You will never be alone

אני זוכר את זה שהיא הגיעה לגן,
חבוקה ודומעת ליד רגלה של אימה .
הגננת רחל רצה אלייה ואני ביחד איתה,
שאלתי ״ילדה למה את בוכה?״
אני מפחדת ענתה ״ ממה ?״ ״מהגן ומכולם ושלא יהיו לי חברים ואני אהיה לבד״. היא ענתה בקול בוכיים ״כן יש לך חברים את לא לבד״ הזדקפתי בגאווה ״מי?״ היא לחשה אני! אמרתי , ״את רוצה לבוא לשחק איתי? אבל קודם שמי איתן מה שמך?״ ״ליאן ״
עברו שלוש שנים.
אני וליאן כבר חברים מאוד טובים ,
מחר זה היום הראשון לבית הספר אני הולך לעלות לכיתה א׳ ואני ממש מתרגש ללכת וגם קצת חושש שאולי לא יהיו לי חברים ואני אהיה לבד.
אבל העפתי את המחשבה הזו בכל פעם שנזכרתי בליאן ,
הבוקר הגיע התארגנתי בהתרגשות ונכנסתי לכיתה,
באתי לשבת ליד ליאן אך הופתעתי למצוא אותה ישובה ליד מישהו אחר.
הרגשתי בצד ומאוד נעלבתי אך לא רציתי להראות את זה,
החלטתי ללכת לשחק עם ילדים אחרים
וכך זה היה.
עברו שנתיים קצת שכחתי מליאן מדי פעם הצצתי עלייה אבל היא התעלמה אז המשכתי בדרכי.
אני זוכר את זה
יום שני בבוקר שנת 2000 ישבתי עייף לאחר משחק הכדורגל עם חבריי ומבטי קלט את ליאן .. בצד…. לבד…. בוכה
רצתי אליה מייד
אך היא סירבה לשמוע לי
אבל לבסוף אמרה
זה בגללך ! אתה הבטחת שלא תשאיר אותי לבד ! אמרת שאתה חבר שלי! לאן נעלמת?
מיד קפצתי עלייה בחיבוק
וביקשתי סליחה ואמרתי בואי מעכשיו כדי שלא נעזוב אחד את השני
אני אגיד "you are never "
ואת תשלימי אותי "be alone".
וכך היה
חלפו השנים ואנחנו כבר בכיתה ט׳
אני אוהב אותה ,אוהב ולא יודע מה לעשות
אני מפחד שזה יהרוס את החברות שלנו
אני מפחד שאני אהיה לבד….
כואב לי לאהוב אותה וזה מוזר לי פתאום
היא יפה כל כך,
רעמת תלתלים חומה שטנית
עיניים חומות דבש
היא אומנם לא הכי רזה אבל בשבילי היא הכי בעולם.
היא פשוט מהממת,ואני אוהב אותה כל כך הלוואי והייתה יודעת , הלוואי והייתה שומעת את מחשבותיי.
אני יושב וכותב את אהבתי בדף אולי אם אוציא הכל הכאב יילך ויעבור .
זה לא עובר.
עוד מעט נגמרת השנה
והאהבה שלי לליאן עדיין לא פחתה
נכנסתי לכיתה, וליאן רצה אליי ואמרה בחיוך you will never ?
רק למשמע קולה חייכתי
והחיוך שלה בכלל
הפרפרים שבבטני קיבלו סחרחורת מתעופה
"Be alone"
השלמתי אותה.
והיא קפצה עליי חיבוק ואמרה
אתה יודע שאני אוהבת אותך ? תודה !
היא כל כך קרובה אליי,
אך בכל זאת רחוקה.
הלוואי שהיא הייתה מתכוונת לאהבה אמיתית ולא בין חברים טובים
, לפחות אני קרוב אליה
אבל הקרבה הזאת מקשה עלי
אני לא מסוגל יותר החלטתי,
שנה הבאה אני אומר לה את מה שאני מרגיש כלפייה.
כל יום שעובר כואב לי יותר
למה אהבה כל כך כואבת?
תמיד אמרו לי שאהבה זה הדבר הכי נפלא בחיים ,בסרטים תמיד הגבר והאישה מתאהבים מתחתנים וחיים באושר ועושר? זה כל כך פתטי ולא נכון ,
אהבה היא כואבת אבל גם מאחה
אהבה נותנת לך להרגיש שאתה לא לבד
לא לבד….
ליאן
אני באמת אוהב אותה ,
למה היא לא רואה את זה?
מחר היום הראשון של כיתה י׳ אני הולך להגיד לה את זה ולא אכפת לי מהתגובה.
כן אכפת לי אבל הדבר היחיד שיש לי לעשות זה לקוות,
נכנסתי לכיתה והמורה התחילה לקרוא שמות.
חיכיתי לשם של ליאן
אך המורה לא הקריאה אותה בכלל
בהפסקה ניגשתי למורה ושאלתי אותה
איפה ליאן?
״עברה בית ספר ״
מה.
זה שבר אותי.
למה היא לא אמרה לי?
"Be alone?"
מילמלתי לחלל הריק
רצתי לבית שלה
תיקתקתי ומצאתי בית ריק עם ארגזים
ואיש אחד שהיה בפנים שאל אותי
״מה אתה עושה פה ילד?״
מחפש את משפחת כהן אדוני איפה הם ?
״מה לא שמעת ? הם עברו למיאמי לשליחות ארוכה״.
מיאמי? מיאמי ? מה ? למה היא לא אמרה לי כלום?
חשבתי שאני חשוב לה,
הבטחנו תמיד אחד לשני שאף אחד לא יהיה לבד.
היא עזבה אותי
פשוט ככה
שבור ומדמם
למה ליאן ? למה עשית את זה
אני אוהב אותך
ואני בחיים לא אוכל להגיד לך את זה
את כל חיי
בטח במיאמי תשכחי ממני
תמצאי לך מישהו אחר
תאהבי אותו
ואותי פה השארת לבד
אני לא מאמין שככה עזבת
הייתי צריך לדעת
כולם עוזבים …. פשוט לוקחים את הלב שלך ומרסקים אותו ,שוברים אותו
ואני נשבר
כי כן כואב לי
האהבה שלי עזבה
ומעולם לא היה לי את האומץ להגיד לה שאני אוהב אותה.