תקראו <3

היינו ביחד שנה, שנתיים ואני אהבתי אותך, אהבתי אותך באמת כמו שבחיים לא אהבתי אף – אחד…
כולם אמרו לי תעזבי אותו, הוא סתם, הוא אפס, הוא בוגד בך את לא מעניינת אותו, כולם, ההורים, האחים, החברות, הידידים, כולם…
אבל אני? אני לא רציתי להקשיב, כי בשבילי אתה לא סתם אתה הכל, אתה לא אפס אתה מיליון, היית הכל בשבילי היית הלב שלי אז התעלמתי מכל מה שאמרו עליך שאלתי אותך ואתה אמרת לא והאמנתי כמו סתומה האמנתי לכל מילה שהייתה יוצאת מהפה שלך…
באחד הימים היינו אמורים לצאת, התקשרת אליי
"יפה שלי" אמרתי לך
"היי חיימשלי" החזרת
"קרה משו?" שאלתי
"לא, לא משו מיוחד פשוט רציתי להודיע שאני לא יבוא היום"
"למה?"
"אל תיכנסי לדברים שלא שלך, פשוט באלי את השקט שלי, זה הכל" ניתקת לי…
לא הבנתי מה קרה, בחיים לא ביטלת לי משהו.
הבנתי שמשהו קורה והרגשתי אתזה התקשרתי שוב אבל לא ענית אז החלטתי שאני הולכת אליך.
אחרי עשר דקות כבר הייתי בכניסה לבית שלך דפקתי בדלת ואמא שלך פתחה לי חיבקתי אותה, אמא שלך אהבה אותי, לפחות היא, לפני שפתחתי את דלת חדרך הנחתי את אוזני על הדלת, לא שמעתי כלום, תאמת? שמעתי, אבל לא רציתי להאמין שזה באמת מה שאני שומעת אז פתחתי את הדלת וראיתי מה ששמעתי, רציתי לבכות אבל לא, אני לא יבכה לידך, אתה וזאת שאיתך לא צריכים לראות אותי בוכה, אני חזקה אני לא ישבר, לא פה…
חודש ימים אני ישבתי בבית, אכלתי את עצמי למה לא האמנתי לכולם, נתנו לי כלכך הרבה הוכחות, אבל הייתי בשלי לא רציתי להאמין להם והיום? אני מצטערת על זה, שהייתי כלכך דפוקה והתאהבתי בך.
שלא תחשוב, אני לא ישבתי בבית ובכיתי כי אני אוהבת אותך ואני רוצה אותך בחזרה, פשוט הצטערתי שלא האמנתי לכולם, שבעצם בתוך תוכי ידעתי שזה מה שקורה שאתה לא איתי…
עבר הזמן, כבר שכחתי אותך, התחלה חדשה חבר חדש, שאוהב אותי, אוהב אותי באמת לא כמו שאתה "אהבת" אותי לפי מה ששמעתי מכולם בחודשיים הראשונים אחרי שנפרדנו היית מאושר היה לך כיף להיות רווק שיכול לעשות מה שבראש שלו כי אין לו בחורה שמחכה לו, מה שהיה לך אבל לא ייחסת לזה כל משמעות, היום כולם אומרים לי שהבנת באמת שאהבת אותי ושאני חסרה לך, אתה לא יוצא מהבית לא פוגש חברים, אתה בטח חושב זה לא מעניין אותי ולא אכפת לי ואני מאושרת בגלל זה, אבל לא אם היית מכיר אותי באמת היית יודע שגם על דברים כאלה אני לא שומרת טינה, אז רציתי להגיד תשחרר תמצא לך מישי שתמלא לך את החלק ה"חסר" שיש לך בלב תצא תבלה ותהנה בדיוק כמו פעם.
היום? אני מבינה שאז, השקט שרצית כלכך באותו היום היה שקט שכלכך הייתי צריכה…
ממך….