אהבה ממבט ראשון פרק 1 (יהיו 2 פרקים יוספו עם יקרא לי עוד משהו עם עומר <3)

(מבוסס על חיי האמיתיים.. השמות בדויים והסיפור מקורי לגמרי. נא לא לחקות את הסיפור, קריאה מהנה!)
הקדמה:
קוראים לי אולגה, אני בת 13 בכיתה ז'.עליתי עם אחי ב-2007. נשארתי כיתה בכיתה ב' בגלל שעליתי מאוקראינה ולא ידעתי כ"כ את השפה. עליתי לארץ עם אחי הגדול סשה, הוא בן 28 עם תואר שני בעסקים. יש לי 8 חתולים חמודים וכלב פקינז קטן. אנחנו גרים בקיבוץ גדרות ואני בבית הספר צפרירים. אני מין גותית-פריקית אני אוהבת את הצבע השחור, הלבן, הכחול והאדום. אני אוהבת לצייר טבע דומם ואנימה. המוזיקה האהובה עלי היא קלאסי, מטאל, פופ ואדל. אני מנגנת בגיטרה חשמלית פסנתר וכינור. אין לי חברות הכי טובות אבל יש לי חברות וחברים רגילים וקוראים להם: טלי, מיה, נועה, דן, עמית ומתן.

הסיפור:
נועה:"טוב נפגש מחר בבוקר, ביי." אני:"ביי."(נועה יושבת לידי בכיתה). טלי ומיה משתגעות להן במסדרון השכבתי שלנו (יש 3 קומות אנחנו בכיתה השלישית עם ז'2). ראיתי את היד של טלי ובאתי אליה ואמרתי:"תפסיקי עם זה כבר!" טלי אומרת:"על מה את מדברת?" לקחתי לה את היד והרעתי לה. אלא היו חתכים של סכין על ורידיה. "בבקשה תפסיקי עם זה, יש לך גם ככה מחסור בדם!" אמרתי לה בכעס והתחלתי לבכות. דאגתי לה מאוד. והיא באה אליי ואמרה לי:" אני יודעת שזה קשה לך עם מה שאני עושה, אבל ככה לא אוכל לקנות את הסגריות…" רצתי משם. זה היה סוף היום, אבל לא בשבילי. יש לי בכל שבוע מצוינות באומנות. תמיד אני צריכה לחכות שעה שלמה בכיתת האומנות, אבל מריה הייתה שם (המורה לאומנות) והיא בקשה ממני לעזור לה לנקות את השולחנות מהשיעור הקודם של הכיתה הקודמת שהייתה בכיתת האומנות. הגיעו כמה ילדים שהיו צריכים להישאר בסוף היום בגלל התנהגות לא נאותה או איחור. הם עזרו לה לסיים לנקות את השולחנות. והתחיל ולהכין את השעורי הבית בפינת הכיתה. הגיע אנה(ילדה מהמצוינות) ומריה הכניסה אותה בברכה. אנה תפסה שולחן אחד ואכלה את ארוחת הצהריים שלה. ואז הגיע ילד עם כובע שחור של NY, ג'קט בית ספר שחור, ג'ינס כחול כהה עם כרעים, פוני לצד, עגיל באוזן ימין ותיק עם גולגולת. הוא בכיתה ח' וקוראים לו עומר. הוא צייר מוכשר ביותר. התאהבתי בו באותו הרגע זה היה מדהים. הוא הלך לכיוון מריה ואמר לה:"אז להמשיך את הזוועה שלי?" (הוא התכוון לציור שלו.) "עומרי, עומרי מתי תבין שאתה גאון של אומנות! אתה צריך להתגאות בכישרון שלך!" אמרה מריה. "מה שתגידי…"אמר עומר. מריה הוציאה את ממגירת הציורים של מצוינות ח' את הציור של עומר והראתה אותו לכולם והחזירה אותו לפנייה ואמרה:" איזה כישרון… איזה חוכמה… אילו צבעים.. אתה צריך להתגאות בעצמך!!" עומר התבייש בעצמו ואמר למריה:" את באמת חייבת להראות את הזוועה הזאת?!" אני חשבתי שזה ציור מדהים.. אור וצל.. דיוק.. הכל כ"כ מושלם… מי היה מאמין שזה ציור! מריה נתנה לו את הגועש ויצאה מהכיתה וכך גם אנה ואלחר מכן הילדים שצריכים להישאר עברו למקום אחר. רק אני ועומר נשארנו בכיתה אני המשכתי את הציור שלי ואמרתי שצריך לשרוף את זה בגהנום בשביל להביע תשומת לב מעומר ואז פתאום הוא הרים את הראש מהציור והסתקל מהצד על הציור ואמר:"תראי לי שניה את הציור שלך…" ואני אמרתי הנה, תראה את הזוועה והגועל.." ואז הוא אמר:"דווקה הציור מאוד יפה. מריה תמיד אמרה לנו שכל האומנים הכי גדולים והאפילו היא שונאים את הציורים של עצמם… אז ככה זה גם אצלך ואני אומר לך שהציור הזה יפה מאוד." "מה שתגיד… לדעתי זה גועל מהלך…" אמרתי לו בכאילו בכוונה בלי ששים לב. ואז אנה נכנסה לכיתה עם מריה ואז היה צלצול ו…
המשך לאחר תגובות על הסיפור מעניינת אותי תגובתכם :P
(וזה קרה לי ב-21/11/12 יום רביעי.)