give me what i need; no matter how

היי! מצטערת ממש שנעלמתי לכאילו, חודשים. עברתי תקופה קשה והראש שלי עדיין קצת בבלגנים אז אני לא אוכל לכתוב סיפורים בהמשכים כרגע. אבל תיהנו בינתיים מהסיפור הקצר הזה:
כששמתי לב שטום כבר לא בסלון חשבתי שאולי כדאי שאני אשאיר אותו לבד, כי בכל זאת, הוא הרגע היה בלוויה של החברה שלו. אבל אז החלטתי שלא כדאי לתת לו להישאר לבד. הוא אהב אותה כל כך שדאגתי לבריאותו אחרי שהיא מתה. אז בדאגה הלכתי לחפש אותו. לקח לי כמה דקות, אבל בסוף מצאתי אותו יושב על המיטה של קלייר. הלוויה הייתה בבית שלה, והחדר שלה נמצא בקומה העליונה. הוא ישב על המיטה העליונה במיטת הקומותיים שבחדר, זאת שקלייר ישנה עליה. טוב, לפני שהיא מתה. אני התקרבתי אליו בשקט. "טום? אתה.. אממ.. בסדר?" שאלה טיפשית. כשהוא ענה, לא יכולתי לראות אותו, אבל שמעתי שהקול שלו חנוק מדמעות. "לא. אתה יכול פשוט.. לשבת איתי כאן?" הוא שאל ברעד. "בטח." לחשתי והתחלתי לגשש את דרכי לסולם של המיטה. החדר היה חשוך. השעה הייתה עשר בלילה, ואיזה סיבה יש לו להדליק את האור? מצאתי את סולם המתכת הקר, וטיפסתי לאט על המיטה. כשהגעתי למעלה נאנחתי ממאמץ והתיישבתי לידו על המיטה. הוא היה קצת יותר קרוב לקצה משציפיתי ומצאתי את עצמי יושב צמוד אליו, ירך אל ירך. כשטום הרים אליי מבט הלב שלי נצבט. מקרוב, למרות החושך, יכולתי לראות את העיניים הנפוחות מכאב שלו, השפתיים האדומות מרוב שהוא נשך אותן, ממאמץ לא לבכות. אבל נראה שהוא הפסיק להתאמץ, כי פלגים של דמעות זלגו מהעיניים שלו. הפנים שלו היו מבריקות מרוב שהן היו רטובות. יכולתי לראות את השיער שלו נמעך על הקיר. בדיוק אז שמתי לב כמה חזק הוא הצמיד את הראש אל הקיר. בעדינות ניסיתי להרחיק את הראש שלו מהקיר עם היד שלי, אבל הוא תפס את היד שהרמתי, משך אותה מהקרקפת שלו, ואז פשוט אחז בה. "ג'יימס.. יש מצב שאתה יכול פשוט להחזיק לי את היד?" היד שלו רעדה לי ביד כל כך חזק שלא היה מצב שיכולתי לסרב. אלוהים, שנאתי לראות אותו ככה. הוא היה החבר הכי טוב שלי בעולם. הוא הציג לי את החברה הראשונה שלי, השיג לי אלכוהול כשהיא זרקה אותי, אני חיפיתי עליו עם ההורים שלו בלילה שהוא איבד את הבתולין. לקלייר.. הוא גם עשה את אותו הדבר בשבילי. בלילה הראשון שלי עם קייטלין. אני תוהה איפה קייטלין.. בטח למטה עם כולם מתאבלת על קלייר. הרגשתי את החולצה שלי מתחילה להירטב. מהדמעות של טום. אפילו לא שמתי לב שהוא נשען עליי. "טום.." לחשתי. התכוונתי לשאול אותו אם הוא רוצה לרדת למטה להיות עם כולם, אבל המבט שלו הסיח את דעתי. כשאמרתי את שמו, הוא