3. עולם החצי

בעולם החצי, אין יבשות. יש רק חצאי איים. ובכל אחד מהם יש חופים מרהיבים שבעת שקיעה אפשר לראות שמיים חצי כתומים חצי כחולים.
בעולם החצי יש כל כך הרבה. אין אחד שייצא מהעולם וחצי תאוותו בידו.
קל להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, כי הכוס היא רק חצי כוס.
והאנשים הם רק חצי אנשים אז אף אחד לא מתנשא מעל אף אחד.
כל אחד זורק רק חצי מהזבל שהוא מייצר ואת החצי השני ממחזרים.
אף אחד גם לא סובל מהפרעת משקל כי אפשר לאכול רק חצי מנה פלאפל ולשתות קפה עם חצי כפית סוכר. חוץ מבחור שכבר חצי שנה זולל חצי חציל, מטוגן למחצה, בחצי בגט. אבל זה בסדר, כי מאז הוא רץ כל בוקר חצי מרתון.
גם אף אחד לא כועס על הממשלה כי בעולם החצי משלמים רק חצי מהמיסים.
וכל מקום שרוצים להגיע אליו הוא קרוב מרחק של חצי שעה הליכה.
מגיעים רק לחצי יום עבודה על גבם של חצי סוסים חצי שוורים שאוכלים רק חציר ושברים של חצי טון עצמות של דגים.
הולכי הרגל חוצים את הכביש רק במעבר חצייה. והאנשים שם לא מתים. הם פשוט חצי רגל בקבר. וכולם מדברים בחצאי משפטים.
בעולם הזה, הכל מוכרים בחצי המחיר וצרת רבים היא חצי נחמה שכן כולם מתחלקים בהכל שווה בשווה, לטוב ולרע.
יש שם ילד, שהוא חצי מהגיל שלי, אלוף בשחיית חתירה. הוא יכול לשחות שמונים פעמים הלוך בבריכה שהיא חצי אולימפית. הייתה פעם שהוא ניצח בחצי הגמר באיזושהי תחרות וזכה בפרסים עד חצי המלכות.
בעולם החצי, משפחות יכולות לבחור אם לגור בבית עם חצר ומרפסת חצי דונם או להתגורר בבית מלון חצי פנסיון בו יש מחיצה פרטית בחדר לכל נופש.
ויש פארקים נרחבים ירוקים שאפשר להביא מחצלת ולהקים שם פיקניק לשבת בחצי גורן, לנגן חצאי טונים בגיטרה חצי מכוונת ולספר צ'יזבטים רק חצי מפחידים.
ויש ירח שתמיד מחייך אלייך כי הוא אף פעם לא מלא.
ויש אותי
ואין אותך.

נכתב ב- 29.11.2013