חלום בהקיץ במקדונלדס

נכנסתי למקדונלדס, במטרה להזמין לעצמי ארוחה. ניגשתי אל עבר הקופה. המוכרת הייתה יפהפייה, מכף רגל ועד ראש. היו לה עיניים כחולות ושיער בלונדיני שופע. חיוכה היה גם יפהפה, כשהיא חייכה היה לי קשה להסיר את עיניי ממנה.

"מה תרצה להזמין, אדוני?" שאלה, עם החיוך היפהפה שלה.
ברגע זה התחלתי לדמיין.
"אני ארצה להזמין אותך לסרט, גבירתי", אמרתי, במציאות המדומיינת הזאת שבניתי לעצמי בראש.
"בשמחה", אמרה עם החיוך.
"רוצה להחליף טלפונים?" שאלתי.
"בטח" אמרה, עדיין מחייכת.
החלפנו טלפונים. הלכתי משם.

קבענו ללכת לסרט. היה ממש כיף, ממש נהניתי איתה, והיא אמרה שגם היא נהנתה. היא הייתה מדהימה, כל רגע איתה היה מדהים.

יצאנו עוד כמה פעמים מאז, עד שזה הפך להיות רשמי. וגם התנשקנו. הנשיקות איתה היו מדהימות, כמו כל דבר שקשור אליה.

עד שיום אחד, החלטתי לעשות מעשה. ישבנו יחדיו במסעדה, והחלטתי להציע לה נישואין, בסיום הארוחה.
"התינשאי לי?" שאלתי, בעודי כורע ומחזיק טבעת נישואין.
"אדוני?" היא שאלה.

לא הבנתי את התשובה הזאת. ואז פתאום הבנתי מאיפה השאלה הזאת הגיעה.
מהמציאות.

התעוררתי מהחלום בהקיץ שהייתי שרוי בו. היא הסתכלה עליי ואמרה "אדוני… קצת ריחפת לי לרגע. שאלתי מה תרצה להזמין, אדוני?"

"ביג ניו יורק, בבקשה."