סיפורי ערסים/אהבה~ 3 מילים אחרונות ~ פרק 8~

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
אני ועמית אכלנו במסעדה יוקרתית שהייתה קרובה מאוד לביתי .
עמית ואני דיברנו וסיפרנו אחד לשני על החיים שלנו ומה אנחנו אוהבים לעשות , מסתבר שהוא ממש נחמד , לא כמו שחשבתי .
" היה לי ממש נחמד , תודה עמית " אמרתי כשהיינו על סף דלת ביתי .
" בכיףף , אז את רוצה לבלות מתישהו עוד פעם ?" שאל ונהנתי
" כמובן " אמרתי וחייכתי , רשמתי לו את מספר הטלפון שלי והוא הלך .
נכנסתי הביתה וראיתי את אמיר , ליאן ואריאל עומדים בשורה מולי , משלבים ידיים ופניהם היו כעוסות .
" איפה היית ?" צעק עליי אמיר ועמד מולי
" סתם הסתובבתי " אמרתי
" ולא חשבת ליידע אותי ??" המשיך לצעוק
" אתה לא אבא שלי שאני צריכה ליידע אותך כול הזמן לאן אני הולכת אני מספיק גדולה " אמרתי בכעס
" הוא כן והוא אחראי עלייך ומה נראלך שהלכת פתאום " מה פתאום אריאל צועק עליי ? מה נראלו?
" את אין לך אפילו זכות לדבר " אמרתי והבטתי בו בכעס
" את לא מבינה כמה חיפשנו אותך , מדיסון ! אמיר כמעט תלש לו את השיער מרוב לחץ " אמרה ליאן מודאגת
" אתה תהיה יפה גם עם קרחת " אמרתי לאמיר והלכתי למטבח והם אחריי .
" לפעמים אני חושב אם לקנות לך רצועה " אמר אמיר וגלגלתי עיניים.
" טוב רדו ממני כבר , אז הלכתי מהמסיבה ולא קרה לי כלום , אז יאללה תשחררו " אמרתי בכעס ועליתי למעלה .
נשכבתי על המיטה עם הטלפון , זרקתי אותו למעלה ותפסתי , זרקתי תפסתי עד שמשהו נכנס לחדרי , זה היה אריאל .
" אתה בכוח רוצה מכות ? לא שאני אבין " אמרתי בכעס .
" דאגנו לך את לא מבינה " אמר אריאל
" אני מבינה , ובכלל מה זה אכפת לך תחזור לבלונדינית שלך ותעזוב אותי בשקט " אמרתי בכעס וחיוך התפרס על פניו
" מה אתה מחייך ?" שאלתי בהרמת גבה
" מקנאה ?" שאל
" פחח ממש לא .." אמרתי וצחקתי , ברור שאני לא מקנאה בו !! נכון ?
" שקרנית " אמר ושילב את ידיו
" מה שתגיד " אמרתי וחזרתי לטלפון
" את יכולה פעם אחת בחיים שלך להודות באמת " אמר בכעס וחטף לי את הטלפון מהיד
" היי תחזיר לי את זה !" צעקתי עליו וניסיתי לחטוף ממנו את הטלפון
" קודם תודי " אמר והמשכתי לנסות לחטוף ממנו את הטלפון .
" אתה דביל ! הודתי עכשיו תחזיר לי את הטלפוןן " צעקתי עליו
" מה אכפת לך מהטלפון המזויין הזה " אמר אריאל
" אכפת לי ממנו יותר מי שאכפת לי מימך " אמרתי בכעס
" תודי כבר בזה " אמר
" אני לא מודה במשהו שהוא לא נכון " אמרתי
" סעמקק איתך , מה הבעיה שלך ???" צעק
" מה הבעיה שלי ? מה בעיה שלך אדוני , נכנס לי לחדר ורוצה שאני יתחיל להודות על דברים לא נכונים , תעוף מיפה ותחזור לכלבה הזאת שלך " אמרתי
" את יודעת מה אוליי באמת אני יחזור אליה , הוא יותר שווה מימך " אמר בכעס ויצא מהחדר .
נמאס נמאס מהערס המזדיין הזה , אני שונאת אותו אותו !! זהו כן אני שונאת אותו ! שילך למכוערת הזאת ! ואני אתרכז בעמית . כן עמית הוא אחלה בחור ואני אמשיך לבלות איתו ואני אשכח את הכלב הזה לתמיד ! הוא לא שווה אף דמעה !
עוד פעם שמעתי נקישות על הדלת .
" אריאל אני נשבעת לך שאם זה אתה שוב אני אזרוק אותך מהחלון " צעקתי וליאן עמדה בדלת ובאה התיישב לידי .
" אם באת להטיף לי מוסר אז תצאי בבקשה " אמרתי בכעס והפנתי לה את גבי .
" מדי תשמעי , סך הכול דאגנו לך ואמיר עכשיו מפורק מהריב שהיה לכם , הוא באמת דאג לך וגם אני וגם אריאל " אמרה ליאן
" פחח אריאל לא יודע מה פירוש המילה לדאוג " אמרתי
" טוב עזבי את אריאל , תקשיבי אמיר רוצה לדבר איתך , אני קוראת לו לפה , טוב ?" שאלה ליאן והסתובבתי אליה
" טוב " אמרתי והיא חייכה חיבקה אותי והלכה .

