תפסיק
תחזיק אותי חזק
תצמיד אותי אלייך
תאחוז בסנטר שלי ותנשק
תתרחק.
תלך.
תעזוב.
תשאיר אותי מטפטפת בערימת המזרקים והדם שלי עצמי.
תניח אותי כמו בובה על המיטה ותשב לידי עד שאירדם.
ועכשיו תתרחק.
תלך.
תעזוב.
אני לא צריכה אותך בחיי יותר.
הנה אני מרימה את פיסות ליבי השבור.
הנה אני עולה מעלה, נעמדת.
הנה אני אחד עם עצמי. כבר לא חצי שלך.
הנה אני מתנקה מהתחושה של להיות תחתייך.
הנה אני שוטפת את עצמי מהקור שבנשמתך המזוהמת.
תחבק אותי ואל תיתן לי ללכת.
תאחוז בידי ולך איתי לטיול לילי.
תתרחק
תלך
תעזוב.
כי אני כבר לא צריכה אותך.
אני כבר בוגרת מעצמי של פעם
בוגרת להבין שטעיתי כשבחרתי בך.
אני כבר בוגרת לחייך בעצמי
בוגרת לאהוב בעצמי
בוגרת לחיות בלעדייך
תגובות (2)
כל כך כואב…. אבל מהכאב באה הלמידה המבגרת… כתיבה יפה וכואבת. אהבתי! :)
thanx a lot :)
פחות אהבתי את זה יחסית לדברים אחרים שאני כותבת אבל זה חשוב לי לשתף את זה.