~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 20~

~נקודת המבט של לירון~
 -יום שלישי-
עברו כמה ימים..חזרתי הביתה מוצפת מחשבות.
סיפרתי לשיר,סיפרתי לה גם על האונס.
היא הייתי המומה.
עומר לא יודע,לא רציתי לספר לו.
והיום אני נוסעת לדניאל,לדבר איתה.
*

"מאמי את באה אליי היום?"שאל עומר שישבנו בקפיטריה עם סער ושיר.
"אממ אני לא יכולה"אמרתי.
"למה"שאל.
הבטתי בשיר במבטי עזרה.
לא ידעתי מה לענות לוו!
"אנחנו נוסעות לקנות בגדים"התפרצה שיר וחייכתי אליה.
"סבבה"אמר.
"תודה"לחשתי וצחקתי.
-15:34-
"אני בדרך"שלחתי לדניאל שעליתי על האוטובוס.
"אני מחכה לך בפארק,תבואי זריז"שלחה.
חשבת הרבה אם לבוא.
אבל החלטתי לשים הכל מאחור ולסיים עם זה כבר.

"היי"אמרה וקמה לחבק אותי.
התיישבתי לידה בחשש ושתקתי.
"הגיע הזמן לספר הכל"אמרה.
הרמתי את ראשי והתחלתי לדבר.
"המסיבה ההיא,ביום הראשון.
יצאתי לעשן וחיפשתי מצית והוא בא והציק לי קצת,עד שמשך אותי לסמטה.
שם הכל קרה,הוא פשוט עשה זאת וברח.
חזרתי בוכה והרגשתי מגעיל.
יום אחרי שדיברתי איתכן הכחשתי הכל.
אחרי שעברנו דירה הכרתי חברות ושמתי הכל מאחור"סיפרתי ושוב שתקתי.
דמעה ראשונה זלגה.
לא מסוגלת לעצור.
"למה לא סיפרת?"שאלה בשקט.
"פחדתי,לא יודעת למה בכלל!הכי סמכתי עלייכן ובמיוחד עלייך.פשוט פחדתי לספר ואף אחד לא ידע,חוץ מהאקס שלי..ורק שחזרתי לתל אביב במוצש סיפרתי לחברה הכי טובה שלי"אמרתי.
"חברה הכי טובה"לחשה ממש בשקט והשפילה מבט.
"את תמיד היית החברה המועדפת,אבל אחרי שעזבתי היה קשה לשמור על קשר וזה השתנה"אמרתי.
"זה בסדר גם לי יש חברה טובה ככה"אמרה כאילו לא אכפת לה.
אבל הרגשתי שאכפת לה.
אחרי שעזבתי לא רציתי קשר עם אף אחד מחולון.
אז לאט ניתקתי איתה קשר.
"אני מצטערת על הכל"אמרה.
"על מה את מצטערת?"שאלתי.
"על הכל.על שהשארתי אותך לבד במסיבה,שלא הייתי שם בשבילך,שחבר שלי אנס אותך"אמרה ואת המשפט האחרון אמרה בשקט והשפילה מבט.
"אני כבר הדחקתי את הכל.מהרגע שבאתי לכאן בשישי הכל חזר אליי.נאלצתי לשקר לחבר שלי,שאני אוהבת אותו.רק כי פחדתי ועדיין לא יודעת למה אני פוחדת בכלל.הכל בגללו!אם לא הייתי נאנסת לא הייתי ככה בכלל"אמרתי כמאשימה.
את מי אני מאשימה?
היא הסתכלה עליי כאילו היא עשתה לי את זה.
"למה אני מאשימה אותך?את לא אשמה"אמרתי.
היא הביטה בי ודימעה זלגה מעייניה.
דמעותיי לא עצרו לכת וירדו להם.
מצאתי את שנינו יושבות באמצע פארק,בחולון ובוכות.
"די לירון בואי נלך מפה קצת.נבלה קצת כמו פעם"אמרה וקמה.
"לקניון?"שאלה בחיוך.
רואים שהיא מכירה אותי ושקניון זאת ה-תרופה שלי.
חייכתי וקמתי.
*
"..אחר כך הלכנו לקניון וקניתי כמה בגדים וזהו.סיימנו עם הנושא הזה"אמרתי לשיר יום למחרת בבצפר.
"תראי מי מתקרב לפה"אמרה שיר וסובבה את ראשי לאחור.
שון,סער ועומר.

"חייםשלי"אמרתי ונישקתי את עומר.
"איך היה אתמול?"שאל וחייך.
"היה כיף.קנינו מלא בגדים"קפצה שיר באמצע.
"מה אבל.."אמר סער ושיר השתיקה אותן בנשיקה.
כן הם היו ביחד אתמול.
"מה?"שאל עומר.
"כלום עזוב מאמי"אמרתי ונישקתי אותו.

 -נקודת המבט של שון-
"חייםשלי"אמרה לירון ונישקה את עומר.
אני אמור להיות שם במקומו.
"איך היה אתמול?"שאל וחייך אליה.
בן אלף.
"היה כיף.קנינו מלא בגדים"קפצה שיר באמצע.
"מה אבל.."אמר סער ושיר השתיקה אותו בנשיקה.
כאילו היא מסתירה משהו.
"מה?"שאל עומר.
"כלום עזוב מאמי"אמרה לירון ונישקה אותו.
~פלאשבק~
"אני אוהב אותך"אמרתי וחיבקתי אותה.
היא נישקה אותי והפילה את שנינו למיטה.
ברגע הזה הרגשתי כל כך טוב!
אני כאן,עם האהבה של החיים שלי.
"די"אמרה ודחפה אותי שהרמתי טיפה את חולצתה.
"אני מצטער"אמרתי והתקרבתי אליה.
היא השפילה מבט והתחילה לבכות.
"מה קרה יפהשלי?"אמרתי וחיבקתי אותה.
"אני לא מסוגלת"אמרה בחשש.
"בסדר עדיין לא עשית את זה אני מבין אני לא אנסה יותר בלי שתסכימי"אמרתי והיא נבהלה.
"מה קרה?"שאלתי שוב.
"אני..אני כן עשיתי את זה.למרות שלא ממש רציתי"אמרה בשקט.
אונס?היא עברה אונס?
"את רצינית?את לא עובדת עליי נכון?"אמרתי כמתקשה להאמין.
"נראה לך שאני משקרת"צעקה ובכתה תוך כדי.
קמתי וחיבקתי אותי.
היא בהתחלה התנגדה אבל חיבקתי אותה כל כך חזק שהיא תבין שאני באמת אוהב אותה.
"שבועיים לפני שעברתי נאנסתי.
הייתי בכיתה ט' והייתי במסיבה עם ליה ודניאל ויצאתי לעשן והוא בא ומשך אותי ופשוט אנס אותי בצורה כוחנית"אמרה בקושי.
"את יודעת מי זה?"שאלתי אחרי כמה דקות של שקט.
"לא..אני מצטערת שלא סיפרתי לך.ואני אבין אם לא תרצה אותי שון"אמרה וקמה.
"נראלך שאני אוותר עלייך?"קמתי ונישקתי אותה.
"אני אוהב אותך ותמיד אוהב"אמרתי והיא חיבקה אותי.