~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 16~
-נקודת המבט של שון-
"היי שון מה שלומך"אמרה מזי אמא של לירון.
החלטתי לבוא אליה ולדבר איתה.
להסביר לה הכל.
"בסדר,לירון כאן?"שאלתי וחייכתי.
"לא היא עם שיר,אבל אתה יכול לעלות לחכות לה היא תכף חוזרת"אמרה וחייכה.
עליתי במדרגות המובילות לחדרה של לירון ונזכרתי..
~פלאשבק~
"שון"קראה וזרקה עליי מחק,בעודי שקוע במחשבות על ההתערבות.
מחר אנחנו שבוע.
המחשבה שאני משקר לה הורגת אותי!
"שווון"קראה שוב שלא עניתי.
"נו מה הקטע?"שאלה בעצבים.
"מה את רוצה?"שאלתי ביובש.
"מה את רוצה אתה שואל?"שאלה כלא מאמינה למשמע אוזנייה.
"נו מה את רוצה בחייאת לירון?"שאלתי.
אני לא רוצה לצאת חרא אבל אני לא יודע מה לעשות.
"אוקי"אמרה ועשתה פרצוף נעלב והתקדמה ליציאה מחדרי.
"חכי"תפסתי בידה.
"מה שון?אתה חייב להפסיק לחשוב שזה מובן מאליו שאני פה!אני אוהבת אותך אבל אתה נתקע על משהו מאז שאנחנו ביחד!"הסתובבה והשפילה מבט.
אני לא מאמין שאני האפס שנותן לה להשפיל מבט ככה.
"תקשיבי אני צריך לספר משהו"הרמתי את ראשה והיא הביטה בי בעיניי השקד היפות שלה..לא רציתי לפגוע בה!
"אני אוהב אותך"פלטתי מפי מהר.
רציתי לספר אבל לא הצלחתי.
היא הייתה נשברת.
"שון,בוא נפסיק עם זה"אמרה וחיבקה אותי חיבוק ארוך שהסביר כמה האהבה ביננו הדדית.
"תבטיח לי שלא תפגע בי אף פעם"לחשה.
"אני מבטיח"אמרתי למרות שאני לא מסוגל..
~סוף הפלאשבק~
התיישבתי על הכיסא והרחתי את הריח שלה..הריח הזה מטריף אותי!
נזכרתי ברגעים שהיא הייתה שלי,לפני שאיבדתי אותה.
אני כל כך מתגעגע אליה..
"מה אתה עושה פה?לך מפה אין לנו על מה לדבר!"נכנסה וקבעה מידי.
"אז זהו ככה זה נגמר?"שאלתי בפנים מושפלות.
"אני פשוט שונאת אותך"אמרה במבט נגעל.
"אני באמת אוהב אותך למה את לא מבינה את זה!"צעקתי ודפקתי על אחד הקירות.
"לך מפה כבר לךךך"צעקה בחזרה.
"די לירוני שלי תפסיקי יפהשלי אני בחיים לא התכוונתי לפגוע בך"אמרתי ברכות.
"לך..לך כבר לך מפההה"צעקה ממש בעצבים,זהו איבדתי אותה,איבדתי את אהבת חיי.
"נכון בהתחלה זה היה ככה אבל..אבל אני התאהבתי בך!אני הבנתי שאת חשובה לי..הבנתי שאני לא יודע איך חייתי בלעדייך..אני אוהב אותך את החיים שלי לירון תני לי עוד הזדמנות"אמרתי והתקרבתי אליה בפנים מושפלות,רציתי רק לחבק ולא לעזוב!
"סיימת?הדלת כאן..עכשיו צא לי מהבית וצא לי מהחיים כברר.אני שונאת אותך!"אמרה והצביעה על הדלת.
יצאתי מהחדר וברחתי משם.
*
"היי שוניי"קפצה מור השרמוטה של השכבה שגם סטוץ שלי בחיוך.
רציתי להעיף אותה ממני אבל זאת ההזדמנות שלי!
"היי מאמי"אמרתי ונשקתי אותה.
"מה נעלמת לנוו בזמן האחרון"אמרה בפרצוף מסכן.
מפגרת.
"היה עסוק בלהיות כוסית"אמר שחר וצחק.
"סע יבן שרמוטה"עניתי והוצאתי תעשן של הסיגריה עליו.
"התגעגעתי אלייךך"לחשה לי מור וחייכה בפרצוף זדוני.
"וואלה גם אני"אמרתי לה.
