העולמות שלי, העולמות בשבילך

נהגתי לעצום עיניים ולחלום חלומות,
נהגתי לעצום עיניים, וליצור עולמות.

בעולם אחד ישבתי ביער, מוקף בעצים,
נשען על גזע עץ, עם עפרון ודפים.
ועל הדפים הייתי כותב שירים וסיפורים,
על העולם מסביבי, ועל עולמות אחרים.

ובעולם אחר הייתי על גבעה, מתחת לכוכבים,
גר בבקתה, מוקף בצמחים ופרחים.
וליד הבקתה, אורווה גדולה, ובה סוסים,
בבוקר הם דוהרים, ובלילה ישנים.

ובעולם נוסף הייתי שט בים גדול ללא סוף,
מקשיב לאוקיינוס ומביט אל הנוף.
הייתי קפטן לחבורה של מלחים,
ביום שטים, ובלילה שרים.

ובעולם האחרון, עמדתי על אי קטן, באמצע הים,
הרחק מחיות ואנשים, הרחק מכולם.
ובעולם הזה, הסתכלתי לשמיים ודמיינתי את פרצופך,
הושטתי את ידי לשמיים, וקיוותי שתושיטי לי את ידך.
ויד ביד נטייל בשאר העולמות,
יד ביד ננמנם ביחד ביערות.
ויד ביד נרכב על סוסים,
יד ביד נשוט ונשיר שירים.

אך אלו הם רק שלושה עולמות,
יש עוד כל כך הרבה, שאפשר ליצור ולבנות.
ואם העולמות שלי, לא ימצאו חן בעיניך,
אכין עוד עולמות, במיוחד למענך.

אך את העולמות שלי את מסרבת,
אך את העולמות שלי את לא אוהבת.

אבל בכל זאת את תמשיכי בעולם שלי להופיע,
אביט לשמיים, ואראה את פרצופך מחייך אליי מהרקיע.
אושיט את ידי לשמיים, אביט ואחייך,
ואחכה ליום, שבו תושיטי לי את ידך.