צרות בגן עדן

״תחזרי לכאן״ צעקת אימה הדהדה אחריה זמן רב אחרי שברחה , היא רצה ברגליים כושלות ומועדות אל עבר החוף הגדול המשתרע מאחורי כול הרחוב שלה, חוף פרטי וריק .
היא צועקת על הגלים , לא אכפת לה אם ישמעו אותה היא רק רוצה לפרוק .
היא מתיישבת באנחה כבדה על החול החמים , ומאגרפת את ידייה , מכה את החול המשכך את כאב ידייה .
היא נושכת את שפתה התחתונה עד זוב דם , היא לא צועקת עוד למרות שרוצה להוציא את כול גרונה.
׳למה מתייחסים אליה כאל ילדה קטנה?׳ השאלה מתרוצצת במוחה , ׳למה לא נותנים לה להרגיש ולא מעט חופשייה׳ .
היא הרפתה משפתה הכואבת , מרפה את אגרופייה הקפוצים , ׳היא לעולם לא תרגיש חופשיה , לא חופשיה באמת׳ .
זוג ידיים חמות מכסות את ענייה , חוסמות את קרני השמש האחרונים המחממים , מכסה את השמש השקעות לאיטה בין הגלים .
״צרות בגן עדן ?״ שומעת את קולו באוזנייה , קול כול כל מכאיב , גם בלי לראותו ידעה למי שייך הקול.
ידיו הרפו מענייה , הוא התיישב לידה על החול , שיערו החום בהיר בתספורת קצוצה שדי ארכה , עיניו הכחולות בדיוק כמו הים שנפרש למולם , צבע עורו המבריק תחת קרני השמש האחרונות גורמות ללבה לפרפר.
״יותר כמו צרות בגיהינום״ אמרה לו , מתקנת את דבריו .
״יהיה בסדר״ מלמל ומכווץ את גבותיו , מסובב את פנייה לעברו .
עיינה החומות והפשוטות ננעצות בעיניו הכחולות והיפות , אגודלו מוחה את הדם הזב משפתיה , ״אל תכאיבי לעצמך״ מלמל וניקה את כול שאריות הדם .
״אני עושה את זה רק בגלל שאתה חשוב לי״ אומרת לו וחוזרת לאגרף את ידייה .
״אל תעשי זאת , הכול יהיה בסדר״ אומר לה ולאט לאט היא מרפה מאגרופייה .
שפתיו נצמדות לשפתייה הכאובות , מנשקות בעדינות ומתנתקות לאט .
היא מתענה מכול רגע .
״תחזירי לגן עדן , אני בטוח שיהיה בסדר״ אומר והולך , משאיר אותה לבד מול הגלים .
היא קמה מהחול , מברישה אותו מהבגדים וצועדת חזרה לביתה , רגע לפני שנכנסה מבעד לדלת מעיפה מבט לשמיים המתחילים להכהות .
״גן עדן בתחת שלי״ ממלמלת ונכנסת הביתה , יודעת שבעוד רגע יגיעו הצרות .