שוב רק חלום

בדרך כלל אני אומר שלום ומתעניין בשלומה
אך בפעמים האחרונות התרחקתי,ניסיתי לברוח,רק שלא תראה אותי כדי שלא אצטרך להגיד שוב שלום עד ש…
התרחקתי מהמסיבה ונעמדתי בצד,אני רואה את חברי הטוב-כפיר,יושב בצד האולם למטה ואני מחליט להתיישב על כסא לא רחוק ממנו.
לפתע,אני רואה אותה בכסא לידי יושבת יפה כמו תמיד עם שמלה אדומה,אני מסתכל עליה ומחייך לעברה,
היא מחזירה חיוך קטן של נימוס,ואנחנו לא אומרים מילה.
אחרי מספר רגעים אני שואל בנחמדות:" היי מה קורה?" היא מסתכלת לצד,ועונה ביובש :"בסדר."
אני מבין שמשהו לא בסדר, ושואל:"בטוחה?" היא מהנהנת עם ראשה וממשיכה לא להסתכל לעברי.
נפגעתי, לא הבנתי מה קרה, החלטתי להפסיק להציק לה…
פתאום אני קולט את המבט שלה,
היא מסתכלת עליי ישירות לתוך העיניים ושואלת בטון תקיף וכועס:"תגיד, אתה מוכן כבר לצאת לי מהמחשבות?"
הייתי המום,לא הבנתי מאיפה זה בא, לא ידעתי איך לענות על שאלה כזו,שתקתי.
עיניה התמלאו בדמעות והיא המשיכה ושאלה: "ואני?,אני כבר יצאתי לך מהמחשבות ?"
הייתי בשוק, מבולבל, אבל הרגשתי בעננים, הרגשתי שסוף סוף הלב שלי מקבל משמעות לחיים,לתקוות שלו שצבר כל כך הרבה זמן,
ענית את האמת: "לא ,בחיים זה לא יקרה, אני לא מסוגל,אני לא מצליח."
היא שוב הסתכלה לי לתוך העיניים לרגע ארוך שהרגיש נצח ,אבל הפעם לא בצורה תקיפה וכועסת כמו בהתחלה ,אלא בצורה עדינה ורכה עם חיוך קטן, כזה של מלאך.
התעוררתי,
כולי מיוזע כמו שמתעוררים לאחר סיוט גדול ,כך הרגשתי.
רק שהפעם הרגשתי גם את הלב,פועם בחוזקה ושבור,כל כך קיוותי לרגע הזה שיתממש, אך לצערי שוב,זה שוב קרה,רק חלום שמשאיר את הלב שלי שבור,בלי שום אפשרות לחיבור.