לפתע לירון ושיר באו ומהר הצמדתי את מור אליי.
משכתי את מור לנשיקה ארוכה וסוערת.
"היי מאמי"אמר עומר ללירון והם התחבקו.
התנתקתי מהר ממור בבהלה.
"הכל בסדר?"שאלה.
"כן הכל טוב"עניתי ביובש.
סעמק,מה עומר עכשייו.הבן זונה הזה כוס אמא שלו.
היא ישבה עליו והם דיברו וצחקנו והיא נראתה מאושרת..היא מאושרת בלעדיי..
היה רגע שהבטתי לכיוונה והיא החזירה מבט.
הבטנו אחד בשניה במשך כמה שניות.
העיניים שלה..אני הרגשתי מהופנט..התגעגעתי אליה!
לירוני שלי,איך איבדתי אותך?
-נקודת המבט של לירון-
"לירון אנחנו יכולים לדבר?"עומר ניגש אליי שיצאתי מהשיעור לשירותים.
"עומר אני מעדיפה שלא"אמרתי ברוגע.
"שמעי בואי נשכח את מה שקרה..הרי תחשבי,הוא אמר לי לא לנשק אותך והסתרתי ממנו שכן התנשקנו.אני הרגשתי אלייך משהו ולא עמדתי בזה!שהיית עם שון נשברתי,ובאמת שלא ידעתי שהייתה התערבות.בואי נתחיל מהתחלה"אמר והרים את מבטו אליי.האמת שזה הפתיע אותי,מאיפה הוא צץ מתאום?לא שמעתי ממנו חודש בערך,הוא בקושי בא לבית ספר.
"תקשיב אני התעצבנתי כלכך אתה לא מבין עד כמה!ואני מאוכזבת ממך אבל אני מסכימה שנשכח מהכל"אמרתי וחייכתי.
"תודה לירון"אמר ומחץ אותי בחיבוק.
"טוב אני לא נוסעת לאמריקה אפשר לשחרר"אמרתי וצחקתי.
"אה..כן..טוב אני הולך יש לי שיעור"אמר וגירד בעורפו וברח משם.
אני שמחה שהכל בסדר איתנו.
*
"תראי אותו..מה עשיתי איתו אני לא מבינה"אמרתי לשיר בהפסקה שראיתי מרחוק את שון מתעסק עם איזה פרחה.
"אוף איתכם ימאוסיםם"אמרה בכעס.
"מה יש לך?"שאלתי.
"זה סער,הוא מעצבן אותי"ענתה בעצב.
"אז מה שנינו רווקות?"שאלתי וחייכתי.
"רווקות תוקפותתת"צעקה וקמה.
"ששש סתומה"אמרתי ומשכתי אותה לשבת.
"ולא תוקפות ולא נעליים,נמאס לי מבנים אני עוברת צד"אמרתי בביטחון.
"לעבור בשבילך גם?"שאלה בחיוך שובב.
"אממ לא את לא הטעם שלי"אמרתי ושנינו צחקנו.
"פחחח ימכוערת מי רוצה אותך,יאללה בואי למחששה"אמרה ומשכה אותי.
התקדמנו למחששה ושון ישב שם עם הפוסטמה שלו.
הם מתנשקים!זאת צריכה להיות אנייי.
"היי מאמי"אמר עומר וחיבק אותי.
לפתע שון התנתק בבהלה מהשרמוטה שלו.
"הכל בסדר?"שאלה.
מפגרת עופי ממנווו!
"כן הכל טוב"ענה ביובש.
למה רק לו מותר?
עומר משך אותי לשבת עליו ולא התנגדתי.
דיברנו וצחקנו והאמת,שכחתי משון לכמה דקות.
נזכרתי כמה נהנתי עם עומר וכמה שהוא אחלה בנאדם.
האמת,די התגעגעתי אליו.
לפתע שון התסכל לכיווני והבטתי בחזרה.
זה היה רגע של כמה שניות של בהייה אחד בשני,אך הרגיש כמו נצח!
כלכך התגעגעתי אליו,לריח שלו,למגע שלו,לחיבוק שלו שהיה נותן לי להרגיש הכי בטוחה בעולם..הוא הדבר הכי טוב שקרה לי!אני כלכך מתגעגעת אלייך אהוב שלי..
שוני שלי,איך איבדתי אותך?
תגובות (2)
תמשיכי
שהם היו ביחד
תמשיכיייי פיפסתי הרבה פרקים אבל השלמתי הכללל
שיהיו ביחדדד
תסדרי את הריב הזההה