Please Mercy
יש משחק שלכל אחד יצא לשחק אותו שהיה ילד. הוא הולך כך, שני ילדים משלבים ידיים ומנסים לכופף את היד של האחר. ברגע שאחד מוביל על השני, השני צריך רק לצעוק ״רחמים״. הילד האחר מקשיב והכאב נפסק בין רגע.
יש רגעים שלפעמים, אני רוצה שהכאב יפסק. אני רוצה לבקש רחמים, שמישהו יקשיב וזה יפסק. הבעיה זה שבחיים זה לא קורה. אתה יכול לצעוק ״רחמים״ כמה שאתה רוצה.. אבל אף אחד לא שם להקשיב ולהקל בכאב. זה רק אתה לבד. לא משנה כמה תתחנן…
בזמן שאני כותבת את זה, מקור הכאב שלי עומד מולי. ואני יכולה רק להרגיש את פרקי ידיי כבר לא עומדים בלחץ ומתחכחים עד שנשברים. והנה אני, מוצאת עצמי זועקת ״רחמים״ בלי אף אחד שמקשיב.
אז הנה לכם הבמה לבקש רחמים. אולי לא יהיה מי שיקל עליכם, אבל לפחות יהיה מי ששומע..
תגובות (3)
אהבתי ביותר, בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו.. תקראי את העמוד השני שלי נראלי לרמה כמו שלך- נועם לנקרי1
תודה רבה וקראתי את העמוד
התחברתי מאוד