~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 26~
"אז מה עושים היום"שאלה אימי בזמן ארוחת הבוקר.
"חשבתי שנלך לביג.יש שם בגדים הורסים"עניתי לה.
"מה אתה אומר אלירז?"שאלה אימי והביטה באבי הישב בקצה השולחן.
"יש לי ברירה?"שאל.
אימי צחקה ואני חייכתי חיוך מנצח.
לאחר ארוחת הבוקר עלינו להתארגן.
לבשתי שמלה כחולה בהירה עם כיתוב פשוטה ונעלתי ואנס שחורות.
אספתי את שיערי לקוקו גבוה,התאפרתי מעט ויצאנו.
*
לאחר שחזרנו מהביג עלינו להתארגן לארוחת שישי במלון.
קניתי גינס בהיר משופשף,ארבע חולצות הורסותת,חליפת אדידס המונה שורט וגופיה פרחוניים ועוד זוג כפכפי הויאנס.
התקלחתי והתחלתי להתארגן.
לבשתי חצאית פעמון שחורה וחולצת בטן צמודה שחורה עם כוכבים לבנים,נעלתי נעל עקב שחורה-לבנה.
עשיתי פן והתאפרתי.
"עוד 45 דקות בלובי,לא לאחר"שלח לי אדם עם סמיילי קורץ בזמן הקינוחים.
"אמא אני עולה להתארגן"אמרתי לה.
"תהני עם אדם מתוקה ובלי שטויות"הזהירה.
"כןן אמא"עניתי ועליתי להתארגן למסיבה.
את האמת די חששתי ללכת לשם..אני אהיה לבד בלי אף אחד שאני מכירה.חוץ מאדם כמובן.אבל לבד בלי שיר או שון או עומר.
הערב יש מסיבה מסיבה בנמל ולפי מה ששיר אמרה כוולם יהיו שם,כל מי שאנחנו מכירות!מקווה שיעבור בסדר.
לבשתי שמלה כחולה צמודה עם חגורה אדומה קצת מתחת לחזה.
נעלתי נעל עקב שחורה והתאפרתי.
עברתי על הפן עם מחליק,וחיפשתי שרשרת בקופסאת תכשיטים שלי.
הוצאתי שרשרת שאני אוהבת ותוך כדי נפלה שרשרת זהב עם לב,שרשרת ששון הביא לי.
הבטתי בה והוצפתי געגועים.
החלטתי לשים אותה.
שמתי שעון של מייקל קורס,כמה טבעות ויצאתי למטה כי כבר מאוחר.
ראיתי את אדם עומד ומחכה לי,כשם לב אליי הוא התקרב אליי בחיוך.
הוא חיבק אותי והרגשתי את הריח הממכר שלו.
אותו בושם ששון שם..וואן מיליון.
אדם לבש גינס כהה וחוצה ורודה בהירה המתאימה לעורו השזוף,אין ספק שהוא יודע להתלבש.
"אהבתי תשרשרת"החמיא לי במונית.
"תודה.."אמרתי והתעסקתי איתה.
אם הוא רק היה יודע.
הגענו למסיבה והלכנו לבר.
"שני שוטים גרייגוס מעורבב באקסאל"אמר אדם לברמן.
"אדם אני כבר לא שותה או מעשנת"אמרתי שהברמן הגיש תכוסות.
"כבר?"שאל ולגם מקשו.
"כן… עישנתי ושתיתי לפני שעברתי לתל אביב"עניתי.
"סיבה מיוחדת?"שאל
"האמת כן אבל לא רוצה לבאס את האווירה"אמרתי.
"אוקי..אז אני יודע כבר שאת מתל אביב.איפה את לומדת?"שאל
"בבצפר השלום"עניתי.
"לעע…תנדרי נדר"אמר
"מה?מה קרה?"שאלתי בחיוך לא מובן.
"אני עובר לשםם יום רביעי"קרא בשמחה.
"אומיגאד אדםם"חיבקתי אותו.
כל כך שמחתי שאדם ילמד איתי באותו בצפר.
"יודע מה?"שאלתי והנפתי את הכוס שלי"נשתה לחיי זה"המשכתי
הרגשתי בטוחה הפעם אדם פה איתי.
"לחיי המעבר,לחייך,ולחיינו"אמר.
שתינו את הכוסות שלנו וקמנו לרקוד.
"וואו הרגליים"אמרתי לאחר כמה שעות של ריקודים שהתיישבנו על אחת הספות.
"לא מבין אתכם..אתן תסבלו רק בשביל להיות קצת יותר גבוהות"אמר והצביע על הבנות בעקבים.
"זה יפה"אמרתי.
"ממש יפה"אמר
"רגע יש לך בעיה?"שאלתי בפרצוף עקום.
"יש"ענה והתקרב אליי.
"ומה אתה מתכוון לעשות עם זה"שאלתי והתקרבתי בחזרה.
"הרבה דברים"לחש לאוזני.
"יאללה קומי נלך"אמר והרים אותי.
עברנו את המועדון ועלינו על מונית.
"וואי לירון זורם לך?"שאל שעברנו ליד הכדור בטיילת.
"אין מצב אני מתה מפחד"עניתי.
"נוו בשבילי היה לנו הכי כיף שיש היום בואי נמשיך עם זה"אמר ולרגע באמת הרגשתי בטוחה.
"טוב נו בוא"אמרתי והוא התלהב.
חיכינו בתור ועלינו.
חגרו אותנו וכנראה שאדם שם לב שאני מפחדת והחזיק את ידי.
הבטנו אחד בשני וחייכנו חיוך מבויש.
"וואו אדם היה כיףף"עניתי שהעלינו לקומה שלנו.
"גם אני נהנתי איתך"אמר וחיבק אותי לשלום.
"ביי יפה שלי"הוסיף קרץ והלך מותיר אותי מאושרת שכל זה קרה.
נכנסתי לחדר הורדתי את הבגדים והחלפתי לפיגמה.
הורי כבר ישנו וסופסוף הלכתי לישון עייפה מהכל.
תגובות (4)
תמשיכי
שיקרה ביניהם כבר משהו יואוו???????????? המשךך
ממשיכה?
הסיפור שלך אמנם לא ברמה הכי גבוהה, או בעל התוכן הכי מעניין, אבל הוא ללא ספק בין הסיפורים הכי סוחפים שקראתי! קשה להפסיק! את חייבת להעלות פרקים בקצב יותר מהיר…זה ממש מוריד שקוראים פרק פעם בחמישה ימים. חוץ מזה שעד שאת מעלה אני כבר שוכחת על מה היה מסופר בפרק הקודם , ואז מתחיל כל הרצף המתיש של לחזור לפרק הקודם ולהיזכר..