הרים את הראש מהכתף שלי והסתכל עליי בעיניים נוצצות. הפנים שלו היו הרבה יותר קרובות משחשבתי. אבל לא היה לי אכפת, הוא בקושי נשם. כשהחזה שלו עלה בנשימה והאף שלו התחכך בטעות בשלי קלטתי באמת כמה קרוב אנחנו יושבים. אבל אז מצאתי את עצמי מרוצה מזה. רציתי להתקרב אליו. מאז המוות הנורא של קלייר הכול הרגיש.. קר. והשתוקקתי לחום. חום אדם. ונראה כאילו טום היה ממש זקוק לזה. לאט לאט, התקרבתי אל הפנים הרותחות מרגש שלו. זה היה מוזר, כאילו רציתי להתקרב אליו, אבל לא נמשכתי אליו. לא מינית לפחות. שנינו מתוך צורך עז, התקרבנו אחד לשני לאט לאט. ובלי לשים לב, השפתיים שלנו נגעו בטעות. ככה קרוב ישבנו. ואז, בלי לחשוב על זה, או לרצות לחשוב על זה, פתחתי את הפה שלי ובלעתי את השפתיים הרועדות שלו בנשיקה. והוא נישק אותי בחזרה, ולא הופתעתי אפילו קצת. כי ידעתי שלשנינו היה את הצורך הזה כבר ימים שלמים. הוא מתח את השפתיים וטבע לתוכי, עדיין רועד כמו עלה נידף. הרגשתי את הלשון החמה והמלוחה שלו מחליקה בפה שלי, והבנתי שאני לא מנשק אותו משום צורך מיני, או משיכה, האמת שהכול היה טכני, בקושי הצלחתי להחזיק את השפתיים שלו עם שלי, כי הפנים שלו כמעט החליקו ממני בגלל הדמעות. אני לא יודע מאיזה צורך זה היה, אבל אני יודע שהייתי צריך עוד. לאט השכבתי אותו על המיטה, שהריחה כל כך כמו קלייר, והצמדתי אותו אל הסדינים, מנשק אותו בכוח. הוא התנתק לרגע ממני, מתנשם. "תודה, ג'יימס." הוא פלט מתחתיי. "אהא." נשפתי עליו ונצמדתי אליו בחזרה. יכולתי להרגיש את הידיים העדיין רועדות שלו מגששות על הג'ינס שלי והשחלתי את הזרועות אל תוך החולצה שלו והצמדתי ידיים אל גופו. החזה שלו התפתל בטירוף מהתנשפות וכולו היה חלקלק מזיעה. הרגשתי אותו מתפתל מתחתיי מנסה להיחלץ מהחולצה שלו ועזרתי לו להוריד אותה לשנייה ואז נצמדתי אליו מיד בחזרה. ככל שזה התקדם ויותר בגדים ירדו, התחלתי להבין מה קורה. אני מקבל מה שאני זקוק לו בדרך עקומה. כמו שאתה הולך לבר וצריך להשתכר, ואתה צריך להסתפק בבירה במקום בטקילה, אתה מרגיש שזה קצת לא מתאים, אבל אתה מקבל את שאתה צריך, וזה אלכוהול. וכרגע, מה שאני צריך זה סקס. וגם אם אני מקבל אותו דרך גבר, כרגע לא אכפת לי. לפחות אני עוזר לחבר הכי טוב שלי. כשכבר הגענו למצב ששנינו היינו בתחתונים ואני צמוד לצוואר שלו, ממשיך להרגיש אותו רועד, הרגשתי אותו לוחש, "אתה בטוח?" בתגובה הזדקפתי מעליו, תפסתי את השמיכה הדקה על המיטה, וזרקתי אותה ככה שהיא כיסתה את שנינו לגמרי ובקושי הצלחנו לנשום, ואז נצמדתי אליו בחזרה, נותן לדמעות של שנינו להתערבב. כל הלילה.