול.אם היא יכולה לשכוח גם אתה יכול"אמר.
"תחשוב ששיר הייתה הולכת לך ככה.לא היית חותך לעצמך תזין?"אמרתי והרמתי טיפה את הקול.
"וואו אחי התחרפנת סופית.לך תישן כל השבת אתה צריך את זה דחוף"אמר.
"לאדע נראה מה יהיה השבוע"אמרתי.
"יאללה ביי אחי דבר איתי"אמרתי.
ירדתי מהרכב שלו ועליתי זריז לבית.
היא לא תצא מהראש שלי אפעם.אני מרגיש את זה!