השער

איך פותחים מכתב למפתח?

איך אומרים את היום שנולד מצלילים של הלילה שעבר?

איך לתאר באותיות של מילים מה קורה לי, אפילו בצבע אני לא יכולה להביע את התחושות

שעוטפות אותי, את הרגש את הרטט.

אני יכולה רק לומר שתיקות.

…אנשים צועדים שנים לחפש שבילים לשער, ויש שלעיתים הם מוצאים סדק קטן, ומנסים לעבור

בו בגופם… ויש כאלה שעוברים על פניו ואינם מבחינים בו, או מפקפקים במציאות…

שהנה, השער כאן ממול, צריך רק להרים רגל אחת ולהיכנס.

כאחוזי שיתוק פחד הם מוחקים את הסימנים שהטביעו בשביל, כדי לשכוח את הדרך לשער…

לפני כמה שעות ראיתי שער, ואתה הגשת לי את המפתח…

אני עומדת מול השער, מביטה בו, כיצד שעריו פתוחים לי לרווחה, אני מבחינה בדלתות האדירות

המצויירות היד אומן אשר מכיר את מלאכתו נאמנה.

מריחה את טיב העץ המגולף שהושקה בהיותו עץ, מדמעות של מלאכים ומצחוקם של ילדי טוהר

עד שהפך להיות היפה שבעצי היקום, להיות לי לשער.

ואותך פותח שעריי עם מפתח הקסם, היודע את הדרך לעולמות אחרים מעבר לשער…

וידך פרושות אלי…כמו להוביל אותי הביתה.