שיכחת פרחי אהובתי

היא ישבה על הספה,וחיכתה לו. הספה שקנו יחד לפני שנתיים,כשהציע לה לעבור לגור יחד איתו.
היא כעסה,היא נפגעה,איך העז ככה לנטוש אותה?
היא חשדה,אך לא הסכימה לעצמה להאמין שזה אכן זה.
היא קמה והתחילה להתהלך בסלון הזוגי שלהם. על הקירות דיוקנים שצייר,וכל הסלון עוצב על ידו.
היא הלכה אל המטבח להביא משהו חריף לשתות. אבל שמה לב שלפני שעה סיימה את הבקבוק היחיד שהיה בבית.
הוא אמור להגיע בעוד כמה דקות. תיקטוקי השעון שקנו בטיול יחדיו להודו הוסיפו למרוט את עצבייה.
היא פיזרה את שערה,ועיסתה את רקותיה. ענייה היו נפוחות ואדומות מרוב בכי. היא לא זכרה מתי אי פעם גרם לה ככה לבכות.
היא אמרה לעצמה שתצעק עליו,ותגיד לו שהיא יודעת הכל. היא לא זכרה מתי אי פעם גרם לה להערים את קולה עליו.
היא אמרה לעצמה שתיתן לו סטירה,או תבעט לו ישר לביצים. היא לא זכרה מתי אי פעם גרמה לו לכאב פיזי,או שהרימה עליו את ידה.
היא לא זכרה מתי אי פעם פגע בה כך.
היא שמעה את דלת הדירה שלהם נפתחת. היא נכנס לסלון,והביט בה. היא לא צרחה עליו,היא לא הרימה עליו יד. היא רק הביטה לתוך עיניו ואמרה שהיא יודעת הכל.
הוא שאל אותה מה היא יודעת?
שהיא יודעת שבמוקדם או במאוחר ינטוש אותה לטובת מישהי אחרת. היא ראתה את כל השיחות בנייד שלו,את האימיילים שקיבל. מדוע חזר כל כך מאוחר מהרגיל הביתה? זאת אינה הפעם הראשונה. ומה בנוגע לכך שהתחיל לטפח יותר את מראהו החיצוני? היא גילתה את עגילי הזהב שהסתיר במגירה. ומה בנוגע לזר הפרחים הזה שבידו, הוא בשבילה?
הוא הושיב אותה והתחיל להסביר לה מאל"ף ועד ת"פ .
השיחות הן מהרופא בנוגע למצבה, תשובתו תמיד מאכזבת. האימיילים מאחותה הגדולה ששואלת אותו למצבה,והוא תמיד עונה לה שרק מחמיר. כי בכל יום זיכרונה הופך לקצר טווח.
הוא חוזר מאוחר מפני שמצא עבודה חדשה במשרד מכובד. ואינה זוכרת. אף על פי שרק לפני שבוע סיפר לה זאת. הוא מטפח את עצמו מהסיבה שאלו הכללים בעבודתו החדשה. עגילי הזהב הם בשביל בת דודתו. ואינה זוכרת. אף על פי שרק לפני שלושה ימים,היא באה ביחד איתו לחנות התכשיטים כדי שיכול להיוועץ בדעתה. וזר הפרחים, אכן בשבילה. והרי אינה זוכרת שכבר במשך שלוש שנים בכל יום קונה לה פרח אחד או פרחים? כן. אינה זוכרת גם זאת. הוא הושיט אליה את הזר,ונשק לפייה. ואמר שלעולם לא ינטוש אותה לטובת מישהי אחרת גם אם תשכח אותו. וביקש ממנה לפחות זאת לא תשכח לעולם…