שלוש מילים קשות…

הוא התקרב בצעדים קטנים לעברי. וכשפניו היו במרחק של מספר סנטימטרים מפניי לחש:
-"אני אוהב אותך."
הסתכלתי עליו וחייכתי.
מאז שנפגעתי בפעם הראשונה ממישהו שקרוב אליי, אני כבר לא אומרת לאנשים שאני אוהבת אותם. עבורי זו חולשה, כאשר אנשים יודעים שאוהבים אותם, קל להם יותר לפגוע.
הוא הסתכל עליי, מחכה שגם אני אגיד את המשפט הארור הזה אבל אני המשכתי בשלי.
"אז איך עבר עלייך היום?" שאלתי.
-"עבר בסדר, ספרתי את הדקות עד הפגישה שלנו."
והפגישה המשיכה לה.
ומאז כל פעם שהיה אומר שהוא אוהב אותי, הייתי שותקת מספר שניות ומחייכת ואז שואלת אותו איך עבר עליו היום.

יום אחד, ישבנו באוטו וצחקנו. ואז ללא שום התראה שאל: "למה בכל פעם שאני אומר לך שאני אוהב אותך את משנה נושא?"
שתקתי. 'הוא לא יבין' חשבתי.
-"אני לא כמו הקודמים שלך, אני לא אפגע בך." הוא אמר כאילו קורא את מחשבותיי.
"איך אני יכולה לדעת?" שאלתי.
-"תאמיני לי, את הדבר הכי יקר בחיים שלי. את גורמת לי לחייך כשאני אפילו לא רוצה לחייך. את נותנת לי כוחות להמשיך ולא לוותר לעצמי כשטיפה קשה. למה שארצה לפגוע בך?"
ובלחש אמרתי לו: "גם אני אוהבת אותך."