תחזיקי את הלב, הוא מתפורר

"כן!" עניתי לו בהתרגשות רבה.
קבענו. סוף סוף מישהו שאני באמת יכולה לסמוך עליו.
בדרכי לספסל שלנו, עברו לי בראש כל המחשבות. כל מה שקרה לי. כמות הפעמים שנפגעתי מהדבר הזה. אבל אני חיובית, אז תמיד לקחתי את הפגיעה למקום של למידה, של התנסות חשובה.
-שמעי..אם זה בסדר מצדך, זה רגע חד פעמי.. את מושכת, זה שאני לא רוצה קשר מחייב לא אומר שאת לא מושכת, את מושכת מאוד, אני נמשך אלייך, וואו כמה שאת מושכת… אחרון לתמיד? לעשות לך? לעשות? אה לא? לעשות? –
אוקיי דיי. אני צריכה להפסיק להכנס למחשבות האלה שרצות לי בראש.
אני איתו. סוף סוף מישהו שאני באמת יכולה לסמוך עליו!
הוא מקסים. אני זוכרת שהוא רק הציע לי לצאת.. רמת ההתרגשות שלי הייתה כל כך גבוהה, הלב שלי התפוצץ מאושר.
-תנסה.. היא התחילה לתת!-
לא, זה לא קשור.
-זה רגע חד פעמי.. את מושכת, וואו כמה שאת מושכת, לעשות? אה לא? לעשות?-
דיי! אמרתי שאני מוציאה את זה מהראש.
הוא מקסים. אני שמחה שיש לי אותו, והפעם זה גם לא יהיה לקצת, סוף סוף מישהו שאני יכולה באמת לסמוך עליו.
21:49 קצת הקדמתי קבענו ל22:00 טיפוסי אני.
הספסל הזה.. זה הספסל שלנו.
21:51 -זה רגע חד פעמי.. זה שאני לא רוצה קשר מחייב לא אומר שאת לא מושכת, אני נמשך אלייך!-
21:51 איך משתחררים מזה? הוא הרי מקסים! מספיק עם הדאגות. זה המקום הבטוח שלי, זה הספסל שלנו, זה הוא, הוא מקסים.
21:51 הזמן לא עובר? הזמן עושה את שלו מה? איך הוא יכול לעשות את שלו אם הוא לא פאקינג עובר?????
21:51 הוא שלח לי הודעה בפאלפון. הכרנו בעבודה, ותמיד חיכיתי שהוא יציע לי לצאת.. הנשיקה הראשונה שלנו.. -את מושכת..- היא הייתה מדהימה! -וואו כמה שאת מושכת…-
21:52 נשארו 8 דקות!
22:00 אני רואה אותו, הוא דייקן.
22:01
22:02
22:04
-תנסה.. היא התחילה לתת!-
-לעשות? אה לא? לעשות? אוקיי. וואו כמה שאת מושכת. –
08:24 הוא מקסים?
-אה לא?-