אמיר נכנס לחדרי והתיישב לידי
" מה מדיסון " אמר אמיר
" מה אמיר " אמרתי
" נסיכה שלי אני שונא שאנחנו רבים " אמר וליטף את פניי
" אני גם שונאת את זה אמיר , אבל במקום לדבר איתי בשקט , אז אתה צועק עליי " אמרתי
" מדיסון אני דאגתי לך סך הכול , אני פחדתי שקרה לך משהו , אני מצטער אם צעקתי אבל זה הרגיז אותי המחשבה שאולי קרה לך משהו " אמר בעדינות
" אני מצטערת , הייתי צריכה להודיע לך , סליחה " אמרתי והרכנתי את ראשי מטה והוא משך אותי לחיבוק .
" אני אוהב אותך יפהשליי אני לא אתן שיקרה לך משהו " אמר ונשק לראשי .
" אני גם אוהבת אותך אמיר " אמרתי .
" טוב ליאן שמה סרט , את באה ?"שאל
" איזה ?" שאלתי
" מגודלים 2 " אמר וחייכתי
" יאללה בואי מכוערת " אמר וקפצתי על גבו כמו שק-קמח .
"דיי לשקר " אמרתי וירדנו למטה .
" אלללללההה האחים הכי יפים שיש סוף סוף השלימו " אמרה ליאן והיא ואריאל מחאו כפיים
" למה הקוף עדיין פה ?" שאלתי והבטתי באריאל
" יאללה שתקי " אמר אריאל ואני ואמיר התיישבנו בספה .
" דביל "
"סתומה"
"חמור"
"שמנה"
"ערס"
"כלבה"
" דייי לריב" אמרו ליאן ואמיר
" אבל הוא התחיל "
" אבל היא התחילה " אמרנו יחד וליאן ואמיר צחקו והתחלנו סוף סוף לראות מגודלים .

" מדיסון למה יש ריח של שרוף ??" שאלה אותי ליאן באמצע הסרט
" אה זה בטח המוח של אריאל " אמרתי ואריאל גלגל עיניים
" גמדה סתמי " אמר
" זה הפופקורן אהבלה " אמר אמיר ומיד רצתי למיקרוגל , הפופקורן נשרף
" נפלא " אמרתי
" מחיאות כפיים סוערות למדיסון בר לב" אמר אריאל ושלושתיהם מחאו לי כפיים .
" טוב תירגעו אפשר להשתמש בזה לשימוש אחר " אמרתי והם הסתכלו עליי במבט מבולבל , שמתי את הפופקורן בקערה והלכתי מאחורי אריאל ושפכתי את כול הפופקורן על ראשו
" כוסעמקק מדיסון , מה נראלך ???" צעק
" מדיסון יא קרועה " אמרה ליאן והיא ואמיר צחקו
" בבקשה מותק " אמרתי .
" אני יראה לך מה זה " אמר אריאל בכעס וליאן מכה אותו חזרה לשבת על הספה לצידה ואמיר משך אותי לידו .
" נשבע שעוד שנייה אם אתם לא שותקים אני הורג את שניכם " אמר אמיר ואריאל ניסה להסיר את שאריות הפופקורן מראשו .
" למה חבל זה היה כול כך מתאים לך " אמר בציניות ובעצב .
" חכי חכי " אמר אריאל בכעס
" מחכה " אמרתי וחייכתי חיוך גדול ומנצח והמשכנו לצפות בסרט מגודלים .
היה יום כיף סך הכול :) !