שדה של אהבה

הלילה הירח הלבן זהר תחת כיפת השמיים, הכוכבים נצצו להן בוערות כאש קטנה כאש עדינה. הבטתי בהן מריחה את ריח הדובדבנים המתוק פרי המתוק נטוע לו סביב השדה. הגפן יצא ריחם של הענבים נדף בכל השדה, מזכיר לי את טעם שפתיך מתוקות כיין מתוקות כדובדבן מתוק. הריח שלך ריח הפרי האסור הפרי האהוב, גבר נאה שלי רצת מהמדבר מהשממה לגן העדן עמדתי על ההרים נהנית מפירות היער מהגן הנעול שלי. כאשר עיניי נעצמות וחולמות על כנפיים זהובות שייקחו אותי לשערי גן העדן של אהבה ואפגוש שם את אהובי. אתה מזיעה הולך חולם על טעם האהבה חולם לקדש נערה שתאהב ללא גבול, בלילה האפל ללא ירח בשממה בריקנות הזו בקור המדברי. שכבת בנוואי מדבר תחת עץ עיניך העדינות בצבע דבש נעצמו חלמת על גן העדן רצת אחרי צחוק של נערה שחיפשת. רצת אחריה מחפש אותה תחת עצים ירוקים מתעייף אך לא נכנע נושם את ריחה הקרוב אך גופה רחוק.
כשאני פוקחת את עיניי על ההרים הירוקים והמושלגים שסביבי באופק שנצחיים בשלג בחורף ובקיץ בסתיו ובאביב. הלכתי לאגם מים יפים כחולים כאשר התקרבתי גיליתי ים שמעליו שמש כסופה. הבטתי בהשקפתי במים ראיתי על גבי כנפיים זהובות לבנות, רצתי לעבר הים והתחלתי לעוף מעליו עוצרת בשדה רחב מלא פרי גן העדן. פירותיו ענבים וריחם מתוק וסביבם דובדבנים אדומים וריחם המתוק נודף בצד המערבי. בצידו המזרחי רימונים אדומים ויפים שריחם מתוק ומר כאהבה שהיא מתוקה ומרה. פרצת את השדה גן העדן על גבך אותם כנפיים כאשר התקרבנו זה לזו נגענו זה בזו נגעת בפני בוחן אותי וחיוך על שפתיך. התקרבתי עליך נוגעת בלחיך בשפתיך שהיו חמות.
"חלמתי על צחוקיך על חום שפתיך," לחשת לי במתיקות ריחך המשכר שיכר אותי.
"חלמתי למצוא את גן העדן של האהבה." אמרתי לו הוא החזיק בשערי כשידו על צווארי הוא התקרב ונישק את שפתיי ידי על צווארך. עטפת אותי באהבתך בכנפיך היפות בתוך שדה של האהבה כאשר השמש מעלינו רכה וזהובה בצבעי קשת מעט וזהובה.