תה ושמו יסמין
יסמין תמיד התעלתה באצבעותיה הרכות על מקלדת הרחמים, כתבה על מוות ושמחה גדולה באותו המשפט, באותה הנשימה. תמיד ידעה להתעמק בנשמתה ובמחשבותיה הסימולטניות תיארה עולמות שנראו כעדיפים על שלנו, על כל אות גזרה גזירה להתחבר גם בעל כורחה לאות אחרת, בכדי שיחד ירכיבו מילים שישלחו יד לנגב כל דמעה שתיווצר.
עלי התה נקלו על המחבת כשיסמין קלתה מחשבות בכבשן שבמוח, פעם כתבה על אהבה גדולה כל כך עד שמילותיה נמלטו מהדף, אהבה כזו איש לא ימצא, בורחת מתיאורים ונשארת מושלמת. אבל תמיד הייתה לבד, נזירה של המילה הכתובה, וכל חוויותיה בתוליות וראשוניות, הדמיון פורה כל כך שתמיד ימצא דרך אחרת להגיד דברים שנשמעים לנו מוכרים, ואני, הייתי מכור.
הקומקום שרק בעצלתיים שריקת בלוז לקראת ערב, הזכיר ליסמין שהגיע זמן לנשום אדים. אז הדליקה סיגריה מחושמלת והתענגה על הארומה שבחדר, הניחוח העלה באף געגוע לזמנים של תמונות מטושטשות יותר, ולדיונות של חול שנמשכות מעבר למה שהעין יכולה לראות.
ובאותם רגעים שקטים, היא שקעה, ממש כמו העלים שבכוס, לאט נחתה על קרקעית הכוס והפכה לאדמה. עצמה את עיניה ונתנה להווייתה לצייר בחופשיות על העפעפיים, תמיד חיכתה בסבלנות והתרגשות סמויה למחצה, וגם לאחר שסיימה לצייר, יסמין הייתה נותנת לצבע להתייבש ולהבנה שלה לחלחל עד לקצות האצבעות.
את אותם ציורים, הייתה תולה אותם על קירות מוחה, משוטטת ברחבי הכרתה, מתבוננת בכל ציור בהתפעלות. כמו במוזיאון, הייתה מהלכת ומתרשמת מכל יצירה שראתה וספגה ממנה את מה שהיה נחוץ לה לדעת. היא והווייתה היו משוחחים אל תוך כל לילה בו התמלאה רצון ללמידה עצמית.
היינו יוצאים לטייל שלובי נשימה, ומבטה תמיד התמוגג ממציאות שלא תואמת את הציורים שבראשה. כאילו חייה היו מעין פרס ניחומים שהוצע לה, והיא קיבלה אותו בענווה אך תמיד שמרה חסד לעולם האמיתי שלה, שקיים בלעדיי, רק שלה.
כל המתחרש בינה לבין העולם מתיש אותה, נשמה בעלת כנפיים שלא מצליחה לעוף, בוכייה כערבה נטושת עלים, ראיתי אותה מנסה לגעת בחיים ונשרפת, הימים השבורים של כולנו חותכים אותה.
בערב שקט כשהשמיים דיממו אל ים, יסמין נעלמה, וכשחיפשתי ולא נמצא דבר, חמק לי החיוך מהשפתיים. התהלכתי בשבלונה עצובה ברחוב, מחכה למילה כתובה, למילה טובה, מחכה להתעלות. נפלתי לתוך עצמי וצרחתי כאסיר בכלוב החזה שלי, לא הצלחתי להתמסר לגעגוע כזה שאין לו גבול.
חזרתי שפוף ועטור דמעות אל המיטה ועליה היה מכתב לבן וריחני, החזקתי אותו והריח שנידף ממנו נכנס הכי עמוק שאפשר, לכל תא בגוף. שרוי בכיסופים פתחתי את המכתב ובו היא כתבה במילים כל כך עדינות ושקטות על התערוכות שבראשה, ועל התנגשות עולמה בעולם שלנו. כמעט ששמעתי את קולה מדבר אליי ברוך מתוך המכתב כשהיא כותבת שלא תחזור משקיעת העלים האחרונה, ושעליי לתת לה להישטף ממני עם הזמן.
תגובות (35)
זה מושלם בדיוק מה שצריך להיות כתוב הגדה של המילה במילון.
זה סגנון ממש מיוחד שנגע לליבי.
מסכימה עם התגובה שמעליי.
אהבתי מאוד את הסיפור.
תודה רבה לכן :)
וואו! זה כל כך עמוק,ועם תוכן,והכתיבה שלך ממש יפה. אהבתי מאוד. אני חושבת שכמעט כולנו כמו יסמין יש לה עולם משלה,שמתמגש עם המציאות.
כן, העולם בראש שלא מסכים עם המציאות..המושלם הזה.
תודה רבה..אני מבסוט על הקטע הזה ממש :)
המשפט פתיחה אדיר…
מרגיש כנה ומתואר בהמון עדינות וטוב טעם. לרוב המהלך העלילתי הזה יכול ליפול למקומות מאוד. מאוד. קיטצ'יים מהם אני סולדת אך ממש בחינניות התחמקת משם!
אהבתי.
היה קשה אבל הצלחתי..תודה רבה רבה, האמת שהמשפט הראשון שונה כמה פעמים לפני שהגעתי לזה, ואני שמח על זה.
בן אדם אפשר להעריץ אותך?
למה לך בעצם?
ההתחלה פנטסית.
גאוניות מוקלדת מולי! אני הכי מזדהה עם התגובה של Demeter כי אני לא חושבת שקראתי משהו כל כך מדהים כבר מזמן.
סחתין על בחירת העורכים זה הכי מגיע לך!
תודה רבה, נחמד לדעת שזה ככה :)
וואו. יפיפה
תודה רבה:)
אני אומנם כאן לא כל כך הרבה זמן אבל זה ללא ספק הסיפור הטוב ביותר שקראתי כאן עד כה.
תודה רבה..:)
מדהים! אתה כותב מאוד יפה, האופי כתיבה גם מאוד יוצא דופן. ממש אהבתי…
ריגוש..תודה רבה:)
שאני אמות. זה כל כך יפה! בראבו. באמת ובתמים, מגיע לך בראבו. נשבעת לך שעל המשפט השלישי חייכתי כמו מפגרת למחשב. אתה ככ מוכשר! תמשיך לכתוב. כל הזמן. אם הייתי אתה, לא הייתי מפסיקה לכתוב אף פעם. אפילו לא כדי לאכול. וכשזה בא ממני, זה אומר משהו! הקטע פשוט גרם לי למין הרגשה טובה בלב. גרמת לי להתגעגע למישהי שאני אפילו לא מכירה! יצרת בחורה מדהימה. בראבו.
וואו..תודה תודה.
יסמין באמת מיוחדת, זה הקסם של דמות שמזכירה לנו שאנחנו טובים..אבל פגיעים.
"בערב שקט כשהשמיים דיממו אל ים"
מעבר לכל הדימויים היפים, זה המשפט שהכי תפס אותי.
כתיבה סוחפת ויפה.
תודה רבה לך ספניון..
קטע כ"כ מיוחד. תודה שמצאת לנכון לעשות עמנו חסד ולאפשר מבט חטוף לעולם של יסמין. :)
העונג שלכם הוא העונג שלי..
עוד לא המציאו מילים מספיק גדולות לתאר את היופי הזה
אז אני אסתפק בינתיים ב.. וואוו.
ממ..איזה פרגון!!
תודה רבה :)
אין לי מילים
אין לי מילים!!!!!!!!!!!!!!
תודה תודה :)
וואו זה פשוט מושלם!!!!
תודה רבה..:))
אז ככה, אני קוראת את הסיפור הזה במשך תקופה ארוכה, פעם אחר פעם אחר פעם, והוא מדהים כל פעם מחדש.
אני בן אדם עצלן באופן קיצוני, ולכן איני נוטה להגיב על סיפורים, כמעט בכלל, אבל החלטתי שבאמת מגיע לך. (אפילו התחברתי למשתמש שלי בשביל להגיב!!)
הסיפור כתוב מדהים, ממש כמו יצירה של סופר או משורר אמיתי, התיאורים העמוקים מכניסים אווירה מדהימה אל תוך הקטע ופשוט תענוג לקרוא אותו כל פעםם מחדש.
העלילה בנויה מקסים, ההתחלה והסוף מדהימים, הסיפור ולא ארוך כלל, ולכן לרגע לא משעמם אותך.
קטעים מהסוג הזה שאני קוראת א. משנים את נקודת המבט שלי לגבי דברים מסוימים ולפעמים כלפי דרך כולה וב. נותנים לי חשק לא נורמלי להיכנס למשתמש ולקרוא את כל הקטעים שלו בזה אחר זה.
מקווה שתמשיך לפרסם באתר יצירות כל כך מקסימות, אתה נותן השראה עצומה.
באהבה גדולה, אלה\אליס\אלסקה (לבחירתך)
וואו..איזה מחמאות, תודה רבה:))
עשית לי שמח, כל הכבוד לך..
מקווה שתמצאי עוד דברים שיעניינו אותך ככה :)
הברקה. יפיפייה, מיוחד, סקסי ושונה. הצלחת ליצור דמות נוגה ואנושית, לא רק זה, אתה גם מעביר את הדמות באופן כה חכם. הריחות שלה, האכזבות שלה, ההילה שלה, הכל מועבר בצורה כה מתוחכמת ונכונה. הערפול העלילתי כה תואם לדמותה של יסמין. הכתיבה סוחפת ונהדרת, מדי פעם יש שימוש מוגזם במטפורות, מה שיוצר מעט עומס.
סוחף, חושני, מסתורי וכנה.
כיף לשמוע, תודה רבה